"שבט ותוכחת". השבט והתוכחת יתן לנער חכמה כי בזה יקנה שלמות המדו' ובזולתו אין לו דרך להגיע אל החכמה אך הנער שהוא משולח לרצונו הוא נעדר המוסר והחכמה והוא בזה מביש אמו לרוע עניניו עם שאליה ייוחס הרבה מרוע תכונותיו כי יאמרו האנשים כי היא סבבה זה עד שלא תקנתהו מוסר בקטנותו:
"משולח" - נעזב אל רצון עצמו כמו קן משולח (ישעיהו טז)
מצודת דוד
"שבט ותוכחת" - שבט מוסר והתוכחה, כל אחד מהם יתן חכמה בלב הפתאים; אבל הנער המשולח ללכת בדרכי לבו וימנעו ממנו שבט ותוכחת, יישאר סכל ובזה הכל מביישים אמו לומר שהיא מנעה המוסר ממנו, כי כן דרך הנשים לגעגע על בניהם, אם-כן הוא גורם לבייש את אמו, כי לא נמצא בו חכמה.
"שבט ותוכחת יתן חכמה", אם מכה את הנער "בשבט", ומוכיחו "בתוכחת" השכל, זה ילמדנו לקבל חקי "החכמה", כי בתוכחה לבדו לא יפעל על לב נער שציוריו רעים כנ"ל, אבל "הנער המשלח" ואינו מיסרו, יפריע חקי החכמה ולבסוף "מביש אמו" על שלא חנכתו כראוי:
