לדלג לתוכן

מ"ג דברים לא כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · לא · כג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּ֘אמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּפַקֵּיד יָת יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וַאֲמַר תְּקַף וְעֵילַם אֲרֵי אַתְּ תַּעֵיל יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא דְּקַיֵּימִית לְהוֹן וּמֵימְרִי יְהֵי בְּסַעֲדָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וּפַקֵיד יַת יְהוֹשׁוּעַ בַּר נוּן וַאֲמַר אִיתוֹקַף וְאִתְחַיֵיל אֲרוּם אַנְתְּ תָּעֵיל יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל לְאַרְעָא דְקַיֵימִית לְהוֹן וּמֵימְרִי יְהֵי בְּסַעֲדָךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויצו את יהושוע בן נון" - מוסב למעלה כלפי שכינה כמו שמפורש אל הארץ אשר נשבעתי להם 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן – מֻסָּב לְמַעְלַה כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ: אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויצו את יהושע בן נון" - מוסב למעלה כלפי שכינה כמו שמפורש אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך לשון רש"י ויפה פירש ועל דעת ר"א (בפסוק טו) ויצו את יהושע משה במצות השם ועל כן אמר אשר נשבעתי להם וכן מצינו שאמר משה ונתתי מטר ארצכם בעתו (לעיל יא יד) וכן ונתתי עשב בשדך לבהמתך (שם פסוק טו) וכן למען תדעו כי אני ה' אלהיכם (לעיל כט ה) וכן ישלח ה' בך את המארה מפני רוע מעלליך אשר עזבתני (לעיל כח כ) וכבר דברתי בהם (לעיל ה יב)

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויצו את יהושע" האל ית' מנה אז את יהושע לנגיד כמו צויתי שופטים וצוך לנגיד ודומיהם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


הפשט

(כג)" וצו את יהושע." יחזור לתחלת הפרשה שאמר קרא את יהושע וגו' ואצונו, והפסיק בענין השירה מפני שכל עיקר שקרא את יהושע הוא שלא ירפו ידיו ע"י שאמר למשה שיחטאו ויענישם, לכן חזק אותו שלא יהיה בימיו, ואחרי שדבר בענין השירה אמר ג"כ מה שכתב משה ולמדה אף שהיה אחר שצוה ליהושע. ועתה חוזר אל הצווי ויאמר לו ג' דברים: א) שלא יירא שמא יגרום החטא ולא יבוא להארץ וה' יקיים שבועתו שנשבע להאבות ע"י שיביא דור אחר מפני שבעת אשר נשבע שלא להביא דור יוצאי מצרים אז אמר וטפכם (שהם הדור הזה) וגו' והבאתי אותם, וכוון אז שבועתו גם על זה וא"כ בהכרח שיביא דוקא את הדור הזה. ב) אמר לו שבמדרגה אחת שהוא לקיים שבועתו אל הדור הזה יוכל להיות הוא המביא כי השבועה היתה אל הדור הזה ע"י שליח ויוכל לקיים שבועתו ג"כ ע"י שליח. ג) הוסיף לו ה' שיהיה עמו בזכות עצמו, כי משה אמר לו רק שה' ההולך לפניך הוא יהיה עמך שכוון אל שאמר לכל ישראל שה' עובר לפניך יהושע הוא עובר לפניך שמובן שה' יעבור גם לפני יהושע, וכשיעבור לפני העם ולפניו אז יהיה ה' עמו ועתה הבטיחו שיהיה עמו אף כשלא יעבור לפני העם, וכה יתפרש: חזק ואמץ. שלא תירא שמא יחטאו ולא תביאם, רק כי אתה תביא את בני ישראל וגו'. שהוא הדור הזה וגם שתהיה אתה המביא, מפני אשר נשבעתי להם. לכן בהכרח שהדור הזה יבוא אל הארץ וגם תוכל להיות אתה המביא, וגם: ואנכי אהיה עמך. מצד עצמך כנ"ל: הערות=(כג) "ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך". ובתחלה אמר חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם. השנוי תבוא תביא, העם הזה בני ישראל, נשבעתי לאבותם נשבעתי להם. נראה כי משה דבר אליו אם לא יהיו ישראל שלמים ולא יקבלו מרות של יהושע ולכן קראם העם הדיוטות, ואמר נשבעתי לאבותם כי אז אין ראוים מעצמם לירש את הארץ, ומ"מ אל תרפה ידיו ותבוא עמם בעצתם ולא תנהוג מרות עליהם, וה' ידע כי ישראל יהיו שלמים ויקבלו מלכות יהושע וע"ז קראם בני ישראל, ואמר נשבעתי להם שראוים מעצמם, ועז"א, כי אתה תביא:  

<< · מ"ג דברים · לא · כג · >>