לדלג לתוכן

טור יורה דעה שפה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · יורה דעה · סימן שפה (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור

[עריכה]

אבל אסור בשאלת שלום.

כיצד, שלשה ימים הראשונים - אינו שואל בשלום כל אדם, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו, צריך להודיעם שהוא אבל ולא ישיבם.

מג' עד שבעה - אינו שואל, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו, משיב להם.

מז' עד שלשים - הוא שואל בשלום אחרים שאחרים שרויין בשלום, ואין אחרים שואלין בשלומו, וכל שכן שמשיב למי ששאל בשלומו.

לאחר שלשים - הרי הוא כשאר כל האדם.

במה דברים אמורים בשאר קרובים. אבל על אביו ואמו שואל בשלום אחרים אחר שבעה, ואין אחרים שואלין בשלומו עד אחר י"ב חדש.

תניא: המוצא חבירו אבל - תוך ל' יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, ולאחר ל' יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין כדרכו, אבל מדבר עמו מן הצד, שאינו מזכיר לו שם המת אבל אומר לו "תתנחם".

מתה אשתו ונשא אחרת - אינו נכנס לביתו לדבר עמו תנחומין. מצאו בשוק, אומר לו "תתנחם" בשפה רפה ובכובד ראש. וכתב הרמב"ן: אבל לא נשא אחרת, מדבר עמו תנחומין עד שיעברו שתי רגלים, כיון שכל כך מתאבל עליה שאינו רשאי לישא אחרת, ועל אביו ואמו מדבר עמו תנחומים כל י"ב חדש, לאחר י"ב חדש מדבר עמו מן הצד.

ירושלמי: מקום שנהגו להיות שואלין בשלום אבלים בשבת, שואלין. רבי אושעיא רבה אזל לחד אתר וחמא תמן אבליא בשבתא ושאל בהון, ואמר איני יודע מנהג מקומכם אבל שלום עליכם כמנהג מקומי.

בית יוסף

[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אבל אסור בשאלת שלום בפרק אלו מגלחין [טו.] ומייתי לה מדא"ל רחמנא ליחזקאל האנק דום ומ"ש כיצד ג' ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם וכו' עד ואין אחרים שואלים בשלומו עד אחר י"ב חדש מסקנא דגמרא שם [כא:] כתבו הגה"מ בפ"י בשם ראבי"ה שאם מת לו מת קודם ר"ה יום אחד אין שואלין בשלומו עד ב' ימים אחר י"כ ואהא דקתני ג' ימים הראשונים אסור בשאלת שלום רמי בגמרא והתניא מעשה ומתו בניו של ר"ע ונכנסו כל ישראל ומספידים הספד גדול בשעת פטירתן עמד ר"ע על ספסל גדול ואמר אחינו בית ישראל שמעו וכו' וכ"ש ששכרכם כפול לכו לבתיכם לשלום ומשני כבוד רבים שאני וכתבו הגה"מ פ"ה :

תניא המוצא את חבירו בתוך ל' יום מדבר עמו תנחומין וכו' עד ובכובד ראש גז"ש:

ומ"ש בשם הרמב"ן אבל לא נשא אחרת מדבר עמו תנחומין עד ג' רגלים וכו'

ומ"ש ועל אביו ועל אמו מדבר עמו תנחומין כל י"ב חדש וכו' בפא"מ שם:

ירושלמי מקום שנהגו להיות שואלים בשלום אבילים בשבת שואלים ר' אושעיא רבה אזל לחד אתר וכו' בפרק היה קורא וכתבו הרא"ש בפרק אלו מגלחין והרמב"ם כתב בפ"י שאבל נותן שלום לכל אדם שהוא מכלל דברים שבפרהסיא:

בית חדש (ב"ח)

[עריכה]

אבל אסור בשאלת שלום וכו' פרק אלו מגלחין (דף כ"א) כל הסוגיא ומבואר לשם בעובדא דר"ע דשואלין בכבוד רבים אפי' תוך ג' ימים גם מוכח להדיא דאמירת לך לשלום או שלום לכם זהו שאילת שלום דאסור לשאול:

וכתב הרמב"ן אבל לא נשא אחרת מדבר עמו תנחומין עד שיעברו שני רגלים וכו' כצ"ל שהרי הרמב"ן פוסק כרבי יהודה דראשון ושני אסור שלישי מותר וע"ל בסימן שצ"ב ומ"ש בספרי רבינו כאן בדברי הרמב"ן שלש רגלים הוא ט"ס וכן נמצא במדוייקים ב' רגלים:

דרכי משה

[עריכה]

(א) ומה שנוהגין האידנא לשאול בשלום האבילים לאחר ז' נראה דס"ל השאלת שלום שאנו נוהגין בו אינה שאילת שלום המוזכר בגמרא וכמו שהארכתי בזו בסייעתא דשמיא בא"ח סימן פ"ט מיהו ממעשה דר"ע שבתבתי בסמוך דלא התירו אלא משום כבוד דרבים לא משמע כן:

(ב) וכ"כ נ"י דף שפ"ד ע"א. כתב הכלבו אם אסור בשאילת שלום כ"ש שאסור להרבות בדברים וכ"כ הרמב"ם פ"ה כתב בתשובת מהרי"ל סימן ל"א דאסור למזוג לאבל כל י"ב חדש על אביו ואמו ואף בשבת במקום דנוהגין דאין שואלין בשלום בשבת: