חזון איש/יורה דעה/יז
סימן יז
[עריכה]א) טור יו"ד סי' צ"ב טיפת חלב שנפלה על דופן הקדירה מבחוץ, עי' ב"י שהאריך בביאור דברי הפוסקים בזה, ונראה דתרתי ספיקי איכא בהא מלתא, ספק האחד אי מתפשטה הטיפה בכל מלא היקף דופני הקדרה, או שאינה נבלעת רק במקומה [ואין לנו בירור מכוון בצמצום התפשטותה] ומקום הספק הזה הוא בסוגיא דפ' ד"ח, וכל הפוסקים נקטו לה לספק זולת הראב"ן שבמרדכי דמשמע דסובר שמתפשטה בכל הקדרה, [ואפשר דאף הראב"ן משוה לה לספק אלא שסובר שאין הבלוע נ"נ וכמש"כ הגר"א ס"ק ל"ד], הספק השני הוא אי הקדידה ומה שבתוכה חשובין כגוף אחד וכי היכי דבגוף אחד כשנפלה טיפת חלב על החתיכה לא אמרינן דמקום הנפילה נעשה נבילה קדם שנתפשטה הטיפה בכל החתיכה משום דכל שסופו להתפשט אינה חשיבא בליעה אלא תערובות ולא נ"נ, וה"נ הקדירה והתבשיל חד, ולא אמרינן דמה שבדופן הקדירה נ"נ קדם שעברה הטיפה מדופני הקדירה לפנים, כיון שסופו להתפשט, או דלמא לעולם הקדירה ומה שבתוכה ב' דברים נפרדים הן, ולעולם חשיב העברת הטיפה לב' כחות דבכח ראשון היא גומרת בליעה גמורה בתוך דופני הקדירה, ואח"כ פועל כח השני של הבישול להוציא מדופני הקדירה לפנים, וכיון דנחשב לב' כחות, נעשה הבלוע בקדירה נבילה, ובספק הזה משמע דקים לי' למהר"מ דחשיב כחות נפרדים שבכח ראשון נגמר הבליעה בדופן הקדירה ומתחיל בכח השני לצאת למה שבפנים, והלכך בין כשנפלה הטיפה כנגד הרוטב ובין כשנפלה כנגד הריקן, לעולם יש לדון אי נאסרה הבלוע בקדירה, להצריך ס' בתבשיל נגד חלק הקדירה הנאסר, והלכך אי יש ס' בקדירה נגד הטיפה, ואין בתבשיל ס' נגד מקצת הקדירה, התבשיל אסור מספק שמא אין הטיפה מתפשטת אלא במקצת ונ"נ, ואין ס' בתבשיל, ואי אין ס' בקדירה נגד הטיפה, ויש ס' בתבשיל נגד מקצת הקדירה, אסור מספק שמא הטיפה מתפשטת בכל הקדירה, ונאסרה כל הקדירה, וצריך ס' נגד כלה, ואי יש ס' בקדירה נגד הטיפה, ויש ס' בתבשיל נגד מקצת הקדירה מותר ממ"נ, אלא מפני שאין אנו יודעין שיעור מקצת הקדירה הנאסר, כתבו להתיר בס' פעמים ס' נגד הטיפה, דלעולם אין המקצת יותר מס' טיפות, דאם נתפשטה הטיפה ביותר בטלה.
ב) ושיטת הסמ"ק שהקדירה ומה שבתוכה כחד חשיבי, והטיפה מתפשטת בכלן בכח אחד, והלכך לעולם לא נ"נ מה שבתוך דופני הקדירה, כיון שסופו להתפשט, והלכך כשנפלה הטיפה נגד הרוטב א"צ רק ס' בתבשיל נגד הטיפה, ואי נפלה כנגד הריקן ועירה אח"כ בעודו חם, צריך ס' פעם ס', מספק שמא אין הטיפה מתפשטת בכל הקדירה ונאסר מקצת הקדירה, ואי לא עירה עד שנצטנן, מותר אף שאין בכל הקדירה ס' נגד הטיפה, דמה נפשך, אי נתפשטה הטיפה בכל הקדירה א"כ גם מה שבתוך הקדירה מצטרף לבטל הטיפה דחשיב הקדירה ומה שבתוכה כחתיכה אחת, ולא נאסרה הקדירה כיון שסופו להתפשט, אבל לדעת מהר"מ אף כשנפלה כנגד הריקן, אי אין בכל הקדירה ס' מלבד התבשיל, אסור התבשיל אף שלא עירה עד שנצטנן, מספק שמא נתפשטה הטיפה בכל הקדירה ונעשה נבילה שהרי בכח ראשון גומרת בליעתה בקדירה, ואח"כ מתחלת פליטתה לפנים וכמש"כ לעיל.
ג) ובבהגר"א העתיק דברי האגודה ומבואר שם דעת הר"ש דאין הטיפה שנפלה מבחוץ מתפשטת לפנים כלל, לא בכח אחד ולא בב' כחות, דלעולם לא יצא הנבלע מצד זה לצד שני, ולא יועיל הבישול להפליט לפנים הטעם שבדופן הקדירה שנבלע בה מצד החוץ, ואף שהבשר שבפנים עובי הדופן קבלה טעם חלב, מ"מ אין הבשר אוסר כיון שאין החלב יכול לילך לשם, וא"כ גם באין ס' בכל התבשיל נגד הטיפה שרי, ולדעת הר"ש היינו נמי טעמא דב' קדירות הנוגעות זו בזו שרי, ומש"כ הגר"א דהתם הטעם משום שאין בלוע יוצא מכלי לכלי בלא רוטב, אולי דעת הר"ש דזה חשיב כרוטב בכל הדופן וגם מבחוץ אם איתא דהנבלע מצד זה יוצא לצד השני.
ד) ובב"י העתיק דברי המרדכי שכ' תשובת מהר"מ וסיום הדברים שם וז"ל אבל אם ראה הטיפה קדם ועמד עליה כמה היא אז סגי בס' של ס' טיפין כמוה ממ"נ כמ"ש מורי ודברי ר"ש צויתי להעתיק למורי וכ"נ וכן אנו מורין היכי דאיכא הפ"מ קצת או בשבת ויו"ט עכ"ל, ופי' הב"י דאין ההיתר בס' פעם ס' אלא בהפ"מ קצת, וקשה הרבה לפי' זה, דלמה צריך להיתר זה שעת הדחק דוקא, הלא זה הוא דין בכל איסורין שבתורה שבטל בס', ומש"כ ב"י בריש דבריו ז"ל שהסמ"ג פליג על מהר"מ וסובר דלא מהני ס' פעם ס' ג"כ תמוה דלמה יאסור, ודברי הסמ"ג מתפרשין בפשוטן כשאין בכל הקדירה מלבד התבשיל ס' נגד הטיפה, וע"ז קאמר דיש להחמיר לחוש שהטיפה מתפשטת בכל הקדירה ונעשה כלה נבילה וצריך שיהא בתבשיל ס' נגד כל הקדירה ואילו קים לן שאין הטיפה מתפשטת אלא במקצת קדירה, הוי שרינן בדאיכא ס' בתבשיל נגד אותו המקצת, ועוד קשה לפי' ב"י שדברי מהר"מ סותרין זא"ז כמש"כ ב"י שמדברי מהר"מ שכ' המרדכי מקדם משמע שמותר אף שלא בשעת הדחק, וכמש"כ הטור, ועוד קשה שלפי' ב"י לא התיר הר"ש אלא בס' פעם ס', ובדברי האגודה שכ' הגר"א מבואר שמתיר דחשיב כב' קדירות הנוגעות זב"ז, ופליג על ר"ת בזה, ובאיכא ס' פעם ס' גם ר"ת ור"י מודים להתיר, אבל ע"פ דברי האגודה המפורשין מבוארין גם דברי מהר"מ שכתב בריש דבריו וששאלת מה עמדי על טיפת חלב שנפלה על דופן הקדירה מבחוץ תשובת ר"ש בידי להתיר ומקצת הלשון אעתיק כו' והיינו עובדא שכ' האגודה וכ"ז דעת ר"ת ור"י אבל תשובת הר"ש להתיר הוא מה שהביא האגודה וע"ז כיון שכ' תשובת הר"ש הוא להתיר היינו דמותר לעולם, וא"צ כלל ס', וזה שסיים ודברי ר"ש צויתי להעתיק, מיהו אינו מתיר בזה אלא בהפסד או לצורך שבת ויו"ט, וכמש"כ האגודה שגם הר"ש לא התיר רק בענין זה, אבל בס' פעם ס' ליכא מאן דפליג וא"צ לזה שעת הדחק.
ה) כ' הסמ"ק והובא בב"י וז"ל טיפה שנפלה על דופן הכלי מספקא לן בפ' ד"ח אי מפעפעת בכל הכלי כו' הלכך כשנפלה כנגד הרוטב כו' מותר ממ"נ אי מפעפעת בכל הכלי הרי נתבטלה ואם אינה מפעפעת אז לא יאסר אבל כשנפלה בריקן שמא מפעפעת בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כל כך עד שאין ס' מן הטיפה כו' וכשיערה הרוטב כו' ונראה דה"ק דכשנפלה כנגד הרוטב אין ספק שמתפשטת בכל הקדירה שרוטב כנגדה מבפנים, שכל הקדירה והרוטב כחד חתיכה וכמש"כ סק"ב והלכך אין בזה ספק שמתפשטה הטיפה בחד כח בכל חלק הקדירה שכנגדו הרוטב, ובכל מה שבפנים, ואין ספק רק אם מתפשטה גם בדופן הקדירה למעלה מן הרוטב, וכ' ע"ז שאין הספק הזה נוגע לן כלל ומותר לערות הרוטב מן הקדירה בעודו חם וא"צ צינון כמו שצריך בנפל כנגד הריקן, דממ"נ אי יש חלב בחלק הריקן שבקדירה שהטיפה מתפשטת אף במקום הריקן, אין איסור בדבר שלא נעשה הריקן נבילה כיון שכל הקדירה כחתיכה אחת ומצטרף כל הקדירה ומה שבתוכה לבטל הטיפה [ואף אי אין בכל דפנות הקדירה ס' נגד הטיפה מותר כיון שיש בקדירה והתבשיל לבטלה], ואי אין הריקן מקושר עם כל הקדירה, ואין הטיפה מתפשטת במקום הריקן, א"כ אין כאן חלב כלל במקום הריקן, ומותר לערות חם, וזה שסיים אז לא יאסר ר"ל אם יערה בעודו חם לא יאסור, ומשום סיפא דנפלה כנגד הריקן נקיט לי' ברישא, ולפי' זה דברי הטור מבוארין שכ' טעם הסמ"ק דחשיב כאילו נפלה בתבשיל, והב"י פי' דגם הסמ"ק ס"ל דאף שנפלה כנגד הרוטב, מ"מ חשיב הבלעת הטיפה בקדירה ויציאתה מקדירה לפנים ב' כחות, והלכך אי אין בכל דופני הקדירה ס' נגד הטיפה מודה הסמ"ק דהתבשיל אסור אף בנפלה כנגד הרוטב, אלא כשיש ס' בקדירה נגד הטיפה מותר, ולא אסרינן מספק שמא נתפשטה במקצת הדופן ונ"נ אותו המקצת, דכיון שהוא נגד הרוטב אם אינה מתפשטת בכל הקדירה אינה מתפשטת כלל אף במקצת אלא נכנס הכל לפנים, ומיהו הטיפה עצמה נ"נ כיון דחשיב ב' כחות, אבל א"צ ס' רק נגד הטיפה, שאינה מתפשטת כלל, ופירשו כן ל' הסמ"ק שכ' ואם אינה מפעפעת אז לא יאסר, וצע"ג היכי רמיזא סברא זו בלשון הסמ"ק ובלשון הטור, וגם מנ"ל סברא זו, דכיון דנבלע מקדם בקדירה ונעשה הטיפה נבילה מנ"ל דאינה מתפשטת אף במקצת, וכי היכי דאמרינן דאי מפעפעת בכל הקדירה אין חילוק בין נפלה כנגד הריקן לנפלה כנגד הרוטב, ה"נ אי אינה מפעפעת אלא במקצת אין חילוק, ולעולם מתפשטת מיהא במקצת, ואפשר דכונת הב"י דבאמת מתפשטת הטיפה במקצת, אלא כשאינה מתפשטת רק במקצת, אז מתפשטת גם לפנים בכח אחד, ולא נ"נ, אבל אי אפשר לפרש כן, דכיון דחשיב כח אחד וכחד חתיכה א"כ ע"כ מתפשטה בכל חלק הקדירה שכנגד הרוטב, וגם חילוק זה שאם מתפשט בכל הקדירה אז נכנס לפנים בכח שני, ואי מתפשטה במקצת אז נכנסת לפנים בכח אחד אין לו טעם וסברא כלל.
ו) והנה משמע בפוסקים דנהגו כהסמ"ק וכ' רמ"א דהקדירה אסורה, וכ' הש"ך הטעם משום שהטיפה נשארה בקדירה ונ"נ, וכ"כ הגר"א דהקדירה אסורה משום דכ"ח אינו יוצא מידי דופיו, וכ"ז לפי' ב"י בדברי סמ"ק, אבל להמבואר סק"ה דדעת הסמ"ק דחשיב הקדירה ומה שבתוכה כחד, הקדירה עצמה מותרת דלא שייך כאן אין כ"ח יוצא מידי דופיו, כיון שבשעת בליעת הטיפה מתפשטת אין זה הגעלה, אלא שלא נגמר בליעה לעולם במקום אחד, וה"נ אין הגעלה באוכלין, ואפ"ה כל שסופו להתפשט לא נ"נ ומקום הנפילה ג"כ מותר, וה"נ בקדירה אי מפעפעת הטיפה בכל דופני הקדירה ויש ס' בכל דופני הקדירה מותר, כמבואר ל' מהר"מ במרדכי ולא אמרינן דכיון דנבלע במקצת אין כ"ח יוצא מידי דופיו לעולם, אלא שז"א כיון שעומדת להתפשט, גם אין לומר דלא חשבינן כחד אלא שאותו המתפשט לפנים הוא מתפשט בכח אחד, אבל לעולם נשאר בדופן הקדירה שאינו יוצא כדין כ"ח אינו יוצא מידי דופיו, דא"כ הנשאר נ"נ ויאסור את התבשיל, כמו בבישול שני, ועוד שגם בבישול השני א"צ רק ס' נגד הטיפה כמש"כ הש"ך, ולכ"נ דלדעת הסמ"ק גם הקדירה מותרת וכדעת מהרש"ל, ובכ"ז אין חילוק בין כ"ח לכ"מ, דאי חשיב הקדירה ומה שבתוכה כחתיכה אחת אף בכ"ח מותר, וכמש"כ, ואי חשיבי כתרי, א"כ גם בכ"מ הקדירה אסורה, ואין להתיר למחשב כהגעלה, דכיון דנבלע מבחוץ אין הגעלה מבפנים מוציאה כל הבלוע, וכמש"כ הפ"ת בשם מ"א. [אבל לק' סי' י"ט כתבנו דהגעלה מבפנים מהני לנצוצות מבחוץ, ולפ"ז הכא בכ"מ הקדירה נגעלת בהאי בישול כיון דאיכא ס', אי בתוך הקדירה משקין הרבה אבל אם בתוכה מקפה אין זה הגעלה].
ז) לפי' ב"י והש"ך בדעת סמ"ק נראה דאם נפלה כנגד הריקן, ואין בקדירה מלבד התבשיל ס' נגד הטיפה, אסור התבשיל ולא מהני צינון, מספק שמא נתפשטה הטיפה בכל הקדירה ואח"כ נכנסת לפנים בכח שני, וכבר נ"נ כל הבלוע בקדירה, ומיהו בקדירה חדשה נראה דמותר ואף לדעת מהר"מ, ואע"ג דנבלע עתה מבישול הזה בקדירה מ"מ לא נ"נ, דמה שנבלע מבפנים באותו הבישול הוא מקושר עם מה שבפנים ולא נ"נ, וכמו קדירה של בשר שבישל בה חלב שמותר בנ"ט, שאם אין בחלב טעם שרי.
ח) שו"ע שם ס"ז יש מי שמתיר בשעה"ד כו' הט"ז והש"ך פי' דדוקא כשלא עירה בעודו חם על צד הטיפה, אלא שבשלא דחק מחמרינן דלמא עלה הרתיחה פ"א נגד הטיפה, ובזה שרינן, וגם שרינן לערות בצד שני אף בעודו חם, אבל ס' מיהא בעיא משום ספק שמא מפעפעת בכל הקדירה, ומיהו לפ"ז צריך ס' בקדירה מלבד התבשיל, דהא אי מתפשט בכל הקדירה, אז לא נכנס לפנים אלא בכח שני, ונ"נ אי ליכא ס' בקדירה נגד הטיפה, לפי' ב"י וש"ך בדעת הסמ"ק, אבל למש"כ לעיל דלדעת הסמ"ק לעולם מה שכנגד הרוטב הוא כחתיכה אחת עם הרוטב, א"כ בס' בתבשיל נגד הטיפה סגי, וכן בנפלה כנגד הרוטב, וכ"מ בל' הגה' שע"ד בשם מהרא"י שהביא ב"י, דבס' בתבשיל סגי, והגר"א פי' דברי השו"ע, דאף אם עירה הרוטב על מקום נפילה של הטיפה וליכא ס' פעם ס' מותר בשעה"ד, שאין הבלוע נ"נ וזה דלא כהסמ"ק ומהר"מ ור"ש ור"ת.