ירושלמי כלאים ג א
<< | ירושלמי · מסכת כלאים · פרק ג · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה
[עריכה]ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זירעונין ארבעה בד' רוחות ערוגה ואחד באמצע היה לה גבול גבוה טפח זורעין בתוכה ג' [שלשה] עשר שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע לא יטע ראש הלפת בתוך הגובל מפני שהוא ממליהו רבי יהודה אומר ששה באמצע
הלכה א גמרא
[עריכה](ישעיהו סא) זרעיה מיעוט זרעים שנים אמר ר' שמואל בר יסרטא משנים את למד ארבעה מה שנים את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך אף ארבעה את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך אי אפשר שלא יהא שם נקב אחד פנוי ליטע בו את האמצעית אמר רבי יונה עבודה פוגע בעבודה ואין מין פוגע בחבירו לחובשו רבי יהושע בן לוי זריעה זרעיה זרועיה וכרבי יודה דרבי יודה אמר ששה זרע זרעה זרעיה רבי חיי אמר זרעיה חמשה כל הן דאנא משכח לה וי אנא מחק ליה אשאילת לרב הונא ספרא דסידרא ואמר זירועיה מליא רבי יוחנן בשם רבי יניי כולהון בתוך ששה כהנא בשם ר' שמעון בן לקי' כולהן חוץ לששה אם כולהן חוץ לששה ניתני תשעה אמ' רבי תנחום בוצרייא וכן היא בערוגה שבערוגו' היא מתניתא רבי יצחק ורבי אימי הוון יתבין מקשיי תנינן היה לה גובל גבוה טפח זורעין בתוכה שלשה עשר שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע ניתני ששה באמצע תיפתר שהגובלין ממעטין ששה אם כשהגובלין ממעטין ששה בדה תנינן רבי יודה אומר ששה באמצע וקיימנוה ולא ידעין אי חבריא קיימנוה אי רבי אימי קיימה על ראשה ואין על ראשה בדה תני ר' חייה רבי יודה אומר שמונה עשר מהו להקריח בית רובע ולזרע בתוכו חמשה מיני תבואה מה אם ששה על ששה שלוקין עליו דבר תורה את אמר מותר כאן שאין לוקין עליו דבר תורה לא כל שכן מהו להקריח בתחילת ששה להיות מיצר והולך מה אם בשעה שאין עבודה [שעבודה] פוגעת בעבודה את אמ' מותר כאן שאין עבודה פוגעת בעבודה לא כ"ש לא צורכה די לא מהו להקריח בתחילת בית רובע להיות מיצר והולך מה אם ששה על ששה שלוקין עליו דבר תורה את אמר מותר כאן שאין לוקין עליו דבר תורה לא כל שכן רבי נסא שאל לא מסתברא בגגו של גובל שני טפחים מותר לזרוע בו שני מינין רבי נסא שאל עשה פיאה באמצע זרע בגו מסין [בגומסין] משכו בכמה מן מה דאמר רבי יצחק ורבי אימי תיפתר שהגובלין ממעטין ששה הדא אמרה אפילו פרח מכאן עד היכן נישמעינה מן הדא גוממיות שהן עמוקות טפח זורעין לתוכה שלשה זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע הדא אמרה עד טפח רבי בא בר כהנא שמעון בר נגרשיה בשם רבי שמעון בן לקיש בנוטעים לחורבה שנו אמר רבי זעירא כל טפח וטפח של גובל עשו אותו מקום בפני עצמו ויהיו עשרים וחמשה ששה על כל גובל וגובל ואחד באמצע וכן הוא התיב רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק והתנינן תלם ואמת המים שהן עמוקין טפח זורעין לתוכן שני [שלשה] זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצ' ונתני חמשה שנים מיכן ושנים מיכן ואחד באמצע לית יכיל צד שכאן וצד שכאן חובש את האמצעי רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק בעי גובל מהו שיציל את הירק מיד מוקשה מה אם זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה אין הגובל מציל מידם מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה לא כל שכן מוקשה עצמו מהו שיציל בראש הגובל מה אם זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה אינן ניצולין בראש הגובל מוקשה שהוא ניצול בשמונה אמות לא כל שכן א"ר יודן אבוי דר' מתליא והן הו' כל שכן אלא הכן הוא מה אם זרעים בזרעים שניצולין בשנים עשר אמה ומחצה אינן ניצולין בראש הגובל מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה לא כל שכן