מ"ג ויקרא יג מט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר נֶגַע צָרַעַת הוּא וְהָרְאָה אֶת הַכֹּהֵן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק ׀ א֣וֹ אֲדַמְדָּ֗ם בַּבֶּ֩גֶד֩ א֨וֹ בָע֜וֹר אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בְכׇל־כְּלִי־ע֔וֹר נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְהׇרְאָ֖ה אֶת־הַכֹּהֵֽן׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי מַכְתָּשָׁא יָרוֹק אוֹ סָמוֹק בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְמַשְׁכָּא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעִרְבָּא אוֹ בְכָל מָן דִּמְשַׁךְ מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא הוּא וְיִתַּחְזֵי לְכָהֲנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי מַכְתְּשָׁא יָרוֹק אוֹ סִימוֹק בִּלְבוּשָׁא אוֹ בִצְלָא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעַרְבָא אוֹ בְּכָל מַאן דִיצְלָא מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הוּא וְיִתְחֲמֵי לְכַהֲנָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲדַמְדָּם – אָדֹם שֶׁבַּאֲדֻמִּים (ספרא נגעים, פרק יד,ב).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ב] והיה הנגע ירוק-- יכול כל מראה ירוק? ת"ל "ירקרק"-- ירוק שבירוקים. אדום-- יכול כל מראה אדום? ת"ל "אדמדם"-- אדום שבאדומים.
"ירקרק או אדמדם"-- מלמד שאין מטמאים בפתוך. יכול שאין מטמאין בפתוך כך לא יצטרפו זה לזה? ת"ל "והיה".
[ג] "בבגד"-- ולא בנימין. "בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא" מה ת"ל? שיכול אין לי אלא בגד שיש בו לעשיר ולעני. יש בו לעשיר אבל לא לעני, לעני אבל לא לעשיר, לא לעשיר ולא לעני מנין? ת"ל "נגע צרעת הוא והראה את הכהן".
[ד] "צרעת"-- כגריס. והלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר, מה עור הבשר כגריס אף כאן כגריס. [ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בבתים, מה בבתים כשני גריסין אף כאן כשני גריסין... [ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא בב' שבועות מדבר שמטמא בב' שבועות ואל יוכיחו בתים שהם מיטמאים בג' שבועות... או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בירקרק ואדמדם מדבר שהוא מיטמא בירקרק או אדמדם ואל יוכיחו עור הבשר שאינו מיטמא בירקרק או אדמדם... ת"ל "צרעת"-- כגריס.
עיין מדרש הספרא על פרשה זו בכללות בפסוק מז ועיין במלבי"ם שם סימן קס.