לדלג לתוכן

מ"ג עמוס ה יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג עמוס · ה · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ רַבִּ֣ים פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וַעֲצֻמִ֖ים חַטֹּאתֵיכֶ֑ם צֹרְﬞרֵ֤י צַדִּיק֙ לֹ֣קְחֵי כֹ֔פֶר וְאֶבְיוֹנִ֖ים בַּשַּׁ֥עַר הִטּֽוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲרֵי גְלֵי קֳדָמַי דְסַגִיאִין מֵירְדֵיכוֹן וְתַקִיפָן חוֹבָתֵיכוֹן מְעִיקִין לֵיהּ לְזַכָּאָה בְּדִיל לְקַבָּלָא מָמוֹן דִשְׁקַר וְדִין חֲשִׁיכַיָא בְּבֵית כְּנִישְׁתֵּיהִוֹן מַסְטָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צוררי צדיק" - מעיקין ליה לזכאה "בשער הטו" - בשערי בתי דיניכם הטו משפט אביוני'

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ועצומים" - חזקים

"צוררי" - מל' צר ואויב

"כופר" - פדיון 

מצודת דוד

"רבים פשעיכם" - אשר פשעיכם רבים וחטאתיכם המה חזקים אתם צוררים את הצדיק ולוקחים כופר לפטור מעונש מיתה את המחויב ובשער מקום המשפט מטים דין האביונים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ידעתי רבים פשעיכם", הפשע היא מצד המרד, והחטא הוא מה שחוטא מצד התאוה וההנאה לא מצד הכונה למרוד, והנה הפשע הוא תמיד עצום יותר מן החטאת, אחר שמתכוין למרוד, והחטאת הוא תמיד מרובה מן הפשע, כי רוב החוטאים יחטאו מצד התאוה והיצה"ר, ועל המעט ימצא שיעשה חטא שלא מחמת הנאה רק שיתכוין להכעיס ולמרוד, אבל אצלכם גם "הפשעים הם רבים" בכמות, וכן "עצומים חטאתיכם" שגם החטאים הם עצומים באיכות. ומפרש, מ"ש רבים פשעיכם כי הם "צוררי צדיק" שמה שיטו משפט צדיק אינו מצד התאוה וההנאה רק מצד שהם צוררים את מי שהוא צדיק, כי ע"י מרדם אוהבים את החומס והרשע ושונאים את הישר והנגזל שהוא צדיק בדינו, ויצא חייב מאתם אף בלא קבלת שוחד כלל, וא"כ זה פשע מתמיד. ונגד מ"ש עצומים חטאתיכם, מפרש "לוקחי כפר", שמה שחוטאים בזה להנאתם ע"י שנותנים להם שוחד אינם לוקחים שוחד להטות דיני ממונות לבד, כי הם לוקחים כפר, שהכפר הוא להטות דיני נפשות (כמ"ש ולא תקחו כפר לנפש רוצח), שזה הגם שהוא חטא שעושים אותו מצד הנאת הממון הוא עצום באיכות שעי"כ תחנף הארץ בדמים, ועי"כ "אביונים בשער הטו", שהאביון אין לו מאומה ומשפטו בשער אינו על דיני ממונות רק על דיני נפשות מכות וחבלות והם לוקחים כפר ומטים משפט האביון המוכה והנרצח:

 

<< · מ"ג עמוס · ה · יב · >>