מ"ג ישעיהו מח ב
<< · מ"ג ישעיהו · מח · ב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־מֵעִ֤יר הַקֹּ֙דֶשׁ֙ נִקְרָ֔אוּ וְעַל־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נִסְמָ֑כוּ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) בעת שיהיו ראוים אל הנהגה נסיית, שאז יעשה עמהם נס להתנוסס מפני צדקתם,
- ב) בעת שישראל בלתי ראוים שאז יעשה אותות ומופתים לעיניהם למען יאמינו בו. וההבדל שביניהם הוא זה. כי הנסים שיעשה להם מפני צדקתם לא ינבא עליהם נביא וחוזה לפני בואם, רק יעשם פתאום לפי הצורך, אבל האותות והמופתים שיעשה להם מפני רפיון אמונתם, בהכרח שינבא עליהם הנביא לפני בואם, כדי שיכירו כי יד אלהים הוא ויאמינו בו. וז"ש "בעת אשר מעיר הקדש נקראו" בעת שהיו ישראל קדושים ונתיחסו על עיר הקדש על ידי טוב מעשיהם, ובעת "אשר על אלהי ישראל נסמכו" מצד חוזק אמונתם, בעת ההיא אז הנסים.
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · מח · ב · >>