ט"ז על אורח חיים כב
(א) ועשה בו ציצית — זה תוספתא שהביא בית יוסף. והקשה הבית יוסף, למה לא כתב כן גבי תפילין? והרמב"ם כתב באמת כן גם גבי תפילין. ותירץ בשם מהר"י אבוהב, דסבירא ליה לטור שאין מברכין שהחיינו אלא על מצוה דמזמן לזמן, כדמשמע בהלכות פסח סימן תל"ב. ומה שכתבו בציצית כאן, דהיינו מטעם שקנה טלית, כדין שקנה כלים חדשים, וכן כתב בשם בעל העיטור, על כן כתב כאן: קנה טלית עשה בו כו'. אבל אין הלשון של טור מורה על זה, שלא הזכיר רק ציצית ולא טלית. ונראה כוונת הטור, דממילא נדע גם בתפילין כן דמאי שנא? והלא בתוספתא גם כן לא הזכיר רק ציצית לכוונה זו, והיא קודמת למצות תפילין. ומורי חמי ז"ל הביא בשם רש"ל, כתב על דברי הטור שאין נוהגין כן. ונראה דזהו משום דסבירא ליה דהתוס' בפרק לולב וערבה תופסים בפשיטות שלא לברך לא על ציצית ולא על תפילין, וספק ברכות להקל. אלא דנראה דגם בכלים חדשים לא יברך, כדכתב התוס' לשם על שם רב שרירא גאון דלא סמכינן על ההיא דהרואה דמברך על כלים חדשים, מדמסקינן בפרק בכל מערבין דבעינן מידי דאתי מזמן לזמן; אלא דקשה מפדיון הבן, עד כאן לשונו. וכבר נפסק הלכה פסוקה לקמן דמברכין על כלים חדשים מטעם שכתב בית יוסף בשם תרומת הדשן דהוי כמו מזמן לזמן. ומכל מקום בין בציצית בין בתפילין יש לברך בפעם ראשונה שמברך עליהם שהחיינו, כמו שכתב רמ"א ביורה דעה סימן כ"ח לעניין כיסוי הדם, ומיניה לכל מצוות שאדם עושה בפעם ראשון מברך שהחיינו, כן נראה לי: