ירושלמי כלאים ג

כלאים פרק ג: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

הלכה א משנה

ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זירעונין ארבעה בד' רוחות ערוגה ואחד באמצע היה לה גבול גבוה טפח זורעין בתוכה ג' [שלשה] עשר שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע לא יטע ראש הלפת בתוך הגובל מפני שהוא ממליהו רבי יהודה אומר ששה באמצע

הלכה א גמרא

(ישעיהו סא) זרעיה מיעוט זרעים שנים אמר ר' שמואל בר יסרטא משנים את למד ארבעה מה שנים את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך אף ארבעה את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך אי אפשר שלא יהא שם נקב אחד פנוי ליטע בו את האמצעית אמר רבי יונה עבודה פוגע בעבודה ואין מין פוגע בחבירו לחובשו רבי יהושע בן לוי זריעה זרעיה זרועיה וכרבי יודה דרבי יודה אמר ששה זרע זרעה זרעיה רבי חיי אמר זרעיה חמשה כל הן דאנא משכח לה וי אנא מחק ליה אשאילת לרב הונא ספרא דסידרא ואמר זירועיה מליא רבי יוחנן בשם רבי יניי כולהון בתוך ששה כהנא בשם ר' שמעון בן לקי' כולהן חוץ לששה אם כולהן חוץ לששה ניתני תשעה אמ' רבי תנחום בוצרייא וכן היא בערוגה שבערוגו' היא מתניתא רבי יצחק ורבי אימי הוון יתבין מקשיי תנינן היה לה גובל גבוה טפח זורעין בתוכה שלשה עשר שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע ניתני ששה באמצע תיפתר שהגובלין ממעטין ששה אם כשהגובלין ממעטין ששה בדה תנינן רבי יודה אומר ששה באמצע וקיימנוה ולא ידעין אי חבריא קיימנוה אי רבי אימי קיימה על ראשה ואין על ראשה בדה תני ר' חייה רבי יודה אומר שמונה עשר מהו להקריח בית רובע ולזרע בתוכו חמשה מיני תבואה מה אם ששה על ששה שלוקין עליו דבר תורה את אמר מותר כאן שאין לוקין עליו דבר תורה לא כל שכן מהו להקריח בתחילת ששה להיות מיצר והולך מה אם בשעה שאין עבודה [שעבודה] פוגעת בעבודה את אמ' מותר כאן שאין עבודה פוגעת בעבודה לא כ"ש לא צורכה די לא מהו להקריח בתחילת בית רובע להיות מיצר והולך מה אם ששה על ששה שלוקין עליו דבר תורה את אמר מותר כאן שאין לוקין עליו דבר תורה לא כל שכן רבי נסא שאל לא מסתברא בגגו של גובל שני טפחים מותר לזרוע בו שני מינין רבי נסא שאל עשה פיאה באמצע זרע בגו מסין [בגומסין] משכו בכמה מן מה דאמר רבי יצחק ורבי אימי תיפתר שהגובלין ממעטין ששה הדא אמרה אפילו פרח מכאן עד היכן נישמעינה מן הדא גוממיות שהן עמוקות טפח זורעין לתוכה שלשה זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע הדא אמרה עד טפח רבי בא בר כהנא שמעון בר נגרשיה בשם רבי שמעון בן לקיש בנוטעים לחורבה שנו אמר רבי זעירא כל טפח וטפח של גובל עשו אותו מקום בפני עצמו ויהיו עשרים וחמשה ששה על כל גובל וגובל ואחד באמצע וכן הוא התיב רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק והתנינן תלם ואמת המים שהן עמוקין טפח זורעין לתוכן שני [שלשה] זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצ' ונתני חמשה שנים מיכן ושנים מיכן ואחד באמצע לית יכיל צד שכאן וצד שכאן חובש את האמצעי רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק בעי גובל מהו שיציל את הירק מיד מוקשה מה אם זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה אין הגובל מציל מידם מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה לא כל שכן מוקשה עצמו מהו שיציל בראש הגובל מה אם זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה אינן ניצולין בראש הגובל מוקשה שהוא ניצול בשמונה אמות לא כל שכן א"ר יודן אבוי דר' מתליא והן הו' כל שכן אלא הכן הוא מה אם זרעים בזרעים שניצולין בשנים עשר אמה ומחצה אינן ניצולין בראש הגובל מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה לא כל שכן

מתוך: ירושלמי כלאים ג ב (עריכה)

הלכה ב משנה

כל מין זרעים אין זורעין בערוגה וכל מין ירקות זורעין בערוגה חרדל ואפונין השופין מין זרעונין אפונין הגמלונין מין ירק גובל שהיה גבוה טפח ונתמעט כשר שהיה כשר מתחילתו התלם ואמת המים שהן עמוקין טפח זורעין לתוכן שלשה זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע

הלכה ב גמרא

כל מין זרעים וכו' חרדל והאפונין השופין מין זרעים שזרען לירק אין נותנין אותן על גבי ערוגה האפונין הגמלונין ופול המצרי שזרען לזרע אין נותנין אותן על גבי ערוה זרען לירק נותנין אותן על גבי ערוגה ושאר זירעוני גינה שאין נאכלין אף על פי שזרען לזרע נותנין אותו [אותן] על גבי ערוגה נתמעט כשר אמר רבי אימי הדא דאת אמר לזרעים שבו הא לזרע בו בתחילה אסו' עבר וזרע מאחר שאלו מותרין אף אלו מותרין רבי ירמיה בעי ניחא נעקרו השניים הראשונים מותרין נעקרו הראשונים השניים מה הן נישמעינה מן הדא המיטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה את החדשות ולא שינה את הנקבי' נשתברו חדשות טמיאה וישנות טהורה שהכל הולך אחר הישנות הדא אמרה נעקרו השניים הראשונים מותרין נעקרו הראשונים השניים אסורין רבי יונה אמר רבי זעירא ורבי אימי תרויהון בשם רבי יוחנן חד אמר סומכין לגדר ואין סומכין לגובל וחרנה אמר גובל שנתמעט כשר הא גדר שנתמעט פסול ולא ידעין מא אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר רבי יוסי רבי זעירא בשם רבי יוחנן סומכין לגדר ואין סומכין לגובל הוי רבי אימי דו אמר גובל שנתמעט כשר הא גדר שנתמעט פסול אמר רבי יוסי אוף אנן תנינן תרתיהון גובל שנתמעט כשר הא גדר שנתמעט פסול סומכין לגדר דתנינן הסומך לבור ולניר ולגפא ולדרך ולגדר שהו' גבוה עשרה טפחים אין סומכין לגובל דתנינן התלם ואמת המים שהן עמוקין טפח זורעין לתוכה ששה מיני זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע אם אומר את שסומכין לגובל יזרע למטן כמה שורות אמרין חבריא קומי רבי שמואל בר אבין תיפתר שהיה זורע בראש הגובל אמר לו אין כיני יעקור אותו הקלח ויזרע למטן כמה שורות לא מוטב לעקור קלח אחד ולזרע למטן כמה שורות

מתוך: ירושלמי כלאים ג ג (עריכה)

הלכה ג משנה

היה ראש תור ירק ונכנס לתוך שדה ירק אחר מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחד [אחר] רבי ישמעאל אומר עד שיהא התלם מפולש מראש השדה ועד ראשו ור' עקיבה אומר אורך ששה טפחים ורוחב מלואו רבי יודה אומר רוחב כמלוא רוחב הפרסה

הלכה ג גמרא

היה ראש תור כו' תני בר קפרא אינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד מה אמר רבי ישמעאל ברוחב מה אין רבי עקיבה חובש בשלש שורות אית ליה רוחב מלואו רבי ישמעאל שהוא חובש בשתי שורות לא כל שכן מה אמר רבי ישמעאל בשורה של ירק בשדה תבואה מה אין רבי עקיבה דהוא מיקל הכא הוא מחמיר תמן רבי ישמעאל דהוא מחמיר הכא לא כל שכן דיחמיר תמן לא צורכא דלא מה דאמר רבי ישמעאל תמן ברוחב כמה דאת אמר תמן לא שנייא היא רבי עקיבה היא רבי ישמעאל ברוחב שמואל אמר לא שנו אלא שורה אחת הא שתים אסור רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרי לא שנייא היא אחת היא שתים רבי שמעון בן לקיש אמר מותר להבקיע ארבע שורות בבקעה אמר רבי יוחנן ובלבד שיהו שתי שורות החיצונות נידונות כערוגה אמר רבי זעירא ובלבד שלשה בתוך ששה אמר רבי הונא טעמא דרבי יודה (דברים יא) והשקית ברגלך כגן הירק וכמה היא שיעורה של פרסה טפח תנינן הכא דרבי יודה ותנינן תמן אילו תניתה הכא ולא תניתה תמן הוינן אמרין מה אין רבי יודה דהוא מחמר הכא מיקל תמן רבנין דאילין מקילין הכא לא כל שכן יקילון תמן הוי צורכא מתני תמן או אילו תניתה תמן ולא תניתה הכא הוינן אמרין מה אין רבנן דאינון מחמרין תמן אינון מקילין הכא רבי יהודה דהוא מיקל תמן לא כל שכן דיקיל הכא הוי צורכא מתני הכא וצורכא מתני תמן

מתוך: ירושלמי כלאים ג ד (עריכה)

הלכה ד משנה

הנוטע שתי שורות של קישואין שתי שורות של דילועין שתי שורות של פול המצרי מות' שורה של קישואין שורה של דילועין שורה של פול המצרי אסור שורה של קישואין [שורה] של דילועין שורה של פול המצרי ושורה של קישואין רבי ליעזר מתיר וחכמים אוסרין נוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת ובלבד שתהא זו נוטה לצד זו וזו נוטה לצד זו ונוטע שער של זו לכאן ושל זו לכאן שכן מה שאסרו חכמים לא גזרו אלא מפני מראית העין

הלכה ד גמרא

הנוטע שתי שורות כו' חזקיה אמר במחלוקת מאן דאמר תמן שתים עשרה אוף הכא שתים עשרה מאן דאמר תמן בשמונה אוף הכא בשמונה אמר רבי יוחנן דברי הכל היא יפה כח מוקשה בין המוקשיות להציל בשמונה אורכו בכמה חובש אמר רבי זעירא נלמדינה מן הכרם כמה דתימר גבי כרם לא שנייא היא ארכו היא הפליגו אף הכא לא שנייא היא ארכו היא הפליגו על דעתיה דחזקיה ניחא מאן דאמר תמן בשמונה אוף הכא בשמונה על דעתיה דרבי יוחנן אורכו בכמה חובש אין תימר בשמונה קל וחומר למוקשה בין הבצלים שלא יחביש אלא שתים עשרה מה אם מוקשה בין המוקשיות שיפיתה כוחו להציל בשמונה נחבש בשמונה מוקשה בין הבצלים שהורעת כוחו להציל בשתים עשרה לא כל שכן שלא יחבש אלא בשמונה אין תימר מוקשה בין הבצלים אין נחבש אלא בשתים עשרה קל וחומר למוקשה בין המוקשיות שלא יחבש אלא בשתים עשרה עד כדון ברוצף בעושה קלחים יחידים כמה דתימר גבי כרם לא שנייא הוא רוצף הוא עושה [קלחים יחידים] אף הכא לא שנייא הוא רוצף הוא עושה קלחים יחידים ר' ינאי אמר במחלוקת שני מינין מצטרפין להציל ואין שני מינין מצטרפין ליאסר רב אמר דברי הכל היא כשם ששני מינין מצטרפין להציל כך שני מינין מצטרפין ליאסר מתני' מסייעא לרבי ינאי דתנינן רבי ליעזר מתיר מתני' פליגא על רב שור' של קישואין שורה של דילועין שורה של פול המצרי ושורה של קישואין עד שלא נטע את הרביעית לא כבר נאסרו תיפתר שנטע ארבעתן כאחת נוטע אדם קישות תני מותר הוא אדם לעשות בתוך שדהו גומא קטנה עמוקה טפח ולזרע בתוכו ארבע זירעונין ולהפכן לארבע רוחותיה רבי אבא בר כהנא שמעון גרשייה בשם רבי שמעון בן לקיש בנוטין לחורבה שנו רבי מנא בעי אם בנוטין לחורבה ניתני שמונה שנים מיכן ושנים מיכן ושנים מיכן ושנים מיכן

מתוך: ירושלמי כלאים ג ה (עריכה)

הלכה ה משנה

היתה שדהו זרועה בצלים וביקש ליטע בתוכה שורות של דילועין רבי ישמעאל אומר עוקר שתי שורות ונוטע שור' אחת ומניח קמת בצלי' במקום שתי שורות ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת רבי עקיבה אומר עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות ומניח קמת בצלים במקום שתי שורו' ועוק' שתי שורות ונוטע שתי שורות וחכמים אומרים אם אין בין שורה לחבירתה שתים עשרה [אמה] לא יקיים זרע של בנתיים

הלכה ה גמרא

הנוטע את כרמו כו' כהנא אמר דברי רבי ישמעאל פעמים שש עשרה פעמים שתים עשרה פעמים שמונה בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים שש עשרה מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה כולה מבחוץ שמונה שמואל אמר לעולם שתים עשרה ותני כן קוצב על דברי שניהן רבי ישמעאל אומר שתים עשרה רבי עקיבה אומר שמונה הא רבי ישמעאל אמר שתים עשרה ורבנין אמרין שתים עשרה מה ביניהון סמיכה על דעתיה דרבי ישמעאל אסור לסמוך ורבנין אמרין מותר לסמוך

מתוך: ירושלמי כלאים ג ו (עריכה)

הלכה ו משנה

דלעת בירק ירק בתבואה נותנין לה בית רובע היתה שדהו זרועה תבואה וביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין נותנין לעבודתה ששה טפחים ואם הגדילה יעקור מלפניה רבי יוסי אומר נותנין לה לעבודתה ארבע אמות אמרו לו התחמור זו מן הגפן אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן של גפן יחידת נותנין לה עבודתה ששה טפחים ולדלעת יחידית בית רובע רבי מאיר אומר משום רבי ישמעאל כל שלשה דילועין לבית סאה לא יביא זרע לתוך בית סאה רבי יוסי בן החוטף אפרתים משום רבי ישמעאל כל שלשה דילועין לבית כור לא יביא זרע לתוך בית כור

הלכה ו גמרא

אמר רבי יוחנן דברי רבי ישמעאל אפילו שורה יחידית נותנין לה עבודה מהו ליתן עבודה לראשון כמה דתימר גבי כרם נותנין עבודה לראשון אוף הכא נותנין עבודה לראשון מהו לזרוע בין הגומות כמה דתימר גבי כרם אסור לזרוע בין הגפנים אוף הכא אסור לזרוע בין הגומות רבי יונה בעי נטע חמשה דילועין וסמכן לגדר מהו ליתן להן הולכת [הלכות] עריס מהו בכל הדילועין משערין או לא כל מקום שעשית קישות ופול המצרי כדלעת יוונית את עושה דלעת מצרי כדלעת יוונית ויתיביניה הרי המקיים קלחים לחין לזרע יחידים צריך להפנות להם בית רובע או לעשות להם מחיצה גבוהה עשרה טפחים קל הוא בשורה מן מה דלא מתיב ליה הוי כן רבי יוסי סבר מימר היא שורה היא מרובע דאמ' רבי יונה ורבי יוסי גלילאה בשם רבי יוסי בי רבי חנינה המקיים קלח אחד בתוך שלו לזרע צריך להפנות לו בית רובע או לעשות לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים אפילו מין במינו התיב רבי בון בר חייה קומי רבי זעירא והתנינן כוסבר שזרעה לזרע ירקה פטור אמר ליה שנייא היא כוסבר שהיא וזרעה נאכלין אמר רבי יוסי בי רבי בון בוא וראה מה בין תחילת רבי ישמעאל לסופו שתחילתו בבית כור וסופו בבית סאה