ירושלמי שבת יג
מתוך: ירושלמי שבת יג א (עריכה)
משנה ר' אליעזר אומר האורג ג' חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב וחכ"א בין בתחילה בין בסוף שיעורו שני חוטין:
גמרא א"ר עולא טעמא דר' אליעזר על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת. מה ר' ליעזר כר' יודה. דתנינן תמן ר' יהודה אומר עד שישלש. והשק והקופה מצטרפין בכלאים. א"ר סימון טעמא דר"א תמן על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת. ברם הכא פחות מיכן
מיסתתר הוא. אשכחת אמר על דר אליעזר פעמים שלשה בתחילה. פעמים שנים ע"ג אחד ארוגים מאתמול. רבנן דקיסרין בעיי מהו אחד על האריג אחד ע"ג שנים אחד ע"ג ג'. רבנן דהכא אמרי אחד על גבי שנים. היתה טלית אחת גדולה בתחילה עד שיארוג בה שנים חוטין ובסוף אפי' כל שהוא. האורג שני חוטין ע"ג הגב ע"ג אימרא אפילו כל שהוא חייב. למה הדבר דומה לצילצול קטן שארג בו שני חוטים על רוחב ג' בתים חייב. ובנפש מסכת כמאן דהוא בתחילה. וההן בדא אפילו בסוף כאריג הוא וההן לסוטה אפילו בסוף כאריג הוא. הכל מודין בכותב את השם עד שעה שישלים. כתב אות אחת להשלים את השם ואות אחת להשלים את הספר חייב. כתב אות אחת בחול ואות א' בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. למה או משום קיום מלאכה או משום שאינו ראוי להצטרף עמו. איתא חמי אילו ארג חוט אחד בחול וחוט אחד בשבת שמא אינו פטור. שמא אינו ראוי להצטרף עמו. אלא משום קיום מלאכה. כהיא דא"ר יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' לעזר כתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפרין חייב. דלא כן כר' אלעזר. כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת הבאה ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר.
אתא חמי אילו כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת בין בשבת זו בין בשבת הבאה לא כל שכן מפני חכמים שהן פטורין:
מתוך: ירושלמי שבת יג ב (עריכה)
משנה העושה שתי בתי נירין בנירין ובקירום ובנפה ובכברה ובסל חייב התופר שתי תפירות וקורע על מנת לתפור שתי תפירות:
גמרא בנירין. ניריא. בקירוס. קירומה. ר' בא רב ירמיה בשם רב הממתח צדדיו בשבת חייב משום תופר. נימר משום תופר ומשום קושר:
מתוך: ירושלמי שבת יג ג (עריכה)
משנה הקורע בחמתו ועל מתו כל המקלקלין פטורין והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן:
גמרא בעון קומי רבי בא היך מה דאת אמר תמן השוחט חטאתו בשבת כיפר ומביא אחרת ואמר אוף הכא לא יצא ידי קורעו. אלא כרבי שמעון דר' שמעון אמר עד שיהא לו צורך בגופו של דבר. אמר לון תמן הוא גרם לעצמו. ברם הכא את גורמת לו. אמר רבי יוסי ואפי' תמן את גורמת לו שאילו לא שאמרת לו שיבא היאך היה מתכפר לו. הוי צורך מימר דרבי שמעון היא. חברייא בעון קומי רבי יוסה לא כן אמר רבי יוחנן בשם ר' שמעון בן יוצדק
מצה גזולה אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח. אמר לון תמן גופה עבירה. ברם הכא הוא עבר עבירה. כך אני אומר הוציא מצה מרשות היחיד לרשות הרבים אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח. תני מצה גזולה אסור לברך עליה. אמר רב הושעיה על שם (תהילים י) ובוצע ברך נאץ ה'. אמר ר' יונה הדא דאת אמר בתחילה אבל בסוף לא דמים הוא חייב לו. רבי יונה אמר אין עבירה מצוה. רבי יוסה אומר אין מצוה עבירה. א"ר אילא (ויקרא כז) אלה המצות אם עשיתן כמצוותן הן מצות ואם לאו אין מצות:
מתוך: ירושלמי שבת יג ד (עריכה)
משנה שיעור המלבן והמנפס הצובע והטווה שיעורו כמלוא רוחב הסיט כפול האורג שני חוטין שיעורו כמלוא הסיט:
גמרא תמן תנינא המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה והכא את אמר הכין. תמן במוציא לצבוע. ברם הכא בצובע:
מתוך: ירושלמי שבת יג ה (עריכה)
משנה רבי יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב וחכ"א צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין רשב"ג אומר לא כל הביברין שוין זה כלל כל המחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב:
גמרא א"ר חיננא מתני' דלא כר' יהודה. דתנינן הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב. הא לגינה ולביברין פטור. מחלפה שיטתיה דרבי יהודה דתנינן תמן אין צדין דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהם מזונות. הא לגינה ולביברין פטור. מחלפה שיטתין דרבנן. דתנינן וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין. ותנינן תמן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות. הא לגינה ולחצר לא. כאן בחצר מקורה. כאן בחצר שאינה מקורה. והא תנינן גינה. אית לך מימר גינה מקורה. אלא כאן בגדולה כאן בקטנה. ר' עולא אמר בעון קומי רבי אחא מה ניתני כל המחוסר צידה חייב ושאינו מחוסר צידה פטור. אמר לון ולא במנפל לתוכה אנן קיימין. אלא כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר. א"ר שמואל אחוי דרבי ברכיה כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה. ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה. שוחטין מן הנגרין אין שוחטין
לא מן המכמרות ולא מן המצודות. רבי יוסי בר בון בשם רבי אמי מצדתא דשיתא. שמואל צד הוא בפיתם. רב אמר סכרא דנהרא שרי. א"ר יודן כההיא דטסים:
מתוך: ירושלמי שבת יג ו (עריכה)
משנה צבי שנכנס לבית נעל אחד בפניו חייב אם נעלו שנים פטורין לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין ור"ש פוטר:
גמרא בעשותה היחיד שעשה חייב. שנים ג' שעשו פטורין. רב חינא אמר היה אחד בריא ואחד תש נעל החולה כל צורכו ולא נעל הבריא כל צורכו החולה חייב והבריא פטור. ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חינא היה צבי רץ כדרכו ונתכוון לנעול בעדו ונעל בעדו ובעד הצבי מותר. ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חונה ראה תינוק מבעבע בנהר ונתכוון להעלותו ולהעלות נחיל של דגים עמו מותר. ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חונא היה מפקח בגל ונתכוון להעלות צרור של זהובים עמו מותר:
מתוך: ירושלמי שבת יג ז (עריכה)
משנה ישב אחד על הפתח ולא מילאהו וישב השני ומילאהו השני חייב ישב הראשון על הפתח ומילאהו ובא השני וישב לו בצידו אע"פ שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו:
גמרא רבי שמי בעי מהו ליתן לפניהן מזונות. ייבא כההיא דתנינן תמן אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך שאין עושין תקנה לדבר שאינו מן המוכן. והכא כן. רבי שמי בעי מהו לכפות עליו כלי. ייבא כהיא דאמר ר"ש בי רבי ינאי אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל. אבל אין כופין עליה כלי. שמואל אמר אף כופין עליה הכלי. רבי שמי בעי
מהו לקושרו בחבל. ייבא כהיא דאמר רבי שמעון בן אלעזר מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת. היא צידדי בהמה היא צידדי אילן כל שמותר להשתמש על צידדי בהמה מותר לקושרו. כל שאסור להשתמש על צידדי בהמה אסור לקושרו: