יומא נג ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אמרו ליה לרב יוסף הכי עביד רבא אמר ליה יהא רעוא דתרום רישך אכולה כרכא אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי אהמתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום אמר ליה רב מרדכי כיון שפסע שלש פסיעות לאחוריו התם איבעיא ליה למיקם משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב על קיאו תניא נמי הכי המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום ואם לא עשה כן ראוי לו שלא התפלל ומשום שמעיה אמרו בשנותן שלום לימין ואחר כך לשמאל שנאמר (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו ואומר (תהלים צא, ז) יפול מצדך אלף ורבבה מימינך מאי ואומר וכי תימא אורחא דמילתא היא למיתב בימין ת"ש יפול מצדך אלף ורבבה מימינך רבא חזייה לאביי דיהיב שלמא לימינא ברישא א"ל מי סברת לימין דידך לשמאל דידך קא אמינא דהוי ימינו של הקב"ה אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דפסעי להו שלש פסיעות בכריעה אחת:
ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון:
מאי מצלי רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא תרוייהו משמיה דרב אמרי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה שחונה מעליותא היא אלא אימא גאם שחונה תהא גשומה דרב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנס זה מזה ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא שדא מטרא עליה אמר רבש"ע כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער פסק מיטרא כי אתא לביתיה אמר רבש"ע כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת אתא מיטרא א"ר יוסף מאי אהניא ליה צלותיה דכהן גדול לגבי ר' חנינא בן דוסא תנו רבנן מעשה בכהן גדול אחד שהאריך בתפלתו ונמנו אחיו הכהנים ליכנס אחריו התחילו הם נכנסין והוא יוצא אמרו לו מפני מה הארכת בתפלתך אמר להם קשה בעיניכם שהתפללתי עליכם ועל בית המקדש שלא יחרב אמרו לו אל תהי רגיל לעשות כן שהרי שנינו לא היה מאריך בתפלתו כדי שלא להבעית את ישראל:
מתני' המשניטל ארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתייה היתה נקראת גבוה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן ונטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו זאחת למעלה ושבע למטה חולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף טוכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע ייצא והניחו על כן הזהב שבהיכל כהביאו לו את השעיר שחטו וקבל במזרק את דמו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים וכו' ליצא והניחו על כן הזהב השני שבהיכל רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד נטל דם הפר והניח דם השעיר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוון וכו' וכך היה מונה וכו נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלה ושבע למטה וכו' מעירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא בריקן:
גמ' משנגנז לא קתני אלא משניטל תנן כמאן דאמר ארון גלה לבבל דתניא רבי אליעזר אומר ארון גלה לבבל שנאמר (דברי הימים ב לו, י) ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' רבי שמעון בן יוחאי אומר ארון גלה לבבל שנאמר (ישעיהו לט, ו) לא יותר דבר אמר ה' אלו עשרת הדברות שבו רבי יהודה (בן לקיש) אומר ארון במקומו נגנז שנאמר (מלכים א ח, ח) ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה ופליגא דעולא דאמר עולא שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי וכי מאחר שרבי אליעזר מלמדנו פעם ראשונה ושניה ארון גלה לבבל ראשונה הא דאמרן (דברי הימים ב לו, י) ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' שניה מאי היא דכתיב (איכה א, ו) ויצא מבת ציון
רש"י
[עריכה]
אמרו ליה לרב יוסף - שהוא היה מאור עינים ואינו מכיר בדבר:
תרום רישיך - תהיה ראש ישיבת הכרך:
התם מיבעי ליה למיקם - במקום שהפסיעות כלות ולא לחזור לאלתר:
ואם לא עשה כן - נראה כמו שלא נטל רשות להיפטר:
וראוי לו שלא התפלל - ראוי לו שלא התפלל גרסינן כלומר נוח היה לו אם לא התפלל כמו ראוי לו שלא בא לעולם:
מימינו אש דת - אלמא ימין עדיפא:
ורבבה מימינך - הימין סובלת רבבה מזיקין:
וכי תימא אורחא הוא - שהימין מוכנת להשתמש בה לכך ניתנו הלוחות בימין ולאו חשיבותא דימין היא:
לשמאל דידך - דהיא ימינו של הקב"ה שהמתפלל רואה עצמו כאילו שכינה למול פניו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז):
שחונה - חמה:
עביד שולטן - עושה ממשלה:
עוברי דרכים - מתפללים שלא ירדו גשמים:
וחנינא בנחת - שאין לי זריעה בשדות:
מתני' נביאים הראשונים - דוד ושמואל מפרש במס' סוטה (דף מח:):
ושתייה היתה נקראת - מפרש בגמ':
למקום שנכנס - לבית קדשי הקדשים:
במקום שעמד - בין הבדים:
ולא היה מתכוון להזות לא למעלה וכו' - שתהא אחת למעלה בחודה של כפורת העליון והשבע למטה מאמצעה שהרי לא על הכפורת נוגעים אלא לארץ נופלות:
אלא כמצליף - בשורה זו תחת זו כל שמונה הזאות כמצליף לא ידעתי לשונו:
וכך היה מונה - בגמרא מפרש טעמא:
נטל דם הפר תחילה והניח דם השעיר - מסקנא דמילתיה דר' יהודה היא דאמר לא היה שם אלא כן אחד וצריך ליטול דם הפר תחילה:
על הפרוכת - כדכתיב וכן יעשה לאהל מועד (ויקרא טז):
עירה דם הפר וכו' - כדכתיב במתנות המזבח ולקח מדם הפר ומדם השעיר מדם שניהן יחדיו:
ונתן המלא וכו' - בגמרא מפרש חוזר ומערה מזרק מלא לתוך הריקן כדי לערבן יפה:
גמ' ויביאו בבלה - ליהויכין:
עם כלי חמדת - הוא ארון:
ויאריכו הבדים וגו' - סיפיה דקרא ויהיו שם עד היום הזה:
ופליגא דעולא - הא דתניא ר' שמעון אומר ארון גלה לבבל:
ראשונה ושניה - כלומר משני מקראות:
תוספות
[עריכה]
וכי תימא אורחא דמילתא למיתב לימין. נ"ל לפרש כלומר אדרבה כי היכי דהתם יהב קודשא בריך הוא מימינו הכא נמי המתפלל יתן שלום לימין שלו ברישא ת"ל יפול מצדך אלף אלמא דיש לבקש על נגד השמאלי ברישא והדר אימין וטעמא הוי דהוי לימין הקב"ה ברישא:
תנן כמאן דאמר ארון גלה לבבל. אע"ג דרבי יהודה אומר במקומו נגנז ופליג בסיפא גבי כן ולא פליג ברישא אארון י"ל פליג בברייתא ברישא אארון:
ופליגא דעולא. דאמר לר"ש גלה לבבל פליגא דעולא דאמר לר"ש דארון נגנז:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה (עריכה)
נז א ב מיי' פ"ה מהל' תפלה הלכה י', סמג עשין יג, טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ג סעיף א' [ רב אלפס ברכות פ"ה דף כז: [סי' קלב]. רא"ש שם סי' כג ]:
נח ג ד ה מיי' פ"ד מהל' עבודת יוה"כ הלכה א':
נט ו מיי' פ"ד מהל' עבודת יוה"כ הלכה ב':
ס ז ח ט מיי' פ"ג מהל' עבודת יוה"כ הלכה ה', ומיי' פ"ה מהל' מעשה הקרבנות הלכה י"ב:
סא י מיי' פ"ד מהל' עבודת יוה"כ הלכה ב':
סב כ מיי' פ"ג מהל' עבודת יוה"כ הלכה ה':
סג ל מיי' פ"ד מהל' עבודת יוה"כ הלכה ב', ומיי' פ"ג מהל' עבודת יוה"כ הלכה ה':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/יומא/פרק ה (עריכה)
אודעוה לרב יוסף דהוה הוא סגי נהורא אמר יהא רעוא דתירום רישא אכולא כרכא. וי"א שתהיה בכל הלכה כרבא.
אריב"ל המתפלל צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום. תנ"ה המתפלל צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום ואם לא עשה כן ראוי לו כאילו לא התפלל ומשום שמעון אמרו נותן שלום לימינו ואח"כ לשמאלו וא"ל רבה לאביי לימין הקב"ה שהוא שמאלך. אביי ורבא הוו פסעי להני ג' פסיעות בכריעה אחת. ואמר רב מרדכי כיון שפסע ג' פסיעות לאחוריו התם איבעי ליה למיקם. משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה לכלב שב על קיאו.
ומתפלל תפלה קצרה כו' מאי היא יר"מ ה' אלהינו שאם תהיה זו השנה שחונה תהיה גשומה ואל תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים שמבקשים שיפסקו גשמים:
ירושלמי ולא יגביהו עמך ישראל שררה זה על זה ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה.
ולא יהו עמך ישראל צריכין להתפרנס זה מזה. מעשה בר' חנינא בן דוסא שהיה מהלך בדרך וירדו גשמים. ואמר רבון כל העולם הכל בנחת ודנינא בצער פסק מיטרא כו'.
ת"ר מעשה בכ"ג שהאריך בתפלתו כו' ואמרו לו אל תהי רגיל לעשות כן שלא להבעית את ישראל משניטל הארון כו' תנן כמ"ד ארון גלה לבבל דתניא רשבי"א ארון גלה לבבל שנאמר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה'. וכן א"ר אליעזר ארון גלה לבבל.
ואח"כ יתן שלו' כלומ' שישתחוה כמי שנותן שלו' ונפטר מרבו: ויש נוהגין לתת שלו' ממש שהם או' שלו' לימיני שלו' לשמאלי ומשום שמעי' אמרו נותן שלו' לימינו. ואסיקנא לימינו של הקב"ה שהוא שמאל דידי' כי המתפלל כמי שעומד לפני השכינה. ומיבעי למיעבד כאביי ורבא דפסעי להו לשלש פסיעות בכריעה אחת ולסוף הכריעה נותנין שלו' לימין ולשמאל וכן ראיתי למורי הרב שהי' נוהג.
אורחא דמלתא הוא: פי' אורחא דמלתא לתת וליטול בימין מפני שהיא מיומנת יותר ולאו משום דחשיבא טפי. ת"ש ורבבה מימיניך דאלמ' ימין חשיבא ואע"ג דהאי ימיניך אימינו של אדם קאי ואנן אסקינן דכריעה לימינו של הקב"ה. י"ל דמימיניך היינו נמי שמאל דידי' שהוא כנגד ימינו של הקב"ה א"נ כיון דימינו של אדם חשיבא משמאלו היא הנותנת דלמעלה נמי כנגד ימינו של הקב"ה אית לן למיכרע טפי כי הימין משובח.
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/יומא (עריכה)
תנן במאן דאמר ארון גלה לבבל. קשיא לי ואם גלה לבבל למה לא חזר עם שאר הכלים כמפורש בעזרא שנתנו להם כל כלי בית המקדש שלקחו:
מתוך: תוספות ישנים על הש"ס/יומא/פרק ה (עריכה)
מאי מצלי. בירושלמי מסיים בה ולא יגביהו שררה זה על זה וזהו שיסד הפייט בסדר יוה"כ לבל רדות עם קדש רב בצעיר:
מעשה בכהן אחד שהאריך בתפלתו. בירושלמי אמר שמעון הצדיק היה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה