מ"ג מלכים א יז ז
<< · מ"ג מלכים א · יז · ז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֛י מִקֵּ֥ץ יָמִ֖ים וַיִּיבַ֣שׁ הַנָּ֑חַל כִּ֛י לֹא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָֽרֶץ׃
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אשר אם ימלאו העבים אדים על הארץ יריקו בהכרח, והנה כל עוד שהנחלים לא התיבשו בארץ היו האדים עולים מן הנחלים והצמחים וכל מוצא מים, והיה הגשם מחויב מצד הטבע ולכן הוצרך אליהו לשבת שם על המשמר, אצל הגבול, להכניע את הטבע אל פקודתו בל יריק את אשר בה, אולם אחר יבושת הנחל הגדול הזה אז בודאי יבשו כל מוצא מים וכן תמו הלחות בין בארץ בין באויר הנשימה, כי יבשו ע"י החום ונדו להם, ולא היה עוד הגשם מחויב מן הטבע כאשר הוא בעת יבושת ימים רבים, אז לא היה צריך עוד שמירה לזה, והיה יכול להתרחק מן ארץ ישראל ולצאת לצידון. וזה רמז במה שכתוב "כי לא היה גשם", שכבר לא היה מוכן במציאות מצד הטבע, עד ירד מטר השגחיי:
<< · מ"ג מלכים א · יז · ז · >>