טור אורח חיים תרלו
<< | טור · אורח חיים · סימן תרלו (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור
[עריכה]סוכה ישנה - שנעשית מקודם לחג ל' יום, כשירה, ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג, אפילו בטפח על טפחיים סגי אם הוא במקום אחד. ואם החידוש על פני כולה, סגי אפילו בכל דהוא.
ואם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה, כשירה בלא חידוש.
יוצר כלי חרס שיש לו ב' סוכות זו לפנים מזו, ועושה קדירותיו בפנימית ומוכרם בחיצונה, הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה, כיון שהיתה דירתו כל השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצות סוכה, והחיצונה יוצא בה שהרי אינו דר בה כל השנה.
בית יוסף
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סוכה ישנה שעשאה מקודם לחג ל' יום כשירה משנה בפ"ק (ט.) סוכה ישינה ב"ש פוסלין ובית הלל מכשירין איזו היא תוכה ישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום אבל אם עשאה לשם החג אפילו בתחלת השנה כשירה וכתב הר"ן איזו היא סוכה ישינה שנחלקו בה ב"ש וב"ה כל שעשאה קודם לחג ל' יום כלומר שלא עשאה באותן ל' יום שלפני החג דבהנהו אפילו בית שמאי מודו דכשירה דמסתמא לשם חג עשאה אלא בשעשאה קודם לאותן ל' יום הוא דפסלי ב"ש ולאו לפרושי מילתייהו דב"ש תני הכי אלא כדי שלא תאמר דכי מכשרי ב"ה דוקא כשעשאה ל' יום שלפני החג אבל מקמי הכי לא קא משמע לן דבכה"ג אפי' לב"ש כשירה ולא פסלי אלא בשעשאה קודם החג ומינה דאפילו בכה"ג לב"ה כשירה וכך הם דברי רש"י וכך צריך לפרש לשון רבינו שכ' שנעשית מקודם לחג ל' יום דה"ק שנעשית מקודם שיכנסו ל' יום שלפני החג ואפ"ה כשירה ולישניה הכי דייקא דאל"כ הכי הו"ל למיכתב שנעשית בהנך ל' יום שלפני החג אלא ודאי כדאמרן:
ומ"ש ובלבד שיחדש בה דבר וכו' שם כתב הרא"ש ירושלמי תני צריך לחדש בה דבר וכמה חברייא אמרי טפח ור' יוסי אומר כל שהוא ה"ד כל שהוא ובלבד שתהא על פני כולה כתב בעל העיטור חידוש בגופה בעינן ודלא כבעל הלכות שכ' מיכנש ומימנא בסתרקי הוי חידוש דהא ליכא סוכה דלא יכול לחדושי בה האי חידוש עכ"ל וזה שכ' רבי' שיחדש בה דבר בגופה וגם התוספות הביאו הירושלמי הזה ואח"כ כתבו אהא דתנן ואם עשאה לשם החג וכו' אפילו לב"ה נפקא מינה שא"צ לחדש בה דבר וכו' ומדברי כולם משמע דהא דמצריך בירושלמי לחדש בה דבר לעיכובא הוא אבל הר"ן כ' דלא לעכב אומר כן אלא למצוה מן המובחר:
יוצר כלי חרס שיש לו ב' סוכות זו לפנים מזו וכו' שם אמר רבי לוי משום ר"מ שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה והחיצונית סוכה ופירש"י כך היה דרך יוצרי כלי חרס בימיהם עושים להם שתי סוכות זו לפנים מזו בפנימית הוא דר ומצניע קדירותיו ובחיצונה הוא עושה מלאכתו ומוציא קדרותיו למכור פנימית אינה סוכה אם בא לישב בתוכה בחג לשם סוכה ואע"ג דלא בעינן סוכה לשם חג הכא אינה סוכה דלא מינכרא מילתא דלשם סוכה הוא דר בו דהא כל ימות השנה דייר התם ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו שם החיצונה סוכה ויוצא בה ידי חובת סוכה ומשום היכרא דמצוה ליכא למיסר דכיון דכוליה שתא לאו הכא דייר והשתא דייר ביה איכא היכרא והר"ן כ' הפנימית אינה סוכה משום דעבידא לדירה והוי לה כבית ואיכא משום תולמ"ה כלומר ולא מדבר העשוי לאוצר ולדירה ולא לצל החיצונה סוכה שאינה עשויה אלא לצל:
בית חדש (ב"ח)
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
- סוכה ישנה שנעשית מקודם לחג שלשים יום כשרה משנה פרק קמא פלוגתא דב"ש וב"ה וידוע דהלכה כב"ה ומבואר לשם בסוגיא ופירוש רש"י דלבית הלל לא בעינן סוכה לשם חג כל עיקר דאפי' דגנב"ך ורקב"ש כשרה כ"ש שנעשית סתם דכשרה אפילו עשאה קודם שלשים לחג וכן פי' רש"י והר"ן להדיא ועיין עוד במ"ש הר"ן בפרק השולח:
- ומ"ש ובלבד שיחדש ושהחידוש יהא בגופה כ"כ הרא"ש בשם בעל העיטור דלא כבעל הלכות שכתב דאסיפת כסאות לישב עליהן הוי חידוש דליתא אלא חידוש בגופה בעינן:
- ומ"ש ואם עשאה לשם חג אפילו מתחלת השנה כשרה בלא חידוש כ"כ בהגהת אשיר"י פ"ק משם הא"ז אבל התוס' נסתפקו בזה וז"ל ואם עשאה לשם חג אפילו מתחלת השנה כשרה אפילו לב"ה נפקא מינה שאין צריך לחדש בה דבר ואפילו לא נ"מ אלא לב"ש יש לו לתנא לפרש במה נחלקו וכו' וכבר כתבתי למעלה בהלכות פסח דמדברי ראבי"ה נראה שמפרש לפי הירושלמי דלב"ה בעי חידוש אפילו עשאה לשם חג דכיון דאין חילוק בין עשאה לשם חג לעשאה סתם ד"ת א"כ כי היכי דבעי חידוש מדרבנן בעשאה סתם ה"נ בעשאה לשם חג וה"ט כיון דעשייתה כבר הוה קודם שלשים לחג בעינן למיעבד בה חידוש לשם חג סמוך לחג כי היכי דליהוי היכר דיושבין בה לשם מצות סוכה וכך ראויין להחמיר נראה לי: