לדלג לתוכן

מ"ג יואל ד יח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יואל · ד · יח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְהוָה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכׇל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהֹוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהִיא יִרְבּוּן טוּרַיָא חֲמַר מְרָת וְרָמָתָא יִגְרָן טוּבָא וְכָל פַּצִידֵי דְבֵית יְהוּדָה יַהֲכוֹן מַיָא וּמַבּוּעַ מִבֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ יְהֵי נָפִיק וּמַשְׁקֵי יַת מֵישַׁר שִׁטִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אפיקי" - מקום מוצא מים "והשקה את נחל השטים" - כמשמעו ומשקי ית מישר שטים ומדרשו יכפר על עון פעור (עיין זכריה יד)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יטפו" - מלשון הטפה והזלה

"עסיס" - כן נקרא היין וכן על עסיס כי נכרת (לעיל א)

"אפיקי" - כן יקראו המקומות שנגרים שם המים בחוזק

"נחל" - עמק

"השטים" - שם מקום 

מצודת דוד

"והשקה" - מן המעיין הזה ישקה את עמק השיטים להיות נמשך כנהר

"ומעיין" - הוא הנחל האמור בנבואת (יחזקאל שם מ"ז) והוא המקום האמור בנבואת זכריה (זכריה י"ד)

"תלכנה חלב" - שם יהיה מרעה שמן ותתרבה חלב הצאן וכאלו הגבעות מוליכות ומזילות את החלב

"וכל אפיקי יהודה" - המקומות שביהודה שהיו מדרכם למשוך את המים יחזרו להמשיך כמאז

"יטפו ההרים עסיס" - ר"ל הרבה ענבים יגדלו בהרים והיין יהיה נוטף מהם והוא ענין גוזמא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה ביום ההוא" תתרבה השפע והברכה ביתר שאת עד "שההרים יטפו עסיס" מרוב הפירות המתוקים, "והגבעות תלכנה חלב" מרוב הבקר והצאן, "וכל אפיקי יהודה ילכו מים" שעד עתה היה חסרון מים בין בכללות א"י בין בירושלים שלא היו מעינות בירושלים, ואז לא לבד שיהיה מים ביהודה כי גם "מעין יצא מבית ה'" משם יפתח מקור נפתח ויתפשט לחוץ עד "שישקה את נחל השטים", ולדעת ר' סעדיה הוא הירדן שהוא קרוב לשטים, ולרש"י הוא כמשמעו, ועל המעין הזה כבר נבא יחזקאל וזכריה, וע"ד הרמז שמשם תצא התורה והאמונה הנמשלה למים, לכל העולם, ויען שבשטים פרצו בזנות ובע"ז לבית פעור והיה ראשית חטאת לבית ישראל, מציין שהמעין הקדוש יטהר את הטומאה אשר התחלה בנחל השטים ויעביר הרעות הזרות והתאוות:

 

<< · מ"ג יואל · ד · יח · >>