ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתעא
ולמדתם אותם את בניכם. ולא בנותיכם. אמר ר' יוסי בן עקיבא לדבר בם מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו לשון הקודש ומלמדו תורה ואם אין מדבר עמו לשון הקודש ומלמדו תורה ראוי לו כאלו קוברו שנאמר ולמדתם אותם את בניכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואם לאו (למען) יקצרון ימיכם וימי בניכם שכך דברי תורה נדרשין מכלל לאו הן ומכלל הן לאו. למען ירבו ימיכם בעולם הזה. וימי בניכם לימות המשיח. כימי השמים על הארץ לעולם הבא. אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם, לכן אין כתיב כאן אלא להם נמצינו למדין תחית המתים מן התורה. אמר רבי לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אבל בחוצה לארץ לא, לסוף אמרי ליה דהוו מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה אקדימו עולו אקדימו פוקו כי היכי דתוריכו חיי ותלמודייכו תתקיימו בידייכו. אמר ר' (חמא) [אחא] בר חנינא מאי קראה אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום [וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים]. מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה ובאת לפני ר' יוסי בן חלפתא אמרה ליה רבי הזקנתי יותר מדאי ומעכשיו חיים של נוול הם שאיני טועמת לא מאכל ולא משקה ואני מבקשת להפטר מן העולם, א"ל מה מצוה את למודה לעשות בכל יום, א"ל למודה אני אפילו יש לי דבר חביב אני מנחת אותו ומשכמת לבית הכנסת בכל יום, א"ל מנעי עצמך מבית הכנסת שלשה ימים זה אחר זה, הלכה ועשתה כן וביום השלישי חלתה ומתה, לכך אמר שלמה אשרי אדם שומע לי וגו' מה כתיב אחריו כי מוצאי מצא חיים. מפני מה בנים מתים, פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי יוסי חד אמר בעון מזוזה וחד אמר בעון בטול תורה. מאן דאמר בעון מזוזה קסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ליה למען ירבו ימיכם, ומאן דאמר בטול תורה קסבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו. כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ מהלך ת"ק שנה יש מן השמים עד לארץ (כך יחיו ישראל) כשני האבות. אברהם קע"ה, יצחק ק"פ, יעקב קמ"ז, סך הכל תק"ב והשתי שנים שהותירו היו שתי שנים של אברהם שלא הכיר את בוראו עד שהיה בן שלש לכך לא נמנו עם שאר שני האבות. שאלו צדוקים את רבן גמליאל וכו' (כדכתוב לעיל בפסוק ואתם הדבקים). רבנן אמרי מן הארץ עד הרקיע מהלך ת"ק שנה כשני אבות הראשונים ומה טעם אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ. וממ זרח למערב מהלך ת"ק מה טעם כי כגבוה שמים על הארץ וגו' כרחוק מזרח ממערב. תנא עץ חיים מהלך ת"ק שנה. אמר רבי יודא בר אלעזר לא סוף דבר נופו אלא אפילו קורתו וכל מי בראשית מתפלגין תחתיו ומה טעם והיה כעץ שתול על פלגי מים. תנא עץ החיים אחד מס' לגן וגן אחד מס' לעדן. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן תמצית כור שותה תרקב, תמצית כוש מצרים שותה, נמצאת אומר מצרים מהלך ארבעים יום וכוש מהלך שבע שנים: