"וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו" - היה ראוי שיאמר הכתוב וישאל אותם לאמר אבל האריך כי רצה לספר בשבח יוסף שהיה נער עבד ושאל לשני שרים גדולים והם בבית אדוניו אשר שנא אותו והיה כל אחד יכול לצוות לשאת את ראשו מעליו ולא פחד מהם מלשאול אותם ולאמר להם דעתו בפתרון כי בטח בחכמתו שאילו נמלט שר האופים היה תולה אותו
וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו לאמר. מה צורך לכל האריכות הזה, וכי לא היינו יודעים שהסריסים היו אתו במשמר, ומה צורך להזכיר סריסי פרעה ויספיק שיאמר הכתוב וישאל אותם לאמר מדוע. ויתכן לפרש כי מפני שהזכיר למעלה ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אותם, לבאר כי האדון הפקיד את עבדו ביד הסריסים שישרת אותם ותלה האדון הכבוד בהם באומרו את יוסף אתם, הוצרך הכתוב לבאר כי לא היה יוסף אתם אבל הסריסים שהיו סריסי, פרעה גדולי המלכות היו אתו, ותלה הכבוד ביוסף, ועל כן אמר את סריסי פרעה אשר אתו. ועוד הגיד הכתוב במוסרו של יוסף כי מצד שהיו אתו בחבורה אחת במשמר אחד ובית אחד חקר על ענינם ושאל בשלומם, וזהו שהזכיר סריסי פרעה כלומר אע"פ שהיו רשעים עבדי מלך בליעל לא נמנע מלשאול בהם מדרך המוסר.
(ז) "וישאל את סריסי פרעה". כבר אמר החוקר שהשר והעבד כשיהיו שניהם גרים בארץ נכריה או נתונים בשביה, יאהבו זל"ז כאלו הם אנשים שוים. וז"ש שהגם שהם סריסי פרעה ושרים גדולים, מצד שהם "אתו במשמר בית אדניו", מצא את לבו לשאל אותם "מדוע פניכם רעים היום", ר"ל שלא יפלא בעיני מדוע פניכם רעים אחר שאתם אסורים במשמר רק הפליאה מה יום מיומים:
וישאל וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר אשר אתו במשמר, גם למה הוצרך לומר בבית אדוניו. ונראה כי יתן הכתוב טעם לשאלת יוסף לב' שרים מדוע פניכם כי אין זה מהלכות דרך ארץ לבקש לדעת מחשבות הגדולים, והוא אומרו וישאל יוסף את סריסי פרעה פי' הגם שהוא יוסף כידוע עבד והם סריסי המלך אף על פי כן שאלם והטעם הוא אשר אתו במשמר יש בזה ב' טעמים, הא' כי להיותם עמו במשמר חש כי זעפם עמו הוא, והב' כי לצד שהם אתו במשמר כל הפנים שוים וכולן יקראו אסורים ולצד זה לא חש לגדולתם, ועוד שהיו בבית אדוניו ואפשר כי נוגע זעף זה לאדונו ושאל משפט עבד נאמן לאדונו לפקח בעניניו ולזה שאלם לאמר אליו מדוע וגו'. דקדק לומר היום כי אין לומר שפניהם רעים לצד אוסרם בבית משמר כי דבר זה אינו חדש והיה להם להיות כן גם אתמול גם משלשום:
