ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתעב
כימי השמים. שיהו פניהם של צדיקים כיום וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ר' שמעון בן יוחאי אומר לשבע שמחות פניהן של צדיקים עתידין להקביל פני שכינה לעולם הבא. ואלו הן ואוהביו כצאת השמש. יפה כלבנה ברה כחמה. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. וכברקים ירוצצו. למנצח על שושנים. ויהי כזית הודו. שיר המעלות [אין כתיב כאן אלא שיר למעלות], למיד שעתיד לעשות מעלות לכל צדיק וצדיק לעתיד לבוא. רבי אומר שיר המעלות אין כתיב כאן אלא למעלות שלשים מעלות זו למעלה מזו, אי לפי שיש מלעות זו למעלה מזוז שומע אני שיש ביניהם איבה וקנאה ותחרות, תלמוד לומר ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד מה כוכבים אין ביניהן איבה ושנאה ותחרות כך צדיקים. ומה כוכבים אין דומה אורו של זה לאורו של זה כך צדיקים. [ד"א] ומצדיקי הרבים אלו גבאי צדקה. ר"ש בן מנסיא אומר אלו זקנים וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש, מי גדול האוהבין או המאוהבין [הוי אומר המאהובים על האוהבים ואומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ק"ו המאהובים. ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד], מה הכוכבים רמין ומנוטלין על כל באי העולם כך צדיקים, ומה כוכבים אדם רואה את אורן מסוף העולם ועד סופו כך צדיקים. ומה כוכבים פעמים מכוסין פעמים מגולין כך הצדיקים. ומה כוכבים כתות שאין להם מנין כך הצדיקים. או בין עושין רצונו של מקום בין אין עושין רצונו של מקום, תלמוד לומר והיה זרעך כעפר הארץ, אם עושין רצון המקום הרי הן ככוכבים ואם לאו הרי הן כעפר. וכן הוא אומר כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש. דבר אחר כימי השמים שהן חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים, וכך הוא אומר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו'. והלא דברים ק"ו ומה שמים וארץ שלא נבראו אלא לכבודן של ישראל חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים ק"ו לצדיקים שבעבורם נברא העולם. רבי שמעון בן יוחאי אומר הרי הוא אומר כימי העץ ימי עמי ואין עץ אלא תורה שנאמר עץ חיים היא וגו', והרי דברים ק"ו ומה התורה שלא נבראת אלא לכבודן של ישראל הרי היא קיימת לעולם ולעולמי עולמים, ק"ו לצדיקים שבשבילם נברא העולם. ר' יהושע בן קרחה אומר כתיב דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת (אל תקרי כן) [מי נברא בשביל מי ולא היה צ"ל] אלא ארץ הולכת וארץ באת ודור לעולם עומד, ולפי ששינו מעשיהם שינה המקום עליהם סדורו של עולם. וכן הוא אומר והיה מספר בני ישראל וכתיב כחול הים אשר לא ימד ולא יספר, כשישראל עושין רצונו של מקום הם כחול הים אשר לא ימד ולא יספר ואם לאו והיה מספר בני ישראל, ואומר עד אם נותרתם כתורן על ראש ההר וכנס על הגבעה. ואמר כה אמר ה' העיר היוצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל. [דבר אחר] והיה מספר בני ישראל זה מספר שמים. (אשר לא ימד) [כחול הים] זה מספר אדם: