יפה תואר על בראשית רבה/נח/ב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נח |
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
וזרח השמש וגו' עד שלא ישקיע הקב"ה כו'. אע"ג דאין הנמשל דומה אל המשל. כי במשל זה השמש השוקע הוא הזורח שנית. והצדיק אשר יגוע יבוא אחר במקומו. אבל זה כלל גדול שאין לנו לבקש אשר הנמשל ישוה אל המשל בכל פרטיו וכל זה הוא מהשגחת השי"ת שלא ישאר הדור אלמן מצדיק מגין בעדו ומלמדו להועיל. ועמ"ש לעיל בפנ"ו גבי אין דור שאין בו כאברהם:
יום שמת ר"ע כו'. הא דהקדים ר"ע לפני יהושע עתניאל ושמואל משום דזריחת השמש ושקיעתו משל על שני ענינים. הא' על החכמה והדעת המאירים כאור ע"ד חכמת אדם תאיר פניו. והב' על התועלת והזכות להגן על הדור כמו שהשמש הוא עיקר בתועלת הנמצאים בעולם השפל והשמש הוא המצמיח כל צמח. ולענין הגנה על הדור והזכות יספיק גם אם לא נתפרסמה חכמתו בעולם כי מקטנותו הוא מזכה לדור. ולענין זה הוא מביא משמת ר"ע נולד רבינו כו'. אשר לידת צדיק השני היתה תכופה למות הצדיק שלפניו. ולענין החכמה והדעת בעינן אשר השני אשר יקום תחת אשר שלפניו כבר יהיה גבר בגוברין ויוכל להאיר עיני הארץ בחכמתו. ולזה הוא מביא מיהושע עתניאל ושמואל. אשר כבר נתפרסמו בעולם בבואם למלא את מקום אשר שלפניהם. ויען כי הענין הראשון הוא קרוב יותר אל פשט הכתוב אשר הלידה ישוה לזריחה הבאה מיד אחרי אשר שקעה. והשקיעה תשוה למיתה לכן הקדים ר"ע וחבריו מראש אשר בהם היו המיתה והלידה תכופות זו אחר זו וע' לקמן פצ"ה מ"ש שם על המאמר ת"ח שמת אין אנו מוצאים תמורתו:
ונר אלהים טרם יכבה וגו' ומפרש ונר אלהים זו נבואת עלי טרם נכבה. ושמואל שוכב בהיכל ה' ובאה אליו הנבואה. כי קרא אליו ה' ויאמר הנני:
אר"י כהדא עגלתא תמימתא. נראה דהכי ל"ג ליה אך באגדת שמואל פ"ט גרסינן ליה גבי וירץ אל עלי ויאמר הנני: