כללי התחלת החכמה/פרק ד

<< · כללי התחלת החכמה · פרק ד · >>

פרק ד' - [בו יבואר הדברים שהם כנגד הספירות וסידור הדברים זה כנגד זה] (ובו ט' סעיפים)

[צח] (א) הנשמה שבאדם בכללה, היא נחלקת לחמשה חלקים, ונקראו ממטה למעלה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. וכל בחינה שבה נחלקת עוד לחמשה חלקים הנ"ל, היינו: נפש נחלקת לנפש, רוח, נשמה, חי׳, יחידה. וכן הרוח, וכן הנשמה וכו׳. ונקראו החלקים נפש שבנפש, רוח שבנפש, נשמה שבנפש. וכן החלקים שברוח נקראים נפש שברוח, רוח שברוח, נשמה שברוח, וכו', וכן בנשמה כנ"ל, וכן בחינת יחידה כנ"ל. וחמשה חלקי הנשמה בכלל נגד חמשה הנהגות הכוללות שבספירות: נפש כנגד מלכות, רוח נגד הששה ספירות חג"ת נה׳׳י, נשמה נגד בינה, חיה נגד חכמה, יחידה נגד כתר, ויתבאר אם ירצה השם לקמן (פ"ט סעיף כ"ז, כ"ח, כ"ט, ל׳).

[צט] (ב) ולפעמים נקראו בחינות הספירות הנ"ל [ו]הנהגות הנ"ל גם כן בשמות הללו: נפש, רוח, נשמה, וכו׳ בשמות הדברים שמרמזים עליהם, ולפעמים מחלקים עניני הנהגה ונקראם בשמות אלו וכנ"ל.

[ק] (ג) והנה שלש ספירות ראשונות, עיקר הנהגתם בגלוי יהי' לעולם הבא. ועולם הזה, עיקר הנהגתו מתנהג על פי שבעה התחתונות (שהם חג"ת נהי"מ). לכן יש הרבה דברים שהם שבעה נגד שבעה הנ"ל (ומבוארים בספר יצירה פ"ד ע"ש, וביאור הגר"א ז"ל ע"ש). ושבעה דברים באים מהנהגת השבעה הנ"ל, והם: חכמה מחסד, עושר מגבורה, זרע מתפארת, חיים מנצח, ממשלה מהוד, שלום מיסוד, וחן ממלכות.

[קא] (ד) וכנגדם ששה קצוות העולם: דרום, צפון, מזרח, מערב, מעלה, מטה, והאמצע. וכנגדם שבעה כוכבי לכת: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה, (ואע"ג שיש עוד כוכבי לכת, אבל המה העיקרים בעניני המזלות כידוע). וכנגדם שבעה דברים בראשו של אדם: שתי עינים, שתי אזנים, שני נקבי האף, ופה, ונקראו שבעה שערים לפי שהם מקומות פתוחים בראש. וכנגדם שבעה רקיעים, שבעה ימים בשבוע, שבעה מדברות שהלכו ישראל בהם, שבעה שבועות של ספירת העומר, שבעה שנים של שמיטה, שבע שמיטות ביובל, ועוד הרבה, כמבואר כל זה בספר יצירה פרק ד.

[קב] (ה) וכנגדם יש שבע מיני מתכות בעולם: כסף נגד חסד, זהב^[1] נגד גבורה, נחושת נגד ת"ת, בדיל נגד נצח, עופרת נגד הוד, כסף חי נגד יסוד, ברזל נגד מלכות (עיין דעת חכמה). וכן בכל הברואים – החי, והדומם, והצומח, מהם מול בחינה זו, ומהם מול בחינה זו. ועל פי זה יש הרבה טעמי מצות על פי סתרי ההנהגה ועל פי הנ"ל. והנה גם הזמן נחלק כפי חלקי ההנהגה שבספירות, וכמו שנתבאר – שבעה ימים בשבוע וכו׳, וכן שבעת אלפי שנה וכמו שיתבאר עוד בס"ד.

[קג] (ו) הנה מבואר ששלשה דברים שנחלקו [בכלל] לפי הנהגות והספירות היינו: העולמות, והזמן שנקרא שנה, וחלקי האדם שנקרא נפש, וכמו שנתבאר למעלה בארוכה, הן אלה שלשת הדברים שאמר עליהם בספר יצירה: עולם, שנה, נפש, ומבוארים שם באורך בכל הספר. עולם הם העולמות, שנה הוא הזמן, נפש הוא האדם.

[קד] (ז) ולתועלת המתחילים בחכמה להקל לזוכרם, נסדר כאן מן הדברים שכתבנו איך הם זה כנגד זה. ונסדר מתחלה דברים שנחשבו נגד כל העשר ספירות בפרט, ואחר כך מה שנחשב מול הששה ספירות חג"ת נה"י, לאחת, לפי שהם בכלל הנהגה אחת – הנהגת המשפט, וכמו שכתבנו למעלה:

[קה] (ח) ואלה הדברים שנחשב כנגד הששה ספירות חג"ת נה"י שנחשבים לאחת:

[קו] (ט) ואלה הם מה שהם כנגד השבעה תחתונות, על פי המבואר בפירוש הגר"א ז"ל לספר יצירה פרק ד':

וכתב על זה הגר"א ז"ל בפירוש ספר יצירה פרק ד משנה ח בזה הלשון: וסדר ז' כוכבים במקום אחר אינו כן, וכן התחלתן וסיומן אינו נגד ז' תחתונים, הכל לפי צירוף האותיות וצירוף הויות כמ"ש בזוהר כו', ובכלל זה תתרץ לכל הסתירות שבזוהר, ודעהו, עד כאן לשון הגר"א ז"ל שם. וצירופי השם יה"ו כתב כאן כמו שכתב הגר"א ז"ל שם בספר יצירה פרק א משנה י"ב. ובפרי עץ חיים שער הלולב פ"ג כתב שם בשינוי קצת, ע"ש.

1. הג״ה, על פי רוב הוא זהב נגד גבורה, ועיין בכינויים של אילן מהרש״ל ז״ל אות "חסד", ושם נתבאר שלפעמים יחשב זהב נגד חסד ע״ש. [המעתיק].