יפה תואר על בראשית רבה/יג/יב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
עב כו' דכתיב עבי שחקים ואד יעלה מן הארץ וחולק על הא דאמור לעיל שאד הוא נהר. ענן דכתיב והיה בענני ענן ונשיאים דכתיב מעלה נשיאים. חזיז דכתיב ה' עושה חזיזים ודרך לחזיז קולות. ומה דנותן טעם לאלו השמות לא בשביל שהם כפולים ונרדפים כי אין לנו לבקש טעם על שמות הנרדפים אשר זה הוא תכונת כל שפה ושפה אבל מדרך רז"ל לתת טעם לכל שם גם אם אחד הוא:
ומשרה רוה"ק כי אין רוה"ק שורה אלא מתוך שמחה והמטר מביא שמחה לעולם. וי"ל עוד כי רוה"ק הוא רוח דעת ויראת ה' ובירידת הגשמים נחזה השגחת ה':
ד' שמות נקראו לארץ. בויק"ר פ' כ"ט מונה שבעה שמות לארץ ורשב"ג פליג ע"ז. וכן בספרי שנו א"ר אלכסנדרי מהו בתבל ארצו מכאן דעשרה שמות יש לארץ. ארץ. אדמה. חרבה. יבשה. ארקא. תבל. חלד. ראשית. גיא. שדה. ורשב"ג סובר כי חרבה. יבשה. המה רק תארים ומקרים לארץ. וכן גיא ושדה המה רק שמות למקומות נפרדים. וחלד קאי על יושבי הארץ כי המה יחדלו. וראשית לא ידעתי היכן נקראת הארץ ראשית. [אמר המלקט עי' במדרש משלי פרשה ח' כי שמה מקום זה המאמר ושמה מבואר גם הטעם למה נקראת הארץ ראשית אבל פסוק לראיה ליתא שם. ומפשט הדברים נראה כי הוא סובר כדעת האומרים לעיל פ' י"ב סי' י"א כל מה שיש בשמים ובארץ בריאתן מן הארץ ודריש בראשית מן הארץ אשר הוא ראשית כל היצורים ברא אלהים את בריאת השמים ואת הארץ וע' ברמב"ן דפירש ג"כ בראשית כמו מראשית בחילוף ב' במ"ם וכמו והנותר בבשר ובלחם יתפרש מבשר ומלחם ועמ"ש היפ"ת בפ' א' לעיל]:
טבת שהיא מורקת את פירותיה. מורקת הוא מלשון כמוש ונכסף וכדאי' בנדרים דף נ"ח ע"א אם היו עלין שלהן שחורין אסורים הוריקו מותרים וכתב רש"י שהן כמו כמושין ירוקין והכסיפו פניהם. ובתקופת טבת יחלו פני הפירות ליבול ולכמוש: