"כי לא מחשבותי מחשבותיכם" - אין שלי ושלכם שוות לכך אני אומר לכם יעזוב רשע דרכו ויתפוש את דרכי
"ואיש און מחשבותיו" - ויתפוש את מחשבותי לעשות הטוב בעיני ומדרש אגדה כי לא מחשבותי וגו' אין דיני כדיני בשר ודם אתם מי שמודה בדין מתחייב אבל אני מודה ועוזב ירוחם (משלי כה)
"כי לא מחשבותי", בא להשיב להם לעומת שני טענות שהיו טוענים על אפשרות התשובה, האחד היו אומרים שהוא דבר בלתי אפשר בחק ה' אחר שה' בלתי משתנה, ואיך נאמר כי ישתנה על החוטא מכעס לרצון, מלא רצון לרצון, ע"י שהחוטא שב מחטאו, טענה ב' טענו שאיך יתקן את אשר עוות ע"י מה שמתחרט, ומי שקלקל עבודת המלך היתקן את העבודה אשר קלקל במה שמתחרט עתה, נגד הראשון משיב להם, "לא מחשבותי מחשבותיכם", כי אצלי לא יחויב עי"ז שום שינוי כלל, ואין לכם השגה במהות מחשבותי כלל, ועל השני משיב "ולא דרכיכם דרכי", כי לפי דרכי שסללתי במצות שנתתי אל האדם יוכל לתקן עותתו ע"י חרטה לבד כמו שיבאר, (והנה בתחלה אמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ובשניה אמר בהפך ולא דרכיכם דרכי. כי הטענה הראשונה הניחו מצד עיונם על מחשבות ה', וגזרו בעיונם שנמנע שישתנה מלא רוצה לרוצה, וא"כ המופת שהביאו היא ממחשבת ה', משיב להם, אתם א"א שתשיגו מאומה ממהות מחשבותי, כמו שא"א שתשיגו מהות עצמותי, ועז"א כי לא מחשבותי מחשבותיכם, מחשבותיכם שאתם מעיינים עלי אינן מחשבותי האמתיית כלל כי אותם לא ידעתם. אבל הטענה השניה הניחו מצד עיונם על דרכי בני אדם, שבני אדם לאדם לא יסלחו לאשר השחיתו להם ע"י שיתחרט המשחית, והם ממשילים דרך ה' לדרך האדם מזה הצד, וא"כ עיקר המופת הוא דרכיכם! משיב אני ולא דרכיכם דרכי, דרכי אינם דרכיכם, רק גבהו מהם הרחק רב):
