טור אבן העזר קט
<< | טור · אבן העזר · סימן קט (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור
[עריכה]שכיב מרע שאמר "תנו מאתיים זוז לאשתי כראוי לה", נוטלתן לבד מכתובתה.
ואם אמר "תטול מאתיים זוז בכתובתה", לא תטול שתיהן אלא ידה על העליונה, אם מאתיים זוז יותר נוטלתן, ואם כתובתה יותר נוטלתן.
וכתב הרשב"ם דהוא הדחין נמי אם אמר "תנו מאתיים זוז לאשתי" סתם, דהוי דינא הכי דידה על העליונה. ואדוני אבי ז"ל כתב שאם אמר "תנו מאתיים זוז לאשתי" סתם, דהוי מתנה לבד מכתובתה.
שכיב מרע שצוה שיתנו לאשתו בגדיה, נוטלת כל בגדיה בין של חול בין של שבת.
בית יוסף
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שכיב מרע שאמר תנו ק"ק זוז לאשתי בראוי לה נוטלת לבד מכתובתה ואם אמר תטול ק"ק זוז בכתובתה לא תטול שתיהן אלא ידה על העליונה וכו' ברייתא בס"פ יש נוחלין (דף קלח.) ומ"ש בשם הרשב"ם בספרי רבינו יש חסרון הניכר וה"ג בספרים המדוייקים כתב הרשב"ם דה"ה נמי אם אמר תנו ק"ק זוז לאשתי סתם דהויא דינא הכי דידה על העליונה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאם אמר תנו ק"ק זוז לאשתי סתם דהוי מתנה לבד מכתובתה. כתב הרמב"ן משמע דכי אמרינן בכתובתה ידה על העליונה כשאמר כן שלא בפניה או שלא חלק נכסיו אבל חלק נכסיו אפי' שלא בפניה ואמר לה טלי זה בכתובתיך הפסידה כתובתה כשם שהפסידה בקרקע לר' יוסי בר חנינא דלדידיה לא שייך לחלק בין מטלטלין לקרקע ע"כ. כתב בעל התרומות בשער נ"ט בשם הראב"ד שהמחלק נכסיו לפני אשתו ואמרו לו האי אתתא מה תהא עליה ואמר לה ינתנו ליך אלף זוז ולא אמר שום לישנא יתירה אם לא אמר בכתובה אינה נוטלת אלא מה שצוה לה ע"כ ומדברי בעל העיטור משמע שאם רצתה נוטלת אלף זוז בתורת מתנה וחוזרת וגובה כתובתה וקצת משמע דהכי ס"ל לבעל התרומות. כתב הרא"ש בתשובה כלל פ"ג על אחד שזיכה בתורת צוואה מחמת מיתה לאשתו שתדור בבית דירתו כל ימי חייה וכמו כן זיכה לה אלפים זהובים מנכסיו והשיב משמע מתוך לשון הצוואה שזיכה לה אלפים זהובים הילכך ידה על העליונה רצתה נוטלתן בכתובתה רצתה נוטלת כתובתה ולא האלפים אבל לא תטול שתיהם:
ש"מ שצוה שיתנו לאשתו בגדיה נוטלת כל בגדיה בין של חול בין של שבת כ"כ הרא"ש בתשוב' סוף כלל ע"ו דכל מידי דמיקרי בגדים נתן לה כדאמרינן גבי ש"מ שאמר נכסי לפלוני וכתב עוד שם דאם אמר מלבושים גם הסרבל ואונקלי ומעפורת וסודר בכלל דכל דבר שאדם לובש ומתעטף הכל נקרא מלבוש והביא ראיה לדבר:
בית חדש (ב"ח)
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז וכו' ברייתא ס"פ יש נוחלין (דף קל"ח) והכי גרסינן בכל הספרים שכיב מרע דאילו בבריא שאמר תנו ר' זוז לפלוני קנו מיניה לאו כלום הוא דקנין דברים הוא לדברי הכל:
ומ"ש וכתב רשב"ם דה"ה נמי אם אמר תנו מאתים זוז לאשתי סתם וכו' שם פי' כך ולאו דוקא באשתו אלא ה"ה באמר כך לבנו בכורו ולבעל חובו גם הרא"ש דכתב דהוי מתנה לבד מכתובתה ה"ה בבכור בב"ח כמבואר לשם בדבריהם אלא דכאן לא כתב רבינו אלא דין כתובה אבל בח"מ סימן רנ"ג האריך רבי' בכל מה ששייך לדין זה ועיין במה שכתבתי לשם מסעיף י"ב עד סי"ז בס"ד וא"ת לרשב"ם דאפי' בסתם ידה על העליונה אמאי תניא בכתובתה ידה על העליונה אפי' סתם נמי כבר תירץ רשב"ם גופיה לשם דאתא לאשמעינן דאף ע"ג דפריש בבכורתו אפ"ה יטול כל בכורתו אם הוא יותר מר' זוז דידה על העליונה עכ"ל גם להרא"ש קשה הא דתניא כראוי לה תטול לבד כתובתה דמאי איריא כראוי לה הא אפי' בסתם נמי הויא מתנה לבד מכתובתה וצריך לתרץ דס"ל להרא"ש דבדאמר סתם תנו ר' זוז לאשתי פשיטא לן דלמתנה גמורה נתכוין אלא רבותא אשמעינן דאף באומר כראוי לה לא אמרינן דהוי כאילו אמר כראוי לה בכתובתה אלא כראוי לה לבד מכתובתה דלישנא יתירא לטפויי אתא וכ"כ בנימוקי יוסף פי"נ:
דרכי משה
[עריכה](א) וצ"ע בתשובה כלל פ"ג שהביא ב"י דמשמע דס"ל בדברי הרשב"ם וע"ש. ובתשובת בר ששת סי' ת"ף כתב הרמב"ן והרשב"א כדברי רשב"ם דאם אמר סתם ידה על העליונה מיהו אם אמר תנו לה ר' במתנה נוטלתן בלא כתובה וכתב עוד שם דאם אמר שתיזון מנכסיו ניזונת ומעשה ידיה שלה הואיל ואינה ניזונית משום תקנת חכמים אלא משום מתנת בעלה:
(ב) וכתב מהרי"ו בתשובה סימן קמ"ז דאף צמידים המחוברים לבגדיה הוי בכלל בגדים הואיל ונתן לה במתנה אבל אם בשעת נישואין פסק להוסיף לה כך וכך מלבד מלבושים אין הצמידים בכלל הואיל ולא רצתה להתחתן לו אלא בכה"ג הוי במכר ובמכר אמרינן בעין רעה מוכר: