"ולבני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון" - בחומש כתיב (בראשית מ"ז) ויוב יוב היה שמו ולפי שנתיישבו ללמוד תורה דכתיב (לקמן י"ב) מבני יששכר יודעי בינה לעתים לכך זכה ונקרא ישוב
ולבני יששכר. למ"ד ולבני כלמ"ד והשלישי לאבשלום, למעלה החל לספר ביחס השבטים והפסיק בלוי וספר יחסם ומושבותם בעריהם ועתה חזר ליחס השבטים ומספרם כאשר נמצאו בימי דוד מלך ישראל ומה שהניח מהם שלא זכר הנה זכר אותם עם האחרים כולם בספור בואם אל דוד חברונה להמליכו ויחס דן ובניו לא זכר, וי"א כי חושים בני אחר שזכר סמוך לבני נפתלי הוא רמז לחושים בן דן ומנפתלי לא זכר יחסו כי אם בנו לבד ואולי לא מצא יחסם כתוב ולא נאמר לו בקבלה, ומה שהניח מן היחסים כלל באמרו בסוף וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל:
