"עד ערב בקר אלפים וג' מאות" - ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה לדבר וכבר עבר ופתר עוד עד ערב בקר עד שיבוא אותו הערב שנאמר בו והיה לעת ערב והיה אור ובטוחים אנו כי דבר אלהינו יקום לעולם לא יופר ואני אומר כי הערב והבוקר האמור כאן גמטריא הוא ויש סמך לדבר משני טעמים האחד שיהא חשבון זה מכוון עם חשבון אחר שבסוף הספר והב' שאמר גבריאל לדנייאל למטה בענין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת היא ואם לא רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא והחוזה נצטוה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בל' סתום וחתום ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבור קץ הדורש נודע כי טעה במדרשיו והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת יש לפתור ערב ובקר בגי' ה' מאות ושבעים וארבע ועוד אלפים ושלש מאות הרי אלפים וח' מאות וע"ד
"ונצדק קדש" - יכופר עון ישראל לבטל גזרות מדרסן ומרפסן מאז גלו גלות ראשונה למצרים עד יגאלו ויושיעו תשועת עולמים במלך משיחנו וחשבון זה כלה לסוף אל"ף ור"ץ מיום הוסר התמיד והוא שנאמר בסוף הספר ומעת הוסר התמיד כדי לתת שיקוץ שומ' ימים אלף ור"ץ יהיה ולא יותר שיבא המלך משיחנו ויסיר שקוץ השומם והתמיד הוסר ו' שנים לפני החורבן ב"ש והעמיד צלם בהיכל ויום י"ז בתמוז היה ששרף אפוסטמוס את התורה ובטל את התמיד והעמיד צלם בהיכל כמו ששנינו במסכת תענית ושש שנים שכתבתי אין בידי ראיה מפורשת אך יש ראיה ששבוע שלם לא בטל התמיד לפני החורבן שכן ניבא דנייאל על טיטוס (לקמן ט') וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה כלומר מקצת השבוע שלפני החורבן יבטלו הקרבנות כך מפורש למטה בענין נחזור על הראשונות כיצד מכוון חשבון ערב ובקר אלפים ושלש מאות מיום רדת ישראל למצרים להיות כלה לסוף אלף ור"ן ליום שהוסר התמיד ר"י היו במצרים ד' מאות ושמונים מיום צאתם עד ויבן הבית ד' מאות וי' היה הבית וע' שנה גלות בבל וד' מאות וכ' בית שני תן עליהם אלף ור"ץ של קץ הימים הרי אלפים וח' מאות צא מהן ו' שנים שהוסר התמיד לפני החורבן שלא מנה הכתוב אלף ור"ץ אלא למעת הוסר התמיד הרי לך חשבון ערב ובוקר ואלפים וג' מאות עוד נוסף בחשבון אשרי המחכה ויגיע לקץ הימים מ"ה שנה יתרים על אלף ור"ץ יש לומר על חשבון הראשון יצא המלך המשיח ויחזור ויתכסה מהם אותם מ"ה שנים ורבי אליעזר הקליר יסד (בסילוק יוצר של פרשת החודש) ביסוד שירו שבועים ששה הרי מ"ב וי"ל הג' שנים שלא באו לחשבון שבוע לא מנה ואני מצאתי כך במדרש רות שעתיד מלך המשיח להתכסות מ"ה שנים לאחר שיגלה ומביא ראיה מן המקראות הללו
"ויאמר אלי" - עם כי שהמלאך שאל השיב אמריו אלי ואמר עד ערב בקר ר"ל עד הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה יד)
"אלפים ושלש מאות" - והיא תהיה בשנת ב' אלפים ושלש מאות אבל לא ידענו מאיזה זמן מתחיל החשבון והוא סתום וחתום ובבוא הגואל ב"ב אז נדע ברור מוצא הדבר אשר רמוזה בו מאיזה זמן מתחיל החשבון הזה וכמ"ש בסוף הספר כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ
"ונצדק קדש" - ואז עם קדש ימצא צדקה וחסד ותבוא הטובה המיועדת
