ט"ז על חושן משפט רנב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(רמ"א ס"ב כל דבר שנקנ') ז"ל הגה' מרדכי פ יש נוחלין היכא דהוי מטעם מצוה לקיים דברי המת אין זוכין כלל אלא שכופין היורשים לקיים מצות אביהם ואם אמר תנו חפץ זה לפלוני והיורשים נתנוהו או מכרוהו לאחר אין לו טענה על הלוקח או המקבל מתנה אפי' יהא אותו החפץ בעין שהרי לא זכה באותו חפץ מעולם אבל אם מטעם דברי השכיב מרע ככתובין וכמסורין זכה באותו חפץ לגמרי ואם מכר או נתן יש לו דין על הלוקח או על המקבל שהחפץ נקנה לו בכ"מ שהוא ואם היה בעין יטלנו ואם אינו בעין יחזיר לו הדמים דה"ל כגזל ולא נתיאשו הבעלים רצה מזה גובה עכ"ל וזהו עצמו ממש דברי רמ"א כאן דדבר שנקנה במתנת שכ"מ זכה המקבל בחפץ עצמו והלוקח מן היורש היא לוקח דבר הנגזל משא"כ דבמקום שאינו נקנה מצד ש"מ אלא הוא בריא כיון שיש טעם משום מצוה לקיים דברי המת אין לו זכות בגוף החפץ רק שמוטל על היורשים לעשות כן ולא על הלוקח מ"ה דברי הסמ"ע ס"ק ה' דמוקי לה דוקא בקרקעות תמוהין והא בהדיא חזינן בהגיית מרדכי דמיירי במטלטלין כמו שהעתקתי שכתב ואם היה בעין כו' ומה שדימה זה לרבויי המישרים שהביא ב"י לא קרב זה אל זה דהמישרים כתב שאין ב"ח ומזונות אשה גובים ממתנת בריא אפי' ממה שנתנו יתומים דאין שם זכות בגוף המטלטלין רק שיעבוד כח החוב וכיון דגביית החוב ממטלטלין אינו אלא מדרבנן לא מיפקע מתנת בריא שהיא מדאורייתא מה שנתן האב הן מה שנתנו היתומי' אבל בדברי הגהות מרדכי דלעיל ואחרי' רמ"א כאן במתנת שכ"מ הוא מטעם דזכה המקבל בגוף החפץ והיורשים הם גזלנים במה שמכרו ומשום הכי פשוט דהנגזל חוזר ולוקח את שלו מיד הלוקח מן היורש ואין כאן תקנת השוק דלא תקנו תקנת השוק אלא במלתא דשכיח כמ"ש בסי' ס' בטור דלא שייך בשטרות תקנת השוק כיון דלא שכיח וזה לא שכיח טפי ששכ"מ יצוה ליתן מתנה לאחר והיורש לא יעשה כן אלא ימכרנה לאחר או יתננה ל' ואין אדם חושש ע"ז למנוע מלקנות וגם על הב"י אני תמה מאוד דהקשה על המישרים דכיון שמת נפלה נכסי קמי אלמנה והיאך תועיל מתנת היורשים ומוקי לדברי המישרים קודם תקנה דהרי בתוספת פ' נערה דף מ"ט כתבו כדברי המישרים וכתבו הטעם כמ"ש בסמוך דלא אתי גביית החוב מטלטלין שהוא מדרבנן מתקנת הגאונים ומפקא ממתנת בריא שהוא מדאורייתא ש"מ אפי' אחר תקנה מיירי וזה הלכה ברורה לפענ"ד דאין ב"ח וכתובה ומזונות גביין מטלטלי דיתמי שנתנו לאחר במתנת בריא ואע"ג דבד"מ דחיק לאוקמי דברי המישרים דוקא שנתן האב במתנת בריא אלא שלא נמסרה למקבל אלא ליתומים הוא דבר דחוק מאוד דלפי דרכו לא מתרצא קושית ב"י כיון שמת נפלו הנכסים לפני האלמנה האיך תועיל נתינת היתומים כיון דנתבטלה המתנה עצמו של אביהם דהא מתנת בריא נתן ולא היה שם קנין ולא מסירה כלל האמת יורה דרכו דאפי' לא נתן אביה כלל אלא הם נתנו לאחר אין ב"ח גובה מלוקח וא"ל שיתחייבו היתומים לשלם כדין מזיק שיעבודו של חבירו דכבר נתבאר בסימן ק"ז דיתומים שמכרו מטלטלין א"צ לשלם כנלע"ד בהאי מלתא ברירא וסבירא: