מ"ג מלאכי ב יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָ͏ִם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְהוָה אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּֽגְדָ֣ה יְהוּדָ֔ה וְתוֹעֵבָ֛ה נֶעֶשְׂתָ֥ה בְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֣י ׀ חִלֵּ֣ל יְהוּדָ֗ה קֹ֤דֶשׁ יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָהֵ֔ב וּבָעַ֖ל בַּת־אֵ֥ל נֵכָֽר׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי חלל יהודה קדש ה'" - ר"ל כי חלל את עצמו שהיה קדש לה' ועתה נתחלל במה שאהב ונשא בת עכו"ם
"ובירושלים" - ר"ל ועוד הוסיפו אשמה לעשות זאת בירושלים עיר הקדש
"בגדה יהודה" - הנה יהודה עשה דבר בגידה והתועבה נעשתה בישראל בהיותו יושב בתוך עמו כי עם היה נפרד מישראל ללכת לעם אחר ולקחת שם אשה לא היה המעשה רע כ"כ כמו שהוא בתוך עמו ונושא עכו"םמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ותועבה נעשתה בישראל", הוא נגד מה שנשאו נשים עובדות אלילים שחוץ מן הבגידה הוא מעשה תועבה, וזה נעשה בין "בישראל" ובין "בירושלם" שגם שם היה להם נשים נכריות, ובאר "כי חלל יהודה קדש ה' במה שאהבה ובעל בת אל נכר" שיש בזה בגידה במה שאהב, ותועבה במה שבעל בת אל נכר: