חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)
חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה) מתוך
חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרת החוק
מטרת החוק
חוק זה מטרתו ליישם את הסכם הביניים הישראלי־פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995) לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו (להלן – ההסכם), וכן להסדיר ענינים הכרוכים ביישום כאמור.
פרק ב׳: סמכות שיפוט ועזרה משפטית
[תיקון: תש״ס]
פרק ג׳: שחרור אסירים ואי־העמדה לדין
שחרור והעברה של אסירים ועצורים
(א)
יישומו של סעיף XVI להסכם בדבר שחרורם של אסירים ושל עצורים המוחזקים במתקן כליאה בישראל, או בדבר העברתם לידי המועצה, יהיה על פי החלטה של ועדה שימנה שר המשפטים לענין זה ולפי אמות מידה שקבעה הממשלה.
(ב)
החלטת הועדה תהיה אסמכתא לשחרורו של אסיר או עצור או להעברתו לידי המועצה, ואולם רשאית הועדה להתנות את שחרורם של אסירים או עצורים, או את העברתם של אסירים כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים.
(ג)
הופר תנאי מתנאי השחרור או ההעברה של אסיר או עצור, רשאי בית משפט שלום לצוות על ביטול השחרור או ההעברה ולהורות כי האסיר המשוחרר או המועבר ירצה את יתרת מאסרו, או כי העצור המשוחרר או המועבר יחזור למעצר שבו היה נתון ערב שחרורו, לתקופה שיקבע בית המשפט, וניתן יהיה להמשיך נגדו בהליכים שהופסקו עם שחרורו; החלטת בית משפט שלום לפי סעיף זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי בדן יחיד.
אי־
מי שניתן בידו היתר כניסה לשטחי יהודה והשומרון וחבל עזה בהתאם לסעיף XVI(3) להסכם, לא יועמד לדין על עבירה שהוא חשוד שעבר אותה לפני יום כ״ז באלול התשנ״ג (13 בספטמבר 1993).
פרק ד׳: תובענות נגד המדינה
הגדרות
בפרק זה –
”אזור“, ”המועצה“, ”ההסכם“, ”ישראלי“ ו”שטחי המועצה הפלסטינית“ – כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967;
”תייר לישראל“ – מי שנכנס לישראל על פי אשרה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, או שכניסתו לישראל היתה פטורה מאשרה לפי סעיף 17 לחוק האמור או מכוח צו שהוצא על פיו, למעט תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית;
”המדינה“ – מדינת ישראל, לרבות כל רשות מרשויות צה״ל והמינהל האזרחי בשטחי יהודה והשומרון וחבל עזה, כל רשות אחרת מרשויות המדינה וכל תאגיד שהוקם על פי חוק בישראל או על־פי הדין ותחיקת הבטחון באזור;
”בית משפט“ – לרבות בית דין.
תובענות לפי סעיף XX להסכם
(א)
בית משפט לא ידון בתובענה נגד המדינה של מי שאינו ישראלי או תייר לישראל שעילתה מעשה או מחדל, חבות או התחייבות, שנעשו או שיסודן במסגרת תחומי האחריות או הכוחות שהועברו למועצה כמפורט בנספח III להסכם.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על תובענה נגד מי שפעל מטעמה של המדינה, למעט בנסיבות שבהן לא היתה המדינה חבה כלפי התובע גם אלמלא הוראת סעיף קטן (א).
תחולת פרק ד׳
האמור בסעיף 7 יחול גם על תובענה התלויה ועומדת בפני בית משפט ביום כניסתו לתוקף של חוק זה אלא אם כן הוחל בשמיעת ראיות בתובענה; הופסק הדיון בתובענה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט להורות על החזרת כספי האגרה לתובע, כולם או מקצתם.
פרק ה׳: מעבר בין ישראל לאזור
הגדרות [תיקון: תשס״ה]
בפרק זה –
”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
”בודק“ – כל אחד מאלה:
(1)
שוטר;
(2)
חייל שהוסמך לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור לעשות שימוש בסמכויות כאמור באותו חוק בנקודת בדיקה (בפרק זה – חייל מוסמך);
(3)
עובד ציבור כהגדרתו בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, שהוסמך לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה לפי החוק האמור (בפרק זה – עובד ציבור);
(4)
אדם שאינו עובד ציבור שהוסמך לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (בפרק זה – מאבטח);
”חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור“ – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005;
”נקודת בדיקה“ – מקום שנקבע בצו לפי סעיף 10(א).
נקודות בדיקה [תיקון: תשס״ה]
(א)
שר הפנים, בהסכמת שר הביטחון והשר לביטחון פנים, רשאי לקבוע בצו נקודות בדיקה לנכנסים לישראל מאזור וליוצאים מישראל לאזור.
(ב)
נקבעו בצו לפי סעיף קטן (א) נקודות בדיקה, לא יכנס אדם לישראל מאזור ולא יצא מישראל לאזור אלא דרך אחת מנקודות הבדיקה שנקבעו.
(ג)
שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון והשר לבטחון פנים, רשאי לפטור אדם או סוגי בני־אדם מתחולת הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן.
(ד)
השר הממונה על נקודת בדיקה או מי שהוא הסמיך לכך, יקבע בנהלים אחראי על נקודת הבדיקה שהוא עובד ציבור, שוטר או חייל מוסמך וכן הסדרים לענין שימוש בסמכויות לפי חוק זה.
סמכויות בדיקה וחיפוש [תיקון: תשס״ה]
(א)
בודק רשאי לדרוש מכל אדם הנכנס לישראל מאזור ומכל אדם היוצא מישראל לאזור –
(1)
להציג בפניו תעודה רשמית המעידה על זהותו והנושאת את תמונתו;
(2)
להציג בפניו היתר, לכניסה לישראל, שניתן לפי כל דין;
(3)
להציג בפניו תיעוד הנוגע לרכב ולנהיגה בו, לרבות היתר להכנסתו לישראל או להוצאתו ממנה, ככל שהדבר נדרש לפי כל דין;
(4)
להציג בפניו כל מסמך אחר כפי שיקבע שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון והשר לבטחון פנים;
(5)
לבצע פעולות נוספות הדרושות לקביעת זהותו, כפי שיקבע שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון והשר לבטחון פנים.
(א1)
השר לביטחון פנים או שר הביטחון, לפי הענין, רשאי לקבוע סוגי פעולות המנויות בפסקאות (4) ו־(5) של סעיף קטן (א), שאותם לא יהיה מוסמך מאבטח לבצע, או שלא יהיה מוסמך לבצעם אלא בפיקוח ובקרה של שוטר, חייל מוסמך או עובד ציבור, המצוי בנקודת הבדיקה.
(ב)
בודק רשאי, לשם שמירה על בטחון הציבור ולשם גילוי עבירות, לערוך חיפוש בכליו או בכלי רכב של אדם הנכנס לישראל מאזור או היוצא מישראל לאזור.
(ג)
בודק שהוא שוטר, חייל מוסמך או עובד ציבור רשאי, לשם שמירה על ביטחון הציבור או לשם גילוי עבירות, לערוך חיפוש על גופו של אדם הנכנס לישראל מאזור או היוצר מישראל לאזור; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחול הוראות סעיף 3 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור; מאבטח לא יהיה מוסמך לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף קטן זה אלא בפיקוח ובקרה של שוטר, חייל מוסמך או עובד ציבור, המצוי בנקודת הבדיקה.
(ד)
סירב אדם לקיים דרישת בודק לפי סעיף קטן (א) או לעריכת חיפוש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי הבודק למנוע את מעברו של אותו אדם בנקודת הבדיקה; היה הבודק מאבטח, יהיה רשאי למנוע מעברו של אותו אדם בנקודת הבדיקה רק באישור בודק שהוא שוטר, חייל מוסמך או עובד ציבור; לשם קבלת אישור כאמור יקרא המאבטח בלא דיחוי לבודק המוסמך להחליט בדבר מניעת המעבר, אשר יחליט בענין בהקדם האפשרי.
(ה)
סמכויות של שוטר לענין תפיסת חפץ שנתגלה אגב חיפוש לפי פרק זה יהיו גם לבודק שהוא חייל מוסמך או עובד ציבור והוראות הפרק הרביעי לפקודה יחולו על התפוס, בשינויים המחוייבים.
שמירת דינים
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל סמכות או חובה לפי כל דין.
ביצוע ותקנות
שר הפנים ממונה על ביצועו של פרק זה והוא רשאי, בהסכמת שר הבטחון והשר לבטחון פנים, להתקין תקנות לביצועו.
פרק ו׳: הוראות שונות
הוראות שר התקשורת
על אף האמור בכל דין רשאי שר התקשורת להורות לרשות הדואר לתת את השירותים הדרושים לביצוע התחייבות המדינה לפי סעיף VI לנספח II להסכם; שר התקשורת יקבע את התמורה שהמדינה תשלם לרשות הדואר בעד השירותים שניתנו לפי סעיף זה.
הנוסח שולב בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.
הנוסח שולב בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959.
ביצוע ותקנות
נתקבל בכנסת ביום כ״ד בטבת התשנ״ו (16 בינואר 1996).
- שמעון פרס
ראש הממשלה - עזר ויצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.