לדלג לתוכן

מ"ג הושע יב ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · יב · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

נְבִיָא אֱמַר לְהוֹן הֲלָא יַעֲקֹב עַד דְלָא אִתְיְלִיד אֲמִיר דְיִסְגֵי מִן אֲחוּהִי וּבְתוּקְפֵיהּ אִתְרַבְרַב עִם מַלְאָכָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בבטן עקב את אחיו" - כל זה עשיתי לו אחזו בעקבו סי' שהוא יהיה לו גביר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עקב" - ר"ל אחז בעקבו הוא סוף הרגל

"ובאונו" - ענין אומץ וכח כמו ואונו בשרירי בטנו (איוב מ)

"שרה" - מלשון שררה 

מצודת דוד

"בבטן עקב את אחיו" - ר"ל הלא יעקב אביהם עודו בבטן אמו אחז בעקב עשו אחיו והפלא הזה היה לאות שידו תמשול.

"ובאונו" - ובכחו נעשה שר את האלהים הוא המלאך שרו של עשו הנאבק עמו כי יעקב התגבר עליו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד-ה) "בבטן עקב את אחיו", וכן יעשו הם שעוקבים את יהודה אחיהם, ונגד מה שהקדישו את בית אל אל עבודת העגלים, אמר "ובאונו שרה את אלהים וישר אל מלאך" וכו' הנביא הודיע לנו בזה חדות מני קדם, שראינו שבעת מלך ירבעם כתיב (מ"א י"ב) ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים, ויצא משם ויבן את פנואל, ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב וישם את האחד בבית אל, ואת האחד נתן בדן, והנה מה שנתן עגל אחד בדן לא יפלא אצלנו, כי בדן עמד פסל מיכה מימי קדם וחשבו כי המקום הזה הוקדש לעבודת העגל, אבל למה נתן את האחד בבית אל, וכבר בארנו שהעגל שבבית אל היה העקר אצלו, למה בחר את בית אל דוקא? ולמה בנה שני ערים אלה שכם ופנואל? כ"ז תבין במ"ש כי עשרת השבטים ייחסו עצמם ע"ש יעקב והתדמו אליו, ובאשר התנכל ירבעם להקדיש מקומות שיהיו קדושים בעיני ישראל כמו ירושלים, חשב את דרכי יעקב אבי האומה שנאבק עם המלאך בפנואל, כמ"ש ויקרא שם המקום פניאל, ומפנואל הלך לעיר שכם, ומשכם נסע לבית אל ושם בנה מזבח, ולכן בנה את שכם ואת פנואל באשר המקומות אלה יש בהם קדושה, פנואל מצד ראיית המלאך בראשונה, ושכם ששכן שם יעקב אח"ז ובנה שם מזבח, אולם בבית אל ששם נגלה אליו האלהים, ובא ההגדה במדרש כי כאשר בקש המלאך מאת יעקב שישלחנו ויעקב רצה שיסכים על הברכה התחנן המלאך שיניחהו עתה כי בבית אל שם יסכים על הברכה, והגדה זאת היתה קדמונית, ועפ"ז אמר ירבעם כי בבית אל שם נשאר המלאך הזה ושם יתגלה אל נביאי העגל ועובדיו, וז"ש לפרש מה שיעשו לפי דעתם כדרכי יעקב,
  • א) בהריב שי"ל עם אחיהם יהודה כריב יעקב עם עשו,
  • ב) כי "באונו שרה את אלהים וישר אל מלאך ויוכל" כמ"ש כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל, ואז "בכה" המלאך "ויתחנן לו" ליעקב והבטיח לו "כי בית אל ימצאנו" ושם יסכים על הברכות, עפ"ז יאמר אפרים עתה כי "שם ידבר עמנו", ר"ל שהמלאך נמצא שם עד עתה והוא המדבר עם בני יעקב שהם העובדים את העגלים בבית אל, שאמרו שהמלאך הזה ינבא אותם והוא האמצעי המשפיע אליהם ברכותיו גם עתה:

 

<< · מ"ג הושע · יב · ד · >>