ירושלמי יבמות ו ו

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ו · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ו משנה

לא יבטל אדם מפירייה ורביה אלא אם כן יש לו בנים בית שמאי אומרים שני זכרים ובית הלל אומרים זכר ונקיבה שנאמר (בראשית ה) זכר ונקיבה בראם נשא אשה ושהתה עמו עשרה שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל גירשה מותרות לינשא לאחר רשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה האיש מצווה על פרייה ורבייה אבל לא האשה רבי יוחנן בן ברוקה אומר על שניהם הוא אומר (בראשית א) ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו וגו'

הלכה ו גמרא

בית שמאי אומרים שני זכרים שנאמר במשה (שמות יח) גרשום ואליעזר בית הלל אומרים זכר ונקבה מברייתו של עולם שנאמר זכר ונקבה בראם אמר רבי בון לכן צריכה אפילו זכר ונקבה דלכן היא מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי ב"ה בני בנים כבנים בני בנות אינן כבנים בן בן ובת בת עולין בת בן ובן בת אינן עולין איילונית והסריס ושאינן ראויין לוולד אינן עולין ר' אמי בשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דהן תנייא (בראשית טז) מקץ עשר שנים לשבת אברהם בארץ כנען צא שנים שעשה בחוצה לארץ ותני כן חלתה היא או שחלה הוא או שהלך לו למדינת הים אינן עולין נישאת לראשון ולא ילדה יש לה כתובה לשני יש לה כתובה לשלישי יש לה כתובה לרביעי ולחמישי אין לה כתובה רבי חנינא בר עגול בשם רבי חזקיה לשלישי עצמו אין לה כתובה נישאת לרביעי ולחמישי ולא ילדה מה דיחזרון קדמאי עליה יכלה היא מימר כדון איתעקרת ההיא איתתא נישאת לחמישי וילדה מהו תחזיר על רביעייא אומרים לה שתיקותיך יפה מדיבוריך נבעלת ורואה דם נבעלת ורואה דם אית תניי תני שנייה תיבעל שלישית לא תיבעל ואית תניי תני שלישית תבעל רביעית לא תיבעל ואית תניי תני שלישית תבעל רביעית לא תבעל הוון בעיין מימר מה דמר שנייה תיבעל ושלישית לא תיבעל כמאן דמר שלישית אין לה כתובה ברם כמאן דמר שלישית תיבעל רביעית לא תיבעל כמאן דמר שלישית יש לה כתובה היתה יולדת זכרים והיו נימולים ומתים אית תניי תני שני ימול שלישי לא ימול אית תניי תני שלישי ימול רביעי לא ימול הוון בעיין מימר מאן דמר שני ימול שלישי לא ימול כמאן דמר השלישית אין לה כתובה מאן דמר השלישי ימול הרביעי לא ימול כמאן דמר השלישית יש לה כתובה אפילו כמאן דמר השלישית יש לה כתובה מודי הוא הכא שלא ימול מפני סכנה תני אמר רבי נתן מעשה שהלכתי לקיסרין של קפוטקייא והיתה שם אשה אחת והיתה יולדת זכרים והיו נימולים ומתים ומלת את הראשון ומת שני ומת שלישי ומת רביעי הביאתו לפני נסתכלתי בו ולא ראיתי בו דם ברית אמרתי להם הניחוהו לאחר זמן והניחוהו ומלוהו ונמצא בן קיימא והיו קורין אותו נתן בשמי היו לה בנים ומתו מונה משעת מיתה יכולה היא מימר רוחא חנקת בנים דההיא איתתא ועקרתא ר' לעזר בשם ר' יוסי בר זימרה טעמא דהן תנייא (בראשית א) פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה וכבשה כתיב מי דרכו לכבוש האיש לא האשה רבי ירמיה רבי אבהו רבי יצחק בר מריון בשם רבי חנינה הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה רבי יעקב בר אחא ורבי יעקב בר אידי רבי יצחק בר חקולה בשם רבי יודן נשייא אם תובעת להינשא הדין עמה רבי לעזר בשם רבי חנינה הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה אמר ליה רבי בא בר זבדא עמך הייתי לא איתאמרת אלא אם היתה תובעת להינשא הדין עמה הדא הוא דתנינן תמן שבת שחלה תשעה באב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת רבי בא בר זבדא בשם רבי חנינה ביקש רבי לעקור תשעה באב ולא הניחו לו אמר לו רבי לעזר עמך הייתי ולא איתאמרת אלא ביקש רבי לעקור תשעה באב שחל להיות בשבת ולא הניחו לו אמר הואיל ונדחה ידחה אמרו לו ידחה למחר וקרא עליהם (קוהלת ד) טובים השנים מן האחד