יפה תואר על בראשית רבה/יג/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מתמתקין הן בעבים. כי שם יזדככו ויפרדו מהם חלקי המלח:

אשר יזלו שחקים ואין נוזלים אלא מתוקים כדאיתא במכילתא על פסוק נצבו כמו נד נוזלים:

מן העליונים פי' מן המים אשר ממעל לשמים כדלעיל בפ"ד משם המים מורידים לעבים וממטירים על הארץ. והנה הרב המורה והעקרים והרמ"ע בפירושו על הפסוק כי יגרע נטפי מים ובעל העקדה ועוד יגעו בזה לכוון דברי ר"י אשר לפי הנראה הם גם נגד המוחש. אך דברי כולם לא ישיבו טעם והראוי להטות אוזן לדברי הרמב"ן בפ' בראשית בענין מים העליונים שהדברים האלה הם מסתרי מעשה בראשית ושכלנו קצר מהבינם:

ומקבלין אותן כמפי הנוד. ולפ"ז מדמה את השחקים לנוד. ובגמ' הגירסא ופותחין פיהן כמין נוד ומדמה את העננים לנוד וזו הגירסא נכונה יותר:

למה הוא קורא אותן שחקים כו'. זה קאי לדברי ר"א דאומר כי המטר עולה מן הארץ וא"כ יקשה למה אמר הכתוב אשר יזלו שחקים למה הוא קורא לעננים שחקים ונותן טעם מפני שהעננים שוחקין את המים וכן נראה מפורש בשוח"ט מזמור י"ח כי שם לא נזכר כלל דברי ר"י רק דברי ר"א וע"ז הוא נותן הטעם כי העבים שוחקין אותן ועי"ז הם מסתונים ומתמתקים: