מ"ג דברים כו יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִחְדֵּי בְּכָל טָבְתָא דִּיהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ וְלֶאֱנָשׁ בֵּיתָךְ אַתְּ וְלֵיוָאָה וְגִיּוֹרָא דְּבֵינָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֶחֱדֵי בְּכָל טַבְתָּא דִיהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ וּלְאֵינַשׁ בָּתֵּיכוֹן וְתֶהֱנוּן וְתֵיכְלוּן אַתּוּן וְלֵיוָאֵי וְגִיוֹרֵי דְבֵינֵיכוֹן: |
רש"י
"אתה והלוי" - אף הלוי חייב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם
"והגר אשר בקרבך" - מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו
[יז] מביא ואינו קורא וכו'. כלומר, הא דכתיב "והגר אשר בשעריך", לומר שאף על גב שאין הגר יכול לקרות, אפילו הכי מביא בכורים. אבל אין לומר דקרא אתא לומר דמביא וקורא, דזה אי אפשר, שהרי לא יכול לומר (פסוק ג) "אשר נשבעת לאבותינו" (בכורים פ"א מ"ד). וכן איתא בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יט.), עיין שם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַתָּה וְהַלֵּוִי – אַף הַלֵּוִי חַיָּב בְּבִכּוּרִים אִם נָטְעוּ בְּתוֹךְ עָרֵיהֶם.
וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר "לַאֲבוֹתֵינוּ" (ביכורים פ"א מ"ד).
רשב"ם
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה, כאומרם ז"ל (ברכות ה, א): "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:
ואומרו "ולביתך", כי לא לנשמה לבד יגיע הטוב אלא גם לבית הנשמה, שהיא רוח ונפש, שהם משכן הנשמה, כל א' יתעדן כפי יכלתו:
ואומרו "והלוי" - יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו בזוהר (ח"ב צ"ד) וזה לשונם: ״זכה יתיר - יהבין ליה נשמתא וכו', זכה יתיר - יהבין ליה נשמתא מאור אצילות״ וכו׳. ע"כ. ולבחינה זו יקרא הכתוב לוי, לפי שמתְלוֹת עם האדם מחדש:
ואומרו "והגר" - יתבאר על פי דבריהם ז"ל (זוהר ח"ג רי"ז.) שאמרו כי כשיגיע ליד אדם מצוה מאותם מצות שאינם נוהגות תמיד, אותם הנשמות שכבר נסתלקו מהעולם והם חסרי מצוה זו - באים וגרים עם העושה המצוה, על זה הדרך: קרובים לשכר ורחוקים מן ההפסד, כאמור באורך בדברי המקובלים, וכנגד בחינה זו אמר: והגר אשר בקרבך:מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ושמחת . (בכל מיני שמחות) [בשעת שמחה].
בכל הטוב . זה השיר.
אשר נתן לך ה' א-להיך, ולביתך . מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא.
אתה והלוי והגר אשר בקרבך . [בכל מקום שאתה מוצא הלוי, תן לו מחלקו. ואם אין לו מחלקו, תן לו מעשר שני. אין לו מעשר שני, תן לו מעשר עני. אין לו מעשר עני, תן לו שלמים. אין לו שלמים, פרנסהו מן הצדקה. לכך נאמר, אתה והלוי והגר אשר בקרבך ] (מכאן אמרו, ישראל ממזרים מתודים; לא גרים ועבדים משוחררים, שאין להם חלק בארץ ) .
מלבי"ם - התורה והמצוה
יא. ושמחת . בספרי אמרו " ושמחת , בשעת שמחה". פירוש, שלא צווה ה' להיות שמח, רק (=אלא) בעת שמחה, ע"ד הכתוב ביום טובה היה בטוב (קהלת ז יא). שהוא מעצרת עד החג, שאז זמן אסיפת התבואה והפירות, אבל לא אחר החג.
בכל הטוב . אמר בספרי "זה השיר". במס' ערכין יא ע"א, אמר רב מתנה, מנין לבכורים שטעונין שירה? אתיא " טוב " " טוב " מהכא". ופרש"י, כתיב הכא בכל הטוב , וכתיב (דברים כח מז) בשמחה ובטוב לבב מרוב כל . והספרי שלא הביא הג"ש, נראה שדרש מפשטות הכתוב. משום דבדברים (יב יח וטז יד וכז ז) בכולהו כתיב ושמחת , ומבואר שם ע"י מה תהיה התעוררות השמחה - אם ע"י אכילת המעשר או החג, שנאמר בו והיית אך שמח , או ע"י אכילת השלמים. אבל כאן, שאמר שתהיה השמחה בכל הטוב שיש לו, ומה יתעורר בו הבאת הבכורים לזה אמר "זה השיר", שאמרו שם שירה, והוא ארוממך ה' , שמדבר מכל טובות וחסדי ה'. ויש להסביר ג"כ הג"ש המובא בגמ' הנ"ל, שכמו שבעבודת הבורא תתעורר השמחה ע"י שירות ותשבחות, כן השמחה בכל הטוב, תהיה ע"י שיר.
אשר נתן לך ה' א-להיך ולביתך . " ולביתך " מיותר, דמובן דמהטוב שיש לאדם, יהיה טוב לכל ביתו! וזה שאמרו בספרי, "מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו".
אתה והלוי והגר אשר בקרבך . ציוה ה' שבעת הבאת הביכורים ישמח גם את הלוי והגר. וז"ש בספרי "בכל מקום שאתה מוצא הלוי, תן לו מחלקו (פי' מעשר ראשון). ואם אין לו מע"ר, תן לו מעשר שני. אין לו מעשר שני, תן לו מעשר עני. אין לו מעשר עני, תן לו שלמים. אין לו שלמים, פרנסהו מן הצדקה".