מ"ג במדבר י י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חׇדְשֵׁיכֶם֒[1] וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְיוֹם חֶדְוַתְכוֹן וּבְמוֹעֲדֵיכוֹן וּבְרֵישֵׁי יַרְחֵיכוֹן וְתִתְקְעוּן בַּחֲצוֹצְרָתָא עַל עֲלָוָתְכוֹן וְעַל נִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וִיהוֹן לְכוֹן לְדוּכְרָנָא קֳדָם אֱלָהֲכוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְיוֹם חֶדְוַותְכוֹן וּמוֹעֲדֵיכוֹן וּבְרֵישֵׁי יַרְחֵיכוֹן וְתִתְקְעוּן בַּחֲצוֹצְרָתָא עַל עֲלָוַותְכוֹן וְעַל נִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וִיהוֹן לְכוֹן לְדוּכְרָנָא טָבָא קֳדָם אֱלָהָכוֹן בְּרַם סַטָנָא מִתְעַרְבֵב לְקַל יַבְּבוּתְכוֹן אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
רש"י
"אני ה' אלהיכם" - מכאן למדנו מלכיות עם זכרונות ושופרות שנא' ותקעתם הרי שופרות לזכרון הרי זכרונות אני ה' אלהיכם זו מלכיות וכו'
[ט] מכאן למדנו כו'. פירוש, כיון דיש כאן זכרונות ושופרות, ויש מלכויות עמהם, אף בראש השנה, אף על גב דלא כתיב שם רק זכרונות ושופרות (ויקרא כ"ג, כ"ד), יליף בבנין אב מכאן דיש עמהן מלכויות גם כן (ראש השנה דף לב.):
[י] נמצאת אתה כו'. פירוש, למה הוצרך לכתוב יום שנסעו משם, אלא לומר שהיו שם שנה פחות עשרה ימים, כמשפט הנושא אשה, שנאמר (דברים כ"ד, ה') "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו", כך כל י"ב חדש של מתן תורה היו נחים ולא נוסעים ומטולטלים, רק הכל דרך שמחה. ואלו עשרה ימים מפני כי הנסיעה היא נסיעה של כבוד וגדולה עם הדגלים, ולא היה כבוד כמוה, לכך היה התחלת נסיעת הדגלים בתוך השנה. וכיון שעל כל פנים היה תוך השנה, היה זה אחר שעבר שני שלישי החודש, ולא נשאר רק מיעוט החודש, התחילו ליסע דרך כבוד וגדולה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – מִכָּאן לָמַדְנוּ מַלְכֻיּוֹת עִם זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּתְקַעְתֶּם, הֲרֵי שׁוֹפָרוֹת; לְזִכָּרוֹן, הֲרֵי זִכְרוֹנוֹת; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, זוֹ מַלְכֻיּוֹת וְכוּלֵּיהּ (שם).
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
מא. ותקעתם בתצוצרות בשל צבור הכתוב מדבר. אתה אומר בשל צבור הכתוב מדבר או אחד לצבור ואחד ליחיד. אמרת במה ענין מדבר בשל צבור. ר' שמעון בן עזאי אומר בשל צבור הכתוב מדבר. או אחד צבור ואחד יחיד ת"ל על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם. מה עולות קדשי קדשים, אף שלמים קדשי קדשים. (אי מה עולות אחד של צבור ואחד של יחיד אף שלמים אחד של צבור ואחד של יחיד, ת"ל על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם) מה (עולות) [שלמים] משל צבור אף (שלמים) [עולות] משל צבור.
מב. והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם למה נאמר לפי שהוא אומר ותקעתם בחצוצרות שומע אני קרבן שתקעו עליהם יהיו כשרים ושלא תקעו עליהם לא יהיו כשרים. ת"ל והיו לכם לזכרון לזכרון נתנו ולא להכשר קרבן.
אני ה' אלהיכם למה נאמר לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי אבל מלכות לא שמענו, ת"ל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו, זה שופרות ומלכיות. ר"נ אומר א"צ, שהרי כבר נאמר ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות והיו לכם לזכרון זה זכרונות אני ה' אלהיכם זה מלכויות. א"כ מה ראו חכמים לומר מלכיות תחלה ואח"כ זכרונות ושופרות. אלא המליכהו עליך תחלה ואחר כך בקש רחמים לפניו כדי שתזכר לך, ובמה בשופר של חירות, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. אבל איני יודע מי תוקעו, תלמוד לומר וה' אלהים בשופר יתקע. ועדיין אין אנו יודעים מהיכן התקיעה יוצאת, זה שנאמר קול שאון מעיר קול מהיכל ה' קול שלם גמול לאויביו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
מ. וביום שמחתכם אחר שבמ"ש ובמועדיכם מציין הרגלים וה"ה ר"ה ויוהכ"פ דאיקרי מועד כמ"ש בערכין (דך י ע"ב) לא נשאר לפרש מ"ש וביום שמחתכם רק על שבת דלא איקרי מועד. ורבי נתן ס"ל שבכל יום בעת הקרבת התמיד הוא עת שמחה כמ"ש התוס' (רפ"ד דפסחים) בשם הירושלמי.
מא. ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם , למדו חז"ל שזה רק על של צבור דכל הענין מדבר בצבור. ועוד על פי הנלל ששני שמות הנאמרים בענין אחד י"ל דימוי זה לזה ( איילת השחר כלל קס ) וא"כ שלמים דומיא דעולה שהם קדשי קדשים שזה לא משכחת רק בכבשי עצרת. ועולה דומיא דשלמים שלא משכחת שלמים ק"ק רק בצבור. ובערכין (דף י"א ע"ב) ומה שלמים קבוע להם זמן ועי' בתוס' שם. והגהתי כנוסח הז"ר והגר"א.
מב. והיו לכם לזכרון , באר שאינו מעכב את הקרבן כי רק לזכרון לא להכשיר קרבן. ובמ"ש אני ה' אלהיכם למה נאמר, גי' הגר"א לפי שהוא אומר דבר אל ב"י לאמר בחדש השביעי וגומר זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות אבל מלכיות לא שמענו ת"ל ותקעתם בחצוצרות והיו לכם לזכרון וגו' אני ה' אלהיכם, ותקעתם בחצוצרות זה שופרות זכרון זה זכרונות אני ה' אלהיכם זה מלכיות כל מקום שיש זכרונות ושופרות יהיו מלכיות עמהם. ר' נתן אומר א"צ הרי הוא אומר ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו זה שופרות ומלכיות ומה ראו חכמים לומר מלכיות תחלה וכו', ועמ"ש בחבורי התו"ה ( אמור קעז ).