מ"ג ישעיהו מח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְהוָה וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְעוּ־זֹ֣את בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הַנִּקְרָאִים֙ בְּשֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִמֵּ֥י יְהוּדָ֖ה יָצָ֑אוּ הַֽנִּשְׁבָּעִ֣ים ׀ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֗ה וּבֵאלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א בֶאֱמֶ֖ת וְלֹ֥א בִצְדָקָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו זאת" - שני שבטים העתידין ללכת בגולה לבבל

"בית יעקב הנקראים בשם ישראל" - הוא שבט בנימין שאינם נקראים על שבט יהודה אלא על שם סתם שבטי ישראל

"וממי יהודה יצאו" - ושבט יהודה שיצאו ונזלו מימי דליו של יהודה כמה דאת אמר יזל מים מדליו (במדבר כד)

"לא באמת" - כמו שאמר (ירמיהו ה) ואם חי ה' יאמרו לכן לשקר וגו' כלומר לא הייתם כדי ליגאל אלא על כי מעיר הקדש נקראו והיא גרמה להם שלא גלו עשרת השבטים בימי סנחריב בחלח וחבור שאין להם גאולה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יזכירו" - לשבע בו וכפל הדבר במ"ש וכאומר ע"פ מעשיהם אלה לא היו כדאים להיות נגאלים מבבל

"הנשבעים וגו'" - הרגילים לשבע בה' ולא יאמתו דבריהם ולא יצדיקו מאמריהם וכן נאמר ואם חי ה' יאמרו לכן לשקר ישבעו (ירמיהו ה)

"וממי וגו'" - זהו שבט יהודה אשר יצאו מזרע יהודה הדומה אל המים ודוגמתו במקהלות וגו' ממקור ישראל (תהלים סח)

"שמעו זאת" - אל יהודה ובנימין ידבר

"הנקראים וגו'" - זהו בנימין הנקרא בשם סתם שבטי ישראל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו זאת בית יעקב", את הדברים אשר אומר אליכם. אתם "הנקראים בשם ישראל" ע"י חשיבותם ורוממותם למעלה מן הטבע, אתם השבט אשר "ממי יהודה יצאו", שהוא שבט יהודה שביניהם היה המקדש ומלכות בית דוד, לכם אני שואל איך אתם המה האנשים "הנשבעים" וכו'. המאמרים מגבילים, "הנשבעים בשם ה' לא באמת ובאלהי ישראל יזכירו לא בצדקה". אחרי שאתם ראוים להיות צדיקים בין מצד מעשיכם בין מצד תולדתכם, ואיך היה להפך, השבועה שתשבעו בשם ה' אינה באמת רק בשקר, ואשר "תזכירו שם אלהי ישראל" לאמר שאתם עבדי ה' אינו בצדקת מעשיכם, כי אין בכם צדקה שהם המעשים שבין אדם למקום: