יפה תואר על בראשית רבה/ח/יא
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג •
זכר ונקוביו בראם וקאי על הנקבים אשר זה הוא מפלאי היוצר וכדאמרינן וברא בו נקבים נקבים חלולים. ואע"ג דגם בבהמה נבראו נקבים אבל נקבי האדם נעשה בחכמה שלא יתבזה כבהמה כדאיתא לקמן בפי"ו שעשה נוי לתחתיתו כו' וכן דרשו בפ"ק דברכות ואל תשכחי כל גמוליו שעשה לו דדים במקום בינה. וגם י"ל כיון דיש בו בריות מלמעלה ומלמטה לכן אמר בצלם אלהים ברא אותו על הבריות מלמעלה שיש בו ועל הבריות דלמטה אמר זכר ונקוביו ובנקוביו מרומז מה שאוכל ושותה ופרה ורבה ומטיל גללים כבהמה ומיתה נרמז כיון דיש לו תולדות ע"כ הוא מת וכלה וכמו דאיתא לקמן בפי"ד:
עומד כמה"ש אע"ג דאין למעלה לא עמידה ולא ישיבה וכן אמרינן בפרק אין דורשין מ"מ קרי עמידה לפי המראה אשר ראו הנביאים. וי"ל עוד כי עומד הכוונה שהוא עומד נצחי וקיים לעד כי יש שארית לנפשו והנה הארבעה אשר בו מלמטן. ג' הראשונות המה סבות אל הרביעית אל המיתה. דכיון דיש בו תמורה וחלוף מאכילה ושתיה והטלת גללים וכן בפריה ורביה [ובפרט לפי מ"ש הרמב"ם בהל' דעות שרוב בני אדם מתים מרוב תשמיש] לכן מיועד האדם למות. וכנגד זה מונה כי הוא עומד ונצחי בנפשו כבריות אשר למעלה. וזה יבוא לו מהשלשה המנויים אח"ז. כיון שהוא מדבר ועוסק בתורה וחכמה ויש בו דעת במושכלות ובסודות ה'. וגם הוא רואה ומבין מעצמו כל הצדדים האפשריים בידיעה המקובלת [וז"ש אלא מצדד] לכן נחלק לו המעלה הראשונה להיות עומד ונצחי: