כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן היהודים הפרוזים [הפרזים] הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו
"הפרוזים" - שאינם יושבים בערי חומה בארבעה עשר ומוקפין חומה בט"ו כשושן והיקף זה צריך שיהיה מימות יהושוע בן נו"ן כך דרשו ולמדו רבותינו
"ומשלח" - שם דבר כמו משמר משמע לפיכך השי"ן נקודה רפי
בפסוק הזה נראה שרק הפרזים קבלו עליהם לעשות משתה ושמחה ולא המוקפים ולמה,
ולמה תחילה לא קבלו עליהם רק יום י"ד ומרדכי שלח שיעשו י"ד וט"ו.
הם קבלו עליהם יו"ט ומרדכי לא גזר שיעשו יו"ט :
על כן היהודים הפרזים, מבואר כי בשנה הראשונה לא קבלו עליהם לעשות משתה ושמחה רק הפרזים, לא המוקפים, והטעם בזה כי הספרים החתומים שנשלחו מאת המן להשמיד את היהודים לא נתפרסמו כי השרים העלימו אותם כנ"ל, ולא נודע לאיש כלל כי היה רשות גם לאויבי היהודים להרוג בהיהודים, וחשבו היהודים אחת משתי אלה, או שהקול הראשון שנשמע שנתן דת להשמיד היהודים היה שקר לגמרי, ולא יצאו כלל מן המלך רק מהמן, או שהיה אמת רק שהמלך השיב את הדת הראשון ובטלו לגמרי ונתן דת אחר, עכ"פ לא היה נס מיוחד ביום י"ד אדר, אחר שמצד פקודת המלך ישלטו המה בשונאיהם, וגם לא היו בהסכנה מצד שהעמים בעצמם יפרצו בם פרץ, אמר שבערים המוקפים עמדו חיל המלך לעזרתם ועל כן לא עשו אותם לימי משתה, רק היהודים הפרזים שהם היו בסכנה מצד שפרצו אויביהם להילחם בם וחיל המלך לא היה שם והיו בסכנה, על כן רק הפרזים קבלו אותם לימי משתה ושמחה, וע כן קבלו עליהם לעשותם גם יו"ט, כי באמת כלל ישראל אסור להם לקבל עליהם ימים טובים חדשים ולאסרם בעשיית מלאכה שעוברים על בל תוסיף, אבל אחר שרק הפרזים קיבלוהו נדונים כיחידים, שיכולים לקבל יו"ט על עצמם :
