יפה תואר על בראשית רבה/נח/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נח | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מהיכן בא. קרוב לומר דהוא סובר אחרי מופלג ולפ"ז ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם וגו' והיה מופלג אחר העקידה. לכן ק"ל האיך עזב את שרה ימים רבים לבדה. ומשני שהלך לחרן לקבור את אביו והתאחר שם ובדרך. ואע"ג שלא נזכרה פה בכתוב קבורת תרח אפשר דדריש מדכתיב לספוד לשרה ולא כתיב לספדה ולבכותה. דבא מהספד אביו להספד שרה:

ומתה שרה באותו צער. בפר"א מבואר הדבר בארוכה ע"ש. ואע"ג דאמר לעיל בריש פרשה זו ששנותיה היו תמימות. ופה משמע שמתה בלא זמנה. זה אין קושיא שאעפ"י שאז בא קצה היתה הסבה קרובה למיתתה זה הצער כי כן נגזר עליה. וגם י"ל שמלאך המות סבב למצוא מקום ליטול נשמתה ואי לאו דבא קצה לא הוה יכול לה וכההיא עובדא דדוד דבפרק במה מדליקין דאתא שטן ובחש באילני וכו':