כף החיים (פאלאג'י)/כו
סימן כו
[עריכה]ואשא כפ"י בדברי הימ"ים,
מלא שבוע יחדיו יהיו תמים.
א. אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום, להיות מחודדים בפיו מה שאיזן ותיקן הגאון הגדול הרב יעב"ץ ז"ל בספר עמודי שמים, לומר בכל יום מימי השבוע מאמר אחד מסוף פרק ב' דברכות והם בזה הסדר, יום ראשון מרגלא בפומיה דרבי מאיר גמור בכל לבבך כו', יום שני מאמר רבי יוחנן סוף אדם למות וסוף כו', יום שלישי מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי כו', יום רביעי מרגלא בפומיה דאביי, לעולם יהא אדם ערום ביראה כו', יום חמישי מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים והנמשך, יום השישי גדולה הבטחה, עד דאתו מבי רבנן, יום שבת קדש מרגלא בפומיה דרב, לא כהעולם הזה העולם הבא, עד ויאכלו וישתו, וכתב שם בדף תי"ד ע"א וזה לשונו, והנה ראיתי המרגלאות שבעה במספר כשם המרגלא שבעה אלה עיני ה' ומכוונות מאד לדבר יום ביומו, ויוצאים מהם מוסרים ללכת בדרכי מישרים, על כן חלקתים לימי השבוע, ולא על חינם אמרו בהם מרגלא אלא להודיע שראוי לאדם להיות רגיל בהם ולשומרם כמרגליות, עכ"ל בכליא אורב, וגם בהקדמתו דף ג' ע"ב כתב וזה לשונו, עוד אספנו הביתה המרגלאות הנאות דסוף פרק היה קורא, שוהם ספיר ויקר ומרגליות טובות הללו בידינו היו וכמעט אבדנום ובעזרת ה' יתברך חזרנו ויסדנום, עכ"ל
והיינו שהדפיסם שם בתוך המעמדות של כל יום, ומי שאין דרכו ללמוד מעמדות, יהגה בהם אחר קריאת חק לישראל וירשום אותם בסידור שלו כדי שיהיו מונחים לפניו עד שיהיו מורגלים בפיו, ועוד תראה להרב ז"ל שם בדף שפ"א ע"א, דישנו בנותן טעם על מה שסידר מימרת רב ליום השבת, יעויין שם, ועוד הוסיף שם בדף ק"מ ע"ב כל המימרות דאתמרו בתר דמסיים צלותיה לאומרם דבר יום ביומו, יעויין שם, ולפי דברות קדשו דישנו בנותן טעם לשבת, זה שייך לאומרו גם כן ליום השישי דאית בהו בנשים חלה והדלקה ביום הזה, וגם עד דאתו מבי רבנן, כמו שהיו נוהגים בימי התלמוד משבת לשבת לבא לביתם, וק"ל.
ב כיוצא בזה אנכי תקנת'י דיום יום ידרשון לומר פסוק בני מרים בת נחתום, בכל יום מהשבוע פסוק אחד אחר שמסיים על כן נקוה לך, והירא את דבר ה' ירשום אותם בסידור תפילה אשר לו והם בסדר הזה:
יום ראשון יאמר, אנכי ה' אלהיך, יום שני, לא יהיה לך אלהים אחרים, יום שלישי, לא תשתחוה לאל אחר, יום רביעי, זובח לאלהים יחרם, יום חמישי, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ערב שבת, וידעת היום והשבות אל לבבך, יום שבת קדש, את ה' האמרת היום וה' האמירך היום, כן למדתי ממה שכתב מוהרש"א ז"ל בחידושי אגדות בפרק הנזיקין דכתב וזה לשונו, והנראה דשבעה בנים אלו נהרגו בקידוש ה' בשבעת ימי השבוע וכל אחד הביא מקרא מעניינו של אותו היום שנהרג בו, וזהו שאמר דאתיוה לקמא דהיינו ביום ראשון מהשבוע כו', ושם ביאר מוהרש"א כל פסוק ופסוק השייך ליומו תראנו משם, והגם דאשכחן חילופי גירסאות באמירת הפסוקים הללו מאיש לאחיו, וגם מחליפים בפסוקים אחרים בקצת מהן, ויש גורסין בני חנה וכמבואר במדרש איכה על פסוק על אלה אני בוכיה, וגם בתנא דבי אליהו סדר אליהו רבא, ובילקוט איכה כאשר יעויין שם, מכל מקום אשרי תבחר ותקרב לאומרם כסדר הזה, מאחר דמוהרש"א יגלה לן טעמ"יה דבר יום ביומו דיורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. ועוד תראה בספר יערות דבש ח"ב דף ל"א ע"א וב' מה שפירש במאמר זה
ג. וכזאת וכזאת תמצא בספר שלמי צבור דף קל"ד ע"ד, דמצא כתוב בסידור הרב בנימין הלוי ז"ל, דהיה נוהג להתפלל קודם שיעקור רגליו, התפילות שהיו מתפללים בעלי הגמרא כל איש יומו, יום ראשון תפילת רבי, יום שני מאמר רבי יוחנן, יום שלישי מאמר רבי אלעזר, יום רביעי מאמר רבי חייא, יום חמישי מאמר רבי אלכסנדרי, יום השישי עוד אחרת מרבי אלעזר כאשר יעויין שם, והעתיקם גם כן בספר קמח סולת דף י"ז ע"ד כיע"ש, ולא הבאתי לשונם של התפילות הללו פה עמדי כיון דאפשר להעתיקם מספרי דבי רב הנזכרים, ונוסח התפילה של יום ראשון בלבד הדפיסו אותה ב"תפילת החדש" חדשים מקרוב באו, ושמא דמאריה עליה על שם הרב מאור הגולה החיד"א ז"יעא, ולא ליום ראשון בלבד אלא לכל יומא ויומא
ד. בכונת כל יום ויום מימי השבוע כשלומד ומתפלל, ביאר עליה הכהן מורינו הרב מדרש תלפיות במערכת כ' דף קצ"ט ע"א וב' ומסדר שיתא סדרי, יעויין שם, ומה שהביא הרב עמודי שמים, וגם הרב הגדול חיד"א ז"ל בכוונות לכל יום ויום מנוסחי דווקני, איננו שוה לששה נוסחאות שהביא הרב כהנא רבה, ועיין שם באר"ש החיים בהקדמתו לחב"ר אות א' יעויין שם, ועיין בעץ חיים שער פנים החיצון פרק ב'
ה. יום א' מהשבוע צריך להיות מיצר ודואג על שנחרב בית קדשינו ותפארתינו בהאי יומא, ולא ילך אחר המשתאות והטיולים לרעות בגנים ונלינה בכפרים, וכבר הוכיח במישור בספר מורה באצבע סימן ה' אות קס"ו על פתגם דנא, והוסיף לומר דנותן כח לסטרא אחרא, וכתיב אל תשמח אל גיל כעמים כאשר יעויין שם, ובקונטרס נפש חיים כבר דברתי בזה עיין שם בס"ד, עוד כתב שם בספר מורה באצבע, דביום ראשון יכוין לחשוב מחשבות קדושות וטהורות וידבק לבו באהבה ויראת ה', עיין שם, ואשרי אדם עוז לו להתנהג כסדר הזה
ויו. יום ב' וחמישי ילמוד בהם יותר משאר ימים, בא סימן ולרוח ממללא, ובאלו השני ימים יזהר ביותר מלדבר אפילו סרך מאבק לשון הרע דכתיב וסלף בה שבר ברוח, כן כתב בספר מורה באצבע באות קס"ז ואות ק"ע יעויין שם, וברית עולם סימן פ"ג, וצר לי מאד על תופסי התורה, כי במקום להרבות בלימודם ביום חמישי, מוכרחים ללכת אנה ואנה להביא טרף לביתם, והם נעים ונדים רוב היום ואחר כל עמל וטורח, הלואי שיהיו ממציאים להם מעות עד הערב להכין צרכי שבת בדוחק ובצער, והתורה מה תהא עליה דאם אין קמח אין תורה, וכמה פעמים פצו שפתי בדברי חן ותחנונים לעשירי עם בין מעירנו בין מעיירות אחרות כשעוברים עלינו, דיעשו אופן המועיל בכל מדינה ומדינה להספיק לכל תלמידי חכמים הנמצאים בעיר שיעור הקמח בלבד בכל שבוע לפי מכסת נפשות ביתו, ויבקשו תקון מהיכן תהיה ההוצאה הלזו, כגון קצת מכיס הכולל וקצת מהיחידים בפרטות, או איזה עשיר יקח על עצמו לתת הקמח לתלמיד חכם המכירו ורגיל אצלו באופן שיהיה, וכיון דיש לתלמידי חכמים הקמח דהוא העיקר לחם לפי הטף, יוכלו ללמוד גם ביום חמישי כשאר הימים, אף על גב דיצא חס"ר משאר דברים, אינו מטרידו כל כך ובתורת ה' חפצו, לא כן היכא דלית ליה מגרמיה כלום מפר מחשבות ערומים, ובמקום יגדיל תורה ללמוד יותר בחמישי גורעין, ולפעמים לא יוכלו ללמוד כלל, והאל ברחמיו אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת, יספיק מזונות לתופסי התורה וכל צורכיהם בריוח ולא בצער למען תורתו
ז. המתענה שני וחמישי, מה טוב אם לא יאכל בשר ליל שלפני התענית ואחריה, ועיין לרש"ל פרק אותו ואת בנו, ובספר עולת תמיד, ואליהו זוטא, ואדני פז בסימן קל"ד, ועיין לעיל בסימן כ"ד במ"ש שם בס"ד
ח. יום ג', אשרי מי שזכה לטבול שלש טבילות לתיקון הכעס שהוא בחינת נפש היום הזה, ויכוין בטבילה ראשונה בשם אהי"ה במילואו אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה גימטריא קנ"א שהוא חשבון מקו"ה לבטל הכעס כי כע"ס עם הכולל גימטריא קנ"א, ועוד טבילה שניה יכוין בשם אהי"ה כזה, דהיינו א' פעם אחת הרי אחד, ה' חמשה פעמים הרי עשרים וחמש, יו"ד עשר פעמים יו"ד הרי מאה, ה' חמש פעמים ה' הרי עשרים וחמש, יו"ד עשר פעמים יו"ד הרי מאה, ה' חמשה פעמים ה' הרי עשרים וחמש, סך הכל גימטריא קנ"א, ועוד טבילה שלישית יכוין בשמות אדנ"י אלהים גימטריא קנ"א שהוא גימטריא כע"ס עם הכולל כדבר האמור, ועיין מה שכתב בספר חמדת ימים בקונטרס שני שבסוף הספר אות ל"א - ל"ג, יעויין שם, ומורינו הרב סבא קדישא המלך שלמה בעל ספר כסא שלמה, כך היה דרכו דרך הקדש רובא דרובא, לילך למקוה יום שלישי אל כונה זו זיע"א
ט. יום רביעי, ראיתי להתשב"ץ חלק ב' סימן י"א דכתב, דאם הצבור באים להתענות על איזה סיבה, צריך שיקבעו התענית לעשותו ביום רביעי, דכך אנשי מעמד היו מתענין ביום רביעי שלא תפול אסכרה בתינוקות כדאיתא בגמרא, ואפילו דנוהגים להתענות שני וחמישי, הנה באותה שבוע דמתענים ברביעי אינן צריכין להתענות בחמישי דאין להם להתענות שני ימים זה אחר זה, והתענית של יום רביעי עולה בשביל יום חמישי, ולא יתענו שלש תעניות בשבוע אחד, יעויין שם. ועיין בספר ברך את אברהם להבן יקיר מגן אברהם נר"ו דף רכ"ב ע"ג
יוד. יום שלישי יבקש לעשות חסד, ויום רביעי יבקש לבקר חולים ולגמול חסד, כן כתב בספר מורה באצבע אות קס"ח וקס"ט יע"ש, ולפי זה אם יש לו לבקר חולים ולנחם אבלים, ירוץ בשלישי וברביעי יותר משאר ימי השבוע, והחבר מבקר חולים דנפל בגורלו ליל רביעי, ישמח במצוה יותר, וירבה בנדבה בבוקר בהליכתו מבית החולה אם הוא נצטרך וצדקתו עומדת לעד
יא. יום חמישי, מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בו לכבוד שבת, ואפילו שנוהגות הנשים לכבס בשני או שלישי או רביעי, עם כל זה יבקשו לעשות מעט כבוס יום חמישי לצורך שבת דעל פי הסוד צריך כך הרב אליהו רבה סימן רמ"ב, וחסד לאלפים שם
יב. בכל יום מהשבוע יש תקון בפרטות בנתינת הצדקה בפני עצמו, ודוקא כשעושים הפסקה גדולה באותה שבוע בלבד מכונים כל יום לפי תקונו על ידי שאומרים תפילת הצדקה שסידר מורנו הרב שלום שרעבי זיע"א, ונדפס בסידור חסד לאברהם ובשאר סידורים, ומי יתן והיה דבכל ימות השנה כל אחד יכוין לתקן בחינת אותו יום דבר יום ביומו, ואשרי שיאחז בספר מעשה הצדקה אשר בסוף ספר ימי דוד להרב מהרי"ד דף קט"ו ע"ב, להיות רגיל במה שלמדנו להועיל, לך נא ראה