עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־הַחֲלָבִ֖ים מִן־הַשּׁ֑וֹר וּמִ֨ן־הָאַ֔יִל הָֽאַלְיָ֤ה וְהַֽמְכַסֶּה֙ וְהַכְּלָיֹ֔ת וְיֹתֶ֖רֶת הַכָּבֵֽד׃
[טז] והמכסה חלב המכסה את הקרב. דלא מצינו שיקרא בשם "מכסה" רק חלב המכסה את הקרב. ומה שנזכר חלב זה ולא נזכר חלב אחר (קושית הרמב"ן), מפני שכל החלבים נזכרים, דכתיב "את החלבים", והוצרך לפרט חלב המכסה בפני עצמו מפני שיש לו שם בפני עצמו, שנקרא "המכסה". והא דכתיב "החלבים מן השור והאיל האליה והמכסה", כאילו חסר וי"ו, ורוצה לומר 'והאליה והמכסה', שאין רוצה לומר כי החלבים לא הוי רק האליה והמכסה, דזה אינו, רק הוי כאילו חסר וי"ו 'והאליה':
"והמכסה" - חלב המכסה את הקרב לשון רש"י ואיננו נכון בעיני כי למה יזכיר החלב הזה ולא יזכיר החלבים האחרים אבל על דעתי "המכסה" שם לכלם כי כל חלב שיקרב לגבי המזבח הוא מכסה כי האחד חלב המכסה את הקרב והשני כל החלב אשר על הקרב וגם הוא מכסה והחלב אשר על הכליות יכסה עליהן וכן אשר על הכסלים וכמו שאמרו (חולין צג) חלב שהבשר חופה אותו מותר שעל הכסלים אמר רחמנא ולא שבתוך הכסלים והנה הכתוב הזה נמשך למעלה וימציאו בני אהרן אליו את הדם של שור ואיל הנזכרים ואת החלבים מן השור אבל מן האיל המציאו אליו האליה והחלב ומשניהם הכליות ויותרת הכבד
