(א) "ואלה בני המדינה", פרשה זאת הוכפלה בנחמיה [סי' ז'], בשנויים רבים, קצת מהם בא שם המספר פחות מבכאן כמו בני ארח שבע מאות, ושם חשבם שש מאות?, בני זתוא תשע מאות ושם שמונה מאות?, וברובם בא שם המספר נוסף כמו בני עזגד אלף ושם אלפים, בני עדין ד' מאות ושם ו' מאות, וכדומה, וכפי הנראה כאן מדבר מן החשובי' שעלו מבבל עצמה, כי בגלות יכניה הגלה את השרים וטובי העם ואותם הגלה לעיר המלוכה והיו תמיד בכבוד, אבל גלות צדקיהו הגלה אל המדינה כי היו שפלים בעיניו, וכמ"ש [ירמיה כ"ד] כתאנים הטובות וכו' והתאנים הרעות וכו', ופה אמר אשר הגלה נ"נ לבבל, ושם אמר סתם אשר הגלה נ"נ, כי פה דבר מאותם שגלו בגלות יכניה שהם גלו לבבל עצמה לעיר המלוכה, ושם דבר מגלות צדקיהו שהגלה אל ערי המדינה. החשובים שדבר מהם בכאן היה עיקר מהלכם לירושלים ומשם התפשטו ביהודה, והפחותים היה עיקר מהלכם ליהודה לגור שם, לכן אמר פה לירושלים ויהודה בלא למ"ד היחוס ושם אמר לירושלים וליהודה שניהם בלמ"ד, וזה כמ"ש בספרי התו"ה [פ' אחרי בפסוק ואיל לעולה] שכ"מ שלא כפל אות היחוס הראשון עקר, וכשכפלו שניהם שוים, בכאן אמר אשר באו עם זרובבל וכו', ושם הוסיף עזריה רעמיה נחמני, שהם הגיעו אח"כ עם חבורות אנשים, ולכן חשב שם יותר מבכאן, והקצת שחשב בכאן יותר הם אותם ששבו מא"י לבבל אחר שנשבת הבנין ונחסר מנינם בחשבון השני שהיה מאוחר [וע"ע בפ' ס"ד]:
