מ"ג איוב לד כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · לד · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהָבִיא עָלָיו צַעֲקַת דָּל וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְהָבִ֣יא עָ֭לָיו צַעֲקַת־דָּ֑ל
  וְצַעֲקַ֖ת עֲנִיִּ֣ים יִשְׁמָֽע׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להביא עליו" - לזה האבידם מן העולם להביא על כל אחד מהם גמול צעקת הדל אשר עשקו וגמול צעקת העניים הרבים אשר ישמע כי עשק ליחיד ולרבים ובא צעקתם לפני המקום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להביא עליו צעקת דל". שהדל הנרצח והנעשק מן הרשעים האלה צועק על ה' ומתרעם מדוע לא יעניש ה' את הרשע. ומדוע לא יציל את הדל מידו. שהיא השאלה ששאל איוב (בסי' כ"ד) שהלא יש רשעים מחריבי הישוב ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה. אבל האמת הוא "שצעקת עניים ישמע". וגם ע"ז יש תירוץ. שלפעמים הרשע הוא שבט אפו של ה' להעניש בני אדם על רעתם. כמ"ש הוי אשור שבט אפי. ולכן אינו מענישו ועוד יתן לו עז וחיל עד שיכלה הזמן המוגבל מאתו ליסר גוים ולהוכיח לאומים. כמ"ש והיה כי יבצע ה' את כל מעשהו בהר ציון ובירושלים אפקד על פרי גודל לבב מלך אשור. וז"ש.

 

<< · מ"ג איוב · לד · כח · >>