מ"ג ויקרא טו טו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָשָׂה אֹתָם הַכֹּהֵן אֶחָד חַטָּאת וְהָאֶחָד עֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה מִזּוֹבוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָשָׂ֤ה אֹתָם֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה מִזּוֹבֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיַעֲבֵיד יָתְהוֹן כָּהֲנָא חַד חַטָּתָא וְחַד עֲלָתָא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא קֳדָם יְיָ מִדּוֹבֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַעֲבֵיד כַּהֲנָא חַד קוּרְבַּן חַטָאתָא וְחַד קוּרְבַּן עֲלָתָא וִיכַפֵּר עֲלוֹי כַהֲנָא קֳדָם יְיָ וְיִדְכֵּי מִן דוֹוֵיהּ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[טו] "ועשה אותם הכהן אחד חטאת והאחד עולה"-- שיפרישם הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה. מנין שאם הפרישם הוא שיהיה הפרשו הפרש? ת"ל "אחד לחטאת ואחד לעולה והביא אותם אל הכהן" (עי' מלבי"ם)
[טז] "וכפר עליו הכהן לפני ה' מזובו"-- מקצת זבים מביאים ומקצת זבים אין מביאים. הא כיצד? ראה שלש-- יביא. ראה שתים-- לא יביא. או אינו אלא ראה שתים--יביא, שלש-- לא יביא... והלא מי שראה שלש ראה שתים! מה אני מקיים "וכפר עליו הכהן לפני ה' מזובו"-- מקצת זבים מביאים קרבן ומקצת זבים אין מביאים קרבן, הא כיצד ראה שלש-- יביא, ראה שתים-- לא יביא.