ט"ז על חושן משפט רנא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"ב עד שיביא ראי') מה שאמר בסמ"ע לפטור היורש משבועה תמוה הוא דהא אין עליו שייכות שבועה דהא אפי' טוען שמא לא מת מחולי זה על המקבל להביא ראיה ונ"ל אם המקבל טוען אתה היורש הודית לי שאת' יודע שמת מחולי זו אה"נ דנשבע היורש היסת שלא הודה לו כן דעכשיו הוה היורש בע"ד של המקבל משעה שהודה לו:
(שבריא הי') מ"ש הסמ"ע ס"ק ה' דיפוי כח שייך גם בבריא נ"ל לחלק בדבר דההיא יפוי כח דסי' ר"ן סי"ח דמבואר בדברי רבינו סל"ד דהוא בלשון זה כגון תנו ואף כתבו לו זה שייך גם בבריא שרגיל לכתוב כן לגלויי שאינו מאותן שנותנין ואינם רוצים לתת שטר כי היכי דלא ליפשא שטרא עלויי' אבל ביפוי כח דקנין הוא בלשון זה וקנינא מיניה מוסיף על מתנתה דא אין לך ראיה גדולה מזו שנעשה בשכ"מ דאלו בבריא מאי תוספות איכא דקאמר הא מתנת בריא בלא קנין לאו כלום הוא מ"ה נ"ל בזה דאין להמקבל שום טענה על הנותן דאנן סהדי דשכ"מ הי' ואפי' היסת א"צ הנותן כן נ"ל ברור: