[כא] ויקרב אותך לאותו שירות וכו'. פירוש, הא דכתיב פעם שנית "ויקרב אותך", אף על גב שכבר כתב (פסוק ט) "כי הבדיל אלקי ישראל [אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו]", אלא פירושו 'ויקרב אותך לאותו שירות שהרחיק ממנו שאר ישראל'. וכך פירושו, שאותו שירות שאמרתי - לא הותר רק לכם, וזהו "ויקרב אותך", רצה לומר דוקא אותך ולא אחר. ואילו מקרא דלעיל הוה אמינא דשמא לאחר גם כן הותר, אלא שהלוים הקריב שהם יהיו עובדים בחיוב, וישראל אם ירצה מותר לו לעבוד:
(י) "ויקרב", וחוץ ממעלת השבט נגד כלל ישראל, זכיתם אתם בני קהת למעלה יתרה נגד כל שבט לוי במה שהם נושאי הארון וכלי הקדש, וז"ש "ויקרב" אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך שהיא ההקרבה השנית שהקריב את בני קהת שקרח מכללם, וכי מדרגה זו מעט היא בעיניכם ולכן תבקשו גדולות שהוא הכהונה:
ויקרב וגו'. צריך לדעת מה היא ההבדלה שאמר בפסוק שלפני זה, ומה היא הקריבה שאמר כאן, ואולי שנתכוון לב' הדרגות: ה-א', הוא הבדלת שבט לוי מעדת ישראל בדרך כלל, וכנגד זה אמר: כי הבדיל וגו' מעדת ישראל; וה-ב', הקרבת בני קהת, שהקריבם יותר משאר הלוים לשאת קדש קדשים, ועיין מה שפירשתי בפסוק (ד' ב') ״נשא את ראש בני קהת״, וכנגד זה אמר: ויקרב אותך ואת כל אחיך - פירוש: ענף הקהתים בני לוי, ודקדק לומר אותך - רמז לו שכולן נסמכין עליו, והוא גדול שבכולן:
ובקשתם. ג'. ובקשתם גם כהונה ובקשתם משם את ה' אלהיך ובקשתם אותי וגו' בירמיה על הגלות כשתבקשו אותי בגלות בתשובה ותגאלו אז ובקשתם גם כהונה שהיא בטלה מכם כל זמן שאתם בגלות:
