יפה תואר על בראשית רבה/סח/ד
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
יושב ומזווג זווגים. קשה לאמר כי ריב"ח ייחס רק פעולה זו להקב"ה הלא הוא זן את כל העולם כלו ולא יעשה דבר בלעדו וע' בע"א פרק א' אר"י אמר רב י"ב שעות הוי היום כו'. והנראה כי המטרונא האמינה בהשגחה אבל רק בהשגחה כללית ולא פרטית. ואמרה אחרי כי בששת ימים ברא הקב"ה את עולמו. והפעולות הבאות אחר הבריאה נמשכות הנה מששת ימי המעשה. וכל מין יוליד במינו והשמים והארץ וכל צבאם שומרים את תפקידם הלא אין להקב"ה רק להשגיח על הכללי ולא על הפרטי. והוכיח לה מעבדיה אף שכולם היו משועבדים לה ושומעים בקולה. מ"מ בלעדי השגחת ה' לא יעשה דבר. וכן הוא בכל מפעל ומעשה בתבל אף בפרטיהם לא יעשו בלתי השגחת ה'. ויתכן עוד כי שאלה אחרי אשר הקב"ה בלתי בעל תכלית מהראוי היה כי גם לפעולותיו לא יהיה תכלית. ולמה כלה את מעשיו בששת הימים. וענה לה כי מעשיו עוד לא כלו. וכל העולם והמעשים אשר נעשו בקרבו לא יכלו כל זמן שהקב"ה יזווג הזווגים ויחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית:
בתו של פלוני לפלוני כו'. כתב בספר המוסר וז"ל ומה שמצינו כמה צדיקים נתנסו בנשים רעות זהו כמו היסורים הבאים על הצדיקים למרק מהם מעוט עונות שעשו כדי שיזכו לחיי העוה"ב. ומה שמצינו כמה רשעים שזכו בנשים חסידות זהו לג' דרכים. הא' כדי שתוכיחנו ותחזירהו למוטב. הב' אם אינו שומע לה לחזור בתשובה נזדמנה לו לקבל שכרו בעוה"ז על מיעוט זכיות שבידו. והג' למרק מן הצדיקת מיעוט עונות שבידה ויתכפרו לה בהתחברה לרשע עכ"ל. ופשוט הדבר כי ג' טעמים אלו היה יכול לומר גם בנשואי הצדיק לרשעת. ומ"מ תורף דבריו מוכיח כי מה שאמרו רז"ל אין מזווגין לאדם אלא לפי מעשיו איננו כלל כולל. וגם הרמב"ם בתשובותיו הגביל הדברים. וע' בר"ן במו"ק גבי מ' יום קודם יצירת הולד שהאריך בזה:
קשה היא לפני הקב"ה כקריעת י"ס. הנה הקושי לפני הקב"ה הוא מב' פנים. הא' להיטיב למי שאינו ראוי שמדת הדין מקטרגת. והב' להזיק אפילו לחוטא. כי הקב"ה אל טוב הוא ולא יחפוץ בהשחתת כל נברא. רק הדין והמשפט גוזר להענישו. ומב' פנים אלו יתיחס אצלו קושי כקריעת ים סוף. אם במה שהיטיב לישראל שלא היו ראויים לנס כזה להיות ביניהם עובדי עבודת כוכבים כמ"ש ז"ל ולענין זה אמרו קשים מזונותיו של אדם כקריעת י"ס. ואם במה שהזיק למצרים וכמ"ש ז"ל מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. ומב' צדדים אלו יתיחס קושי אצלו בזווג שני. אם במה שיזווג לאיש אשה שאינה בת זוגו במזלו ונמצא נוטל אשת האיש הראשון שעלתה במזלו לפי שלא זכה אליה וכמ"ש המפרשים. ואם במה שמטיב בצד מה למי שאינו ראוי. וזה שימצאו ב' שוים במעשה הטוב והצדק בצמצום הוא מן הנמנע כמו שא"א להמצא ב' שוים במראה וקול ממש. ולכן עכ"פ צריך להיטיב לאחד מהמזדווגים יותר מהראוי שיתן לאשה איש יותר הגון ממנה או בהפך. וז"ש בסמוך הקב"ה מזווגן בע"כ. שאע"פ שאין זה ראוי לזה בהחלט ה' מזווגן בע"כ:
הקב"ה יושב ועושה סולמות כו'. פי' כי מעשה ה' לעולם להעמיד תבל בצדק ולזה משפיל לזה ומרים לזה כפי מעשיהם ואין מעשה חשוב מזה. ולפ"ז צריכין השגחה פרטית לגמול לכל איש כמעשהו וגם מעשה ה' המה בלי תכלית כי לעולם צריך להשגיח בזה. וא"ש לפי ב' הפירושים שפרשנו למעלה: