ירושלמי שבת י ה
<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק י · הלכה ה | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה המוציא ככר ברה"ר חייב הוציאוהו שנים פטורין לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין ור"ש פוטר המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפילה לו את החי במיטה פטור אף על המיטה שהמיטה טפילה לו את המת במיטה חייב וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ חייבין ור"ש פוטר:
בעשותה היחיד שעשה חייב שנים שלשה שעשו פטורין. רבי יושיע דרומיא אמר קומי רבי יסא בשם רבי אחא קני גירדי רבי פוטר. רבי אלעזר בי רבי שמעון מחייב. אמר לו רבי כך שמעתי מאביך. אמר לו שמשתי את אבא עומדות מה שלא שמשתן ישיבות. ורבי תלמידיה דרשב"י דהוי לא תלמידיה דרבי יעקב בר קודשי הוה. אלא כך אמר ליה שמשתי את אבא עומדות מה שלא שמשת את רבך ישיבות. כשהיה רבי אלעזר בי ר' שמעון נכנס לבית הוועד היו פניו של רבי מקדירות אמר ליה אביו ויאות זה ארי בן ארי אבל אתה ארי בן שועל. מן דמך רבי אלעזר שלח ר' תבע באיתתיה. אמרה לי כלי שנשתמש בו קדש ישתמש בו חול. אמר ר' שמואל בר רב יצחק הדא דאת אמר בצריכין לכיליין כגון אילין תותייא. אבל אם אינן צריכין לכיליין חייב אף על הכלי: את החי במיטה פטור אף על המיטה. דחייא טעין גרמיה. את המת במיטה חייב. דברי הכל לא כן תני אף ריח רע כל שהוא. ואמר ר' אילא אף ר' שמעון מודה בה. ומודה ר' שמעון באיסורי הנייה. א"ר יודן תיפתר במת עכו"ם ושאין בו ריח רע והוציאו
לכלבו. תני חצי זית מן המת וחצי זית מן הנבילה ופחות מכעדשה מן השרץ חייב. ורבי שמעון פוטר. מה טעמא דרבי שמעון כבר נתמעטה הטומאה. מה טעמון דרבנן בההיא דר' יודן תיפתר במת עכו"ם ושאין בו ריח רע והוציאו לכלבו: