יפה תואר על בראשית רבה/ח/א
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג •
ר"י פתח אחור וקדם צרתני. משום דחפץ לדרוש למה נברא האדם מאוחר מכל הנבראים כדי שאם לא יזכה יאמרו לו זבוב קדמך לכן דריש מקודם המקרא הזה לשאר ענינים:
אוכל שני עולמות. העוה"ז והעוה"ב. ומה דמצינו כי צדיקים רבים יש להם יסורים בעוה"ז. זה הוא בצדיקים שיש עון בידיהם והיסורים ממרקים עונותיהם. אבל צדיק גמור נוחל ב' העולמות. ואע"ג דעיקר תכלית הבריאה הוא העוה"ב. וכן אמר לקמן בפפ"ד כשהצדיקים מבקשים לישב בשלוה השטן מרקד ביניהם היינו אם יבקשו את טוב העוה"ז ואינם מסתפקים בטוב העוה"ב הנכון לפניהם. אבל אם אינם דואגים על טוב העוה"ז יחפוץ ה' כי יתענגו בשני העולמות:
דין וחשבון פי' שיעמדו לפני הדין לתת חשבון על מעשיהם. וי"מ כי דין הוא פסק הדין כי בבואו ליתן חשבון על מעשיו יפרש חטאו וענשו הראוי בפיו. וכדאיתא בתנחומא על פסוק וביד כל אדם יחתום:
אנדרוגינוס בכל מקום יתפרש אנדרוגינוס גוף אחד אשר בו זכרות ונקבות ופה יתפרש שני גופים גוף אחד זכר וגוף אחד נקבה. ורשב"ן באמרו דיו פרצופים בא לפרש את דברי ריב"א. וכן איתא בהדיא בערובין פ"ב א"ר ירמיה בר' אלעזר דיו פרצופין היו לו לאדם. ומה שנבראו בב' פרצופין הטעם כדי שיתאחדו בגוף אחד משא"כ בשאר בעלי חיים שהזכרים והנקבות יחיו נפרדים זה מזה:
גולם בראו כל דבר שלא נגמרה מלאכתו נקרא גולם. וכן אדה"ר נברא מקודם גולם ואח"ז נחתכו ממנו אבריו. ומ"ש והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו זה ה ה גם אחר שנחתכו אבריו עד שסרח וכדאיתא בחגיגה פ"ב. והכוונה בזה כתב בעל מגן אבות שאיננו מדבר משיעור קומתו אך מגודל חכמתו כי השיג בחכמתו כל הנמצאים מסוף העולם ועד סופו. ומתחתית הארץ עד רום שמים וכיון שסרח נתמעטה השגתו. ויש לפרש עוד כי נאמר ע"ד המאמר הידוע האדם הוא עולם קטן כי בו נכלל ממה שנמצא בעולם השפל ובעולם העליונים והוא דמות לכל העולם. וגם הוא תכלית בריאת עולם השפל וגלגלי השמים וכמ"ש לקמן בפי"ב. וגם כי הוא שולט בכל הנמצאים בעולם השפל כי כל שת ה' תחת רגליו. ובתפלתו ישלוט גם בעליונים כמו יהושע שהעמיד את השמש. ומאז שסרח סרו ממנו גם אלו שלשה היתרונות כי נתמעטה דמותו הנעלה כאשר נתמעט שכלו. וכן נתמעטה תכליתו כי העליונים גבוהים ממנו בתכלית. וכן לא ישלוט עוד בעליונים בשביל חטאו:
דאמר ריש לקיש ורוח אלהים מרחפת וגו' זו רוחו של מלך המשיח כצ"ל. וכן סובר ריש לקיש לעיל בפ"ב ודלא כדגרסינן בשוח"ט וכן נראה מתשובת הרשב"א סי' רפ"ד זו רוחו של אדה"ר. ואע"ג דביום ראשון כתיב שמים וארץ לפני ורוח אלהים ואיך אמר וקדם למעשה יום הראשון הלא שמים וארץ נבראו לפניו. יש לומר כי באמת רוחו של משיח לרב חשיבותה נבראת גם קודם שמים וארץ ורק בכתוב מזכיר את מקומה כי היתה מרחפת אחר בריאת שמים וארץ: