טור אבן העזר קמו
<< | טור · אבן העזר · סימן קמו (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור
[עריכה]כתב הרמב"ם: יש דבר שדומה לתנאי ואינו תנאי, כגון המגרש לאחר זמן שקבע, שאמר לה "הרי זה גיטיך ולא תתגרש בו עד לאחר ל' יום", הרי זה דומה לתנאי שאינה מגורשת עד לאחר ל' יום, ואם מת הבעל תוך ל' יום או נשרף הגט או נאבד אינה מתגרשת, ואינו תנאי, שהמגרש על תנאי מגרש מיד אלא שמטיל תנאי בגט, וזה אינו מגרש עד שיגיע אותו הזמן, לפיכך המגרש על תנאי צריך לכפול תנאו וזה אין צריך לכפול תנאו ולא לשאר משפטי התנאים.
הניח הגט בצדי רשות הרבים בסוף ל' יום, ונגנב משם לאחר ל' יום, הרי זו מגורשת, הואיל והיה קיים ביום שהיתה מתגרשת בו ויחדה אותו במקום שאינו רשות הרבים, שצדי רשות הרבים אינו כרשות הרבים.
וכן אם תלה הגירושין במעשה דינו כדין המגרש אחר זמן. כיצד, אמר לה "הרי זה גיטך ולא תתגרשי בו עד שתתני לי מאתיים זוז", מתגרשת אחר שתתן מאתיים זוז, ואין צריך לכפול תנאו ולא לשאר משפטי התנאים, שהרי לא פירש על תנאי אלא שתלה הגירושין בעשיית המעשה ואחר המעשה תתגרש.
ומה יש בין המגרש על תנאי לזה שקובע זמן לגירושין או שתלאן בעשיית מעשה, שמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינם גומרים עד שיתקיים התנאי, לפיכך כשמתקיים התנאי מגורשת אפילו אין הגט ברשותה ואין צריך לחזור וליטלו אחר שיתקיים התנאי, שהרי כבר הגיע לידה בתורת גירושין, ואם ניסת קודם שיתקיים התנאי לא תצא. אבל התולה גירושין בזמן או בעשיית מעשה, לא בא הגט לידה בתורת גירושין אלא בתורת פקדון עד זמן שקבע או עד שנעשה המעשה, לכך צריך שיהא הגט ברשותה או שתחזור ותטלנו או שיהיה במקום שיחדה אותו, ואם ניסת קודם הזמן שקבע או קודם שנעשה המעשה, תצא והולד ממזר, שהרי היא עדיין אשת איש גמורה.
הנותן גט לאשתו בידה ואומר לה "אם לא תתני לי מאתים זוז אין זה גט" או "אין את מתגרשת", לא אמר כלום, שאין כאן גט לא על תנאי ולא גט התלוי במעשה.
מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שתקיים התנאי, אם נתקיים התנאי מקודשת, ואם לאו בטל הגט ואינה צריכה גט משני. אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי, בטל הגט וצריכה גט משני. עד כאן[1].
והראב"ד כתב: כמדומה לי שהוא מדמה זה לאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעלך, שאם נתקדשה מותרת לחזור לו ואם נשאת אסורה לחזור לו, ואין הנדון דומה לראיה, דלעולם אסורה לחזור לראשון, דמאן מוכח שלא נתקיים התנאי שהרי בידה לקיימו, והיא מגורשת גמורה ואסורה לחזור לראשון, הילכך בין כך ובין כך צריכה גט משני ואסורה לחזור לראשון.
בית יוסף
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
כתב הרמב"ם יש דבר שדומה לתנאי ואינו תנאי וכו' עד שאין כאן גט לא ע"ת ולא גט התלוי במעשה הכל בפ"ט מהלכות גירושין וקצת דבריו פי' ה"ה #א ועיין עליו כי אין צורך לכפול דבריו:
מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר וכו' גם אלה דברי הרמב"ם בספ"ט מהלכות גירושין וה"ה כתב שם על השגת הראב"ד שאם היה מעיין הראב"ד בדברי הרמב"ם עיון שלם לא היה משיגו שהרי כתב אם לא נתקיים התנאי ובטל הגט שדבר פשוט הוא שכל שבידה לקיימו עדיין ואיפשר שיתקיים שאין הגט בטל וזה פשוט בדבריו. ומ"ש כאן הוא כשהגט בטל כגון תנאי שהוא בלאו ועשתה מעשה בביטולו או בתנאי שהוא במעשה תוך זמן קצוב כשעבר הזמן ולא נעשה או באיזה דרך שהיה התנאי מבוטל בפועל הגט בטל אבל בתנאי שבידה לקיימו הרי הדבר תלוי ואם נתקיים התנאי מגורשת היא למפרע כמו שנכתב בתנאי שבע"מ ולא יאמר בזה הרמב"ם שאינה צריכה גט כשנתקדשה לו ואלו נראים דברים ברורים וחילוק אמיתי עכ"ל:
בית חדש (ב"ח)
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
כתב הרמב"ם וכולי שהמגרש ע"ת מגרש מיד וכו' כל זה רפ"ט ולאו דוקא מיד דאין הגירושין נגמרין עד שיתקיים התנאי אלא ר"ל דבמעשה זה נגמרין הגירושין מיד מעכשיו לכשיתקיים התנאי דחל ממילא למפרע ומה"ט צריך לכפול תנאו. ומ"ש הניח הגט בצידי ר"ה וכו' פסק כאיכא דאמרי בפרק הכותב (דף פ"ו) דצידי ר"ה לחוד ור"ה לחוד דאע"ג דר"ה לא קניא לבעלים מידי אא"כ מגביהן ואם הניח הגט בר"ה דלאו ברשותה היא דנהוי גירושין חיילי אבל הניחה בצידי ר"ה כאגם דמי דקניא לבעלים כמ"ש בח"מ בסוף סימן צ"ז אלא דאיכא לתמוה דבס"פ האשה שנפלו מסקנא דגבי פרה לא קנה לאחר ל' אלא בדא"ל מעכשיו וכמ"ש בח"ה וכ"כ התוס' בפרק הכותב דגבי גט נמי מיירי בדאמר מעכשיו ורבינו כאן כתב דמגורשת בלא מעכשיו צ"ל דרבינו נמשך אחר הרמב"ם שכתב דין זה גבי גט פ"ט בלא מעכשיו וגבי פרה פ"ב מה' מכירה כתבה באומר מעכשיו וביאר ה"ה טעמו ע"ש:
הנותן גט לאשתו בידה וכולי כתב ה"ה פי' שלא אמר לה ה"ז גיטך אלא שנתנו לה וא"ל אם לא תתני וכולי ואעפ"י שמשמעו שאם תתן תהיה מגורשת דמכלל לאו אתה שומע הן כיון שלא הזכיר גירושין בפירוש ולא א"ל הרי את מגורשת או ה"ז גיטך אינה מגורשת ואם א"ל הרי את מגורשת ואם לא תתני ר' זוז לא תהיי מגורשת ה"ז מגורשת אעפ"י שלא נתנה מפני שלא כפל תנאו עכ"ל:
ומ"ש מי שנתגרשה על תנאי וקידשה אחר וכו' כ"כ הרמב"ם בספ"ח וה"ה הליץ בעד הרמב"ם שגם הוא ז"ל סובר דכשיש בידה לקיים התנאי דצריכה גט משני וכמ"ש הראב"ד אלא דברי הרמב"ם אינן אלא כשאין בידה לקיים התנאי וב"י מביאו והכי נקטינן כמו שכתב ה"ה וכך פסק בש"ע. ומ"ש הרמב"ם אבל אם נישאת צריכה גט משני טעמו שלא יאמרו אשת איש יוצא בלא גט:
דרכי משה
[עריכה](א) והמ"מ פ"ט כתב דהרשב"א מסתפק בדבר וס"ל דהוי ספק גירושין וע"ש:
- ^ מתחילת הסימן עד כאן הוא העתקת לשון הרמב"ם.