תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
מראה
תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) מתוך
תקנות־שעת־חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ״ז–1967
תקנות־שעת־חירום בדבר השיפוט בעבירות שבוצעו בשטח המוחזק על ידי צבא־הגנה לישראל
2157502
ק״ת תשכ״ז, 2741; ס״ח תשכ״ז, 132; תשכ״ח, 20; תשכ״ט, 32; תש״ל, 15; תשל״א, 27; תשל״ב, 24; תשל״ג, 33; תשל״ד, 44; תשל״ה, 229; ק״ת תשל״ו, 1493; ס״ח תשל״ו, 182, 182; תשל״ח, 48, 97; תש״ם, 43; תשמ״א, 327; תשמ״ב, 18; תשמ״ד, 36, 98; תשמ״ו, 69; תשמ״ח, 16; תש״ן, 32; תשנ״ב, 24; תשנ״ד, 38, 173, 358; תשנ״ה, 58; תשנ״ו, 34, 384; תשנ״ט, 262; תש״ס, 33, 158; תשס״א, 421; תשס״ב, 458, 484; תשס״ג, 545; תשס״ז, 364; תשע״ב, 476; תשע״ז, 994; תשע״ט, 110, 319; תשפ״א, 296; תשפ״ג, 10.
שינוי התוספת: ק״ת תשנ״ד, 219; תשס״א, 87. דחיית תחילה: ק״ת תשפ״ב, 1720.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות־שעת־חירום אלה:
תוקף התקנות הוארך עד ליום י״ח בשבט התשפ״ח (15 בפברואר 2028), בהתאם לחוקים להארכת תקפן של תקנות־שעת־חירום (תיקונים: תשכ״ז, תשכ״ח, תשכ״ט, תש״ל, תשל״א, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ד, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ז, תשע״ב, תשע״ז, תשפ״ג).
תוכן עניינים
[תיקון: תשנ״ה]
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשל״ח, תשמ״ב, תשמ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשס״ז]
בתקנות אלה –
”אזור“ – יהודה והשומרון למעט שטחי המועצה הפלסטינית;
”היום הקובע“ – (נמחקה);
”שטחי המועצה הפלסטינית“ – השטחים הכלולים, מעת לעת, בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם וכן כל שטח רצועת עזה;
”ההסכם“ – הסכם הביניים הישראלי־פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי תשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שלנוו אליו;
”המועצה“ – המועצה הפלסטינית שתכונן בהתאם להסכם, ועד לכינונה – הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;
”המשטרה הפלסטינית“ – המשטרה הפלסטינית בשטחי המועצה הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;
”ישראלי“ – כל אחד מאלה:
(1)
אדם הרשום במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
(2)
תאגיד הרשום בישראל או תאגיד שהוקם על פי דין בישראל;
”אדם הנמצא בישראל“ – לרבות ישראלי ולרבות תאגיד הפועל בישראל או שהשליטה בו היא בידי ישראלי;
”מפקד“ – מפקד כוחות צבא־הגנה לישראל באזור או בחלק ממנו או מפקד אזור או חלק מאזור מטעם צבא־הגנה לישראל;
”בית משפט צבאי“ – בית משפט שנתכונן על־ידי מפקד.
[תיקון: תשנ״ה]
פרק ב׳: סמכות שיפוט
סמכות בית משפט [תיקון: תשל״ה, תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ד־3, תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
בנוסף לאמור בכל דין יהיה בית המשפט בישראל מוסמך לדון, לפי הדין החל בישראל, אדם הנמצא בישראל על מעשהו או מחדלו שאירעו באזור וכן ישראלי על מעשהו או מחדלו שאירעו בשטחי המועצה הפלסטינית, והכל אם המעשה או המחדל היו עבירות אילו אירעו בתחום השיפוט של בתי המשפט בישראל.
(ב)
הוראות הדין החל בישראל בנוגע לעבירות של ברירת משפט ולעבירות מינהליות יחולו, גם על עבירות כאמור שעבר ישראלי באזור או בשטחי המועצה הפלסטינית ושאילו היו נעברות בישראל היו עבירות כאמור.
(ג)
תקנה זו אינה חלה על מי שבשעת המעשה או המחדל היה תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים.
(ד)
הסמכות לדון אדם על־פי תקנה זו תהא בידי בית המשפט שאזור שיפוטו נמצא קרוב למקום בו נעברה העבירה או בבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של הנאשם או נתפס הנאשם.
(ה)
אין דנים אדם בישראל על מעשה או מחדל שזוכה או הורשע עליהם בפסק־דין שניתן בפניו בבית משפט צבאי או בבית משפט אחר באזור; אולם אם גרם המעשה או המחדל למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע כאמור בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה או מחדל.
(ו)
העמדה לדין על מעשה שבית משפט בישראל מוסמך לדון בו לפי תקנה זו אינה טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
סמכויות נוספות [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
לבית המשפט בישראל יהיו כל הסמכויות הנתונות לו על פי הדין החל בישראל בקשר לעבירות שהוא מוסמך לדון בהן על פי כל דין, גם לענין צווים שיש לבצעם באזור, או שיש לבצעם בשטחי המועצה הפלסטינית לפי פרק ג׳ סימן ב׳.
(ב)
בית המשפט בישראל רשאי להתיר בצו האזנת סתר לפי פרק ג׳ לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979, לישראלי הנמצא באזור או בשטחי המועצה הפלסטינית.
סמכות בית המשפט בעניינים אזרחיים [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
בית משפט או בית דין לא יימנע מלדון בתובענה של ישראלי שהוא מוסמך לדון בה על פי דין, שעילתה מעשה או מחדל או פעולה אחרת שאירעו בשטחי המועצה הפלסטינית, אך מהטעם כי תושב שטחי המועצה הפלסטינית הוא נתבע או צד לה.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) אינן פוגעות בסמכות בית משפט או בית דין להימנע מלדון בתובענה במקרים הבאים:
(1)
נושא התובענה הוא עסק מתמשך של ישראלי המתנהל בשטחי המועצה הפלסטינית.
(2)
נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בשטחי המועצה הפלסטינית.
(3)
נושא התובענה הוא חוזה שבו תניית שיפוט מפורשת הקובעת כי מקום השיפוט יהיה מחוץ לישראל.
(4)
קיים הליך תלוי ועומד באותו ענין בין הצדדים.
צו עיכוב יציאה מן הארץ [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשס״ז]
(א)
צו עיכוב יציאה מן הארץ, שנתן בית משפט בישראל בענין פלילי או אזרחי או שניתן בהליך של הוצאה לפועל, כוחו יפה למנוע יציאה גם מן האזור ומשטחי המועצה הפלסטינית.
(ב)
על אף הוראות תקנת משנה (א) אין בצו כאמור באותה תקנת משנה, כדי למנוע יציאה מן האזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל, או מישראל לאזור או לשטחי המועצה הפלסטינית, אלא אם כן נאמר בו אחרת; לענין זה, ”שטחי המועצה הפלסטינית“ – למעט שטח רצועת עזה.
[תיקון: תשנ״ה]
פרק ג׳: עזרה משפטית
[תיקון: תשנ״ה]
סימן א׳ – האזור
סמכויות של שוטר
סמכות שהוענקה לשוטר וחובה שהוטלה עליו לפי כל דין יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי עבירה שבית משפט בישראל מוסמך לדון בה לפי תקנה 2 ולגבי עבירה שבית־משפט צבאי מוסמך לדון בה.
סמכויות בעניני מסים [תיקון: תשמ״ד]
(א)
חלה על אדם חבות במס לפי כל חיקוק, רשאי מי שמוקנות לו סמכויות לפי אותו חיקוק או לפי כל חיקוק אחר הדן בגבייתו, להפעילן גם באזור.
(ב)
בתקנה זו, ”מס“ – כמשמעותו בפקודת המסים (גביה), לרבות תשלום שפקודת המסים (גביה) חלה עליו לפי כל חיקוק.
סמכות בעניני הוצאה לפועל [תיקון: תשנ״ו]
ראש ההוצאה לפועל, מוציא לפועל וכל מי שהוקנו לו סמכויות מכוח חיקוק שענינו הוצאה לפועל, מוסמך להפעיל את סמכויותיו מכוח חיקוק כאמור גם באזור נגד חייב ישראלי או רכושו לשם ביצוע פסק דין או שטר.
סמכויות בעניני אגודות שיתופיות ועמותות באזור [תיקון: תשס״ג]
(א)
לענין סעיף 18 לפקודת האגודות השיתופיות, וסעיף 2 לחוק העמותות, התש״ם–1980 (בסעיף זה – חוק העמותות), יראו מען באזור של אגודה שיתופית או עמותה, שכל חבריה הם אזרחי ישראל, כאילו הוא מען בישראל.
(ב)
רשם האגודות השיתופיות, רשם העמותות וכל מי שהוקנו לו סמכויות לפי פקודת האגודות השיתופיות או לפי חוק העמותות, מוסמך להפעיל את סמכויותיו גם באזור, ביחס לאגודה שיתופית או ביחס לעמותה, לפי הענין.
(ג)
בסעיף זה –
”עמותה“ – עמותה רשומה בפנקס העמותות לפי חוק העמותות;
”אגודה שיתופית“ – אגודה רשומה ברשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות.
העברת נאשם לאזור [תיקון: תשנ״ו]
(א)
קיים יסוד סביר להניח שישראלי עבר באזור עבירה שבית־משפט צבאי מוסמך לדון בה, והישראלי נמצא בישראל, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לצוות שהישראלי ייעצר על־ידי שוטר ויימסר באותו אזור בו נעברה העבירה בדרך ולרשות שיורה עליהם, כדי שיועמד שם לדין בבית משפט צבאי על אותה עבירה; והוא כשאין להבטיח את התייצבותו לדין בדרך אחרת.
(ב)
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול סמכותו לפי תקנה זו, כולה או מקצתה, לפרקליט המדינה.
מסירת מידע מן המרשם הפלילי [תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשע״ט־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב]
(א)
הגופים ובעלי התפקידים הרשאים להעביר מידע לפי סעיף 11 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 (להלן – חוק המידע הפלילי) רשאים למסור מידע מן המרשם הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידים באזור המפורטים להלן, לפי דרישתם ולצורך מילוי תפקידיהם:
(1)
מפקד או מי שהוא הסמיך לכך בהתייעצות עם היועץ המשפטי באזור;
(2)
ראש המינהל האזרחי או מי שהוא הסמיך לכך בהתייעצות עם היועץ המשפטי באזור;
(3)
בית משפט צבאי;
(4)
היועץ המשפטי באזור ועוזריו;
(5)
תובע צבאי;
(6)
סניגורו של נאשם – לענין מידע על נאשם לצורך ההליך שלו.
(ב)
על מידע הנמסר לפי תקנת משנה (א) יחולו הוראות חוק המידע הפלילי החלות לעניין מידע שנמסר לפי סעיפים 11 ו־31 לחוק האמור, בשינויים המחויבים.
(ג)
נזקק אדם בענינו שלו למידע מן המרשם לצורך הגשתו לרשות מרשויות צבא הגנה לישראל באזור תמסור המשטרה את המידע לאותה רשות, על פי בקשת אותו האדם; על מידע הנמסר כאמור יחולו הוראות חוק המידע הפלילי החלות לענין מידע שנמסר לפי סעיף 15 לחוק, בשינויים המחוייבים.
הזמנת עדים וביצוע
(א)
הזמנה להעיד בבית משפט צבאי או להמציא לו מסמכים תומצא למי שנמצא בישראל בדרך שממציאים בישראל בדיון פלילי הזמנה להעיד או להמציא מסמכים.
(ב)
אדם בישראל שהוצא נגדו צו הבאה על־ידי בית משפט צבאי על אי התייצבותו לפניו לשם מתן עדות או המצאת מסמכים, רשאי שוטר לעצרו ולמסרו בדרך ולרשות שנקבעו בצו ההבאה, על מנת שיתייצב לפני בית־המשפט הצבאי לשם מתן העדות או המצאת מסמכים.
תסקיר קצין מבחן [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
הורה בית משפט בישראל כאמור בסעיף 22 לחוק הנוער או כאמור בסעיף 38 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), לגבי תושב אזור שאינו ישראלי, רשאי בית המשפט להסתמך על תסקיר של קצין מבחן, בוחן נוער או רשות אחרת המוסמכת לתת תסקיר באזור.
(א1)
הורה בית המשפט בישראל על הגשת תסקיר של קצין מבחן לפי החיקוקים המוזכרים בתקנת משנה (א) לגבי תושב שטחי המועצה הפלסטינית, רשאי קצין מבחן להגיש לבית המשפט תסקיר המסתמך על חוות דעת של רשות מוסמכת בשטחי המועצה הפלסטינית.
(ב)
בתקנה זו ובתקנה 6א –
”חוק הנוער“ – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;
”קטין“ – (נמחקה).
ביצוע עונשין ומעצר [תיקון: תש״ן, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״א, תשע״ט]
(א)
מי שנדון והוטל עליו עונש בבית משפט צבאי, יהא ענשו ניתן לביצוע בישראל בדרך שמבצעים בישראל עונש שהוטל על־ידי בית־משפט, במידה שלא בוצע העונש באזור.
(א1)
על שחרורו המוקדם של מי שנושא מאסר בישראל בהתאם להוראות תקנת משנה (א) יחולו הוראות החוק לשחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 (להלן – חוק השחרור), בשינויים האלה:
(1)
לענין סעיף 9 לחוק השחרור, לשם ההחלטה האם ראוי אסיר לשחרור על־תנאי, יבחנו נציב בתי הסוהר, קצין המשטרה הצבאית הראשי או הועדה, לפי הענין, גם את הסיכון הצפוי מהאסיר לביטחון יהודה והשומרון וחבל עזה;
(2)
לענין אסיר המוחזק במיתקן כליאה צבאי –
(א)
בכל מקום בחוק השחרור שבו נאמר ”נציב בתי הסוהר“ יראו כאילו נאמר ”קצין המשטרה הצבאית הראשי“;
(ב)
בכל מקום שבו נאמר ”בית סוהר“ יראו כאילו נאמר ”מיתקן כליאה צבאי“;
(ג)
על אף הוראות סעיף 34(ב) לחוק השחרור, מינוי מזכירים לועדות שחרורים ולועדות שחרורים מיוחדות ייעשה על ידי קצין המשטרה הצבאית הראשי מבין קציני צבא הגנה לישראל.
(א2)
סעיף 40א לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, יחול על מי שנגזר עליו עונש מאסר בשל ביצוע עבירה של גרימת מוות בכוונה או ניסיון לגרימת מוות בכוונה, בהתאם לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, שוועדת שחרורים מיוחדת לפי סעיף 33(א) לחוק השחרור מצאה על יסוד פסק הדין בעניינו שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016.
(ב)
מי שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר באזור מכוח סמכות שהוענקה על־ידי מנשר או צו של מפקד, יהיו מעצרו והחזקתו במעצר ניתנים לביצוע בישראל בדרך שמבצעים בישראל פקודת מעצר או צו מעצר, וכן ניתן להעבירו למעצר באזור שבו נעברה העבירה.
(ג)
תושב האזור שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר בישראל, יהיו מעצרו והחזקתו במעצר ניתנים לביצוע באזור שהוא תושב בו, בדרך שמבצעים באזור פקודת מעצר או צו מעצר.
(ד)
תושב שטחי המועצה הפלסטינית שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר בישראל יהיו מעצרו וחזקתו במעצר ניתנים לביצוע באזור בדרך שמבצעים באזור פקודת מעצר או צו מעצר.
ביצוע ענשים וצווים באזור [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ו, תשנ״ו]
(א)
תושב אזור שאינו ישראלי שנידון בבית משפט בישראל והוטל עליו עונש מאסר, יהא ענשו, במידה שלא בוצע בישראל, ניתן לביצוע באזור שהוא תושב בו, כדרך שמבצעים באותו אזור עונש מאסר שהטיל בית משפט צבאי; אולם ימשיכו לחול עליו הוראות סעיפים 45(ב) ו־(ג), 46 ו־49 עד 51 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, הוראות סעיפים 15, 28 עד 35 ו־66 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 והוראות סעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה.
(ב)
ציווה בית משפט בישראל על החזקתו של קטין תושב אזור שאינו ישראלי במעון נעול לפי סעיף 25(א) לחוק הנוער או על הפעלת אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול המנויים בסעיף 26 לחוק הנוער, ניתן לבצע את הצו, במידה שלא בוצע בישראל, באזור שהוא תושב בו, כדרך שמבצעים באותו אזור צו דומה שנתנה ערכאה שיפוטית באזור; אולם ימשיכו לחול עליו הוראות סעיפים 31 עד 37 ו־42 לחוק הנוער והוראות סעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה; לענין זה, בכל מקום בסעיפים האמורים שבו מוזכר הממונה על המעונות או שר העבודה והרווחה יבוא במקומם קצין המטה לעניני רווחה באזור או מי שהוא הסמיך.
(ג)
נתן בית משפט בישראל צו מבחן (להלן – צו המבחן) על קטין תושב אזור שאינו ישראלי, ניתן לבצע את הצו, במידה שלא בוצע בישראל, באזור שהוא תושב בו, כדרך שמבצעים באותו אזור צו מבחן שנתנה ערכאה שיפוטית באזור; הפרה באזור של צו המבחן כמוה כהפרתו בישראל והוראות פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (להלן – הפקודה), יחולו.
(ד)
נבחן שערכאה שיפוטית באזור הרשיעה אותו על עבירה שבוצעה בתקופת תקפו של צו מבחן, תהיה הרשעתו כהרשעת נבחן על עבירה נוספת כמשמעותה בסעיף 13 לפקודה, ובית משפט בישראל יהיה רשאי לפעול כאמור בפרק ב׳ לפקודה.
חזקת תושבות [תיקון: תשמ״ד]
(א)
לצורך החיקוקים המנויים בתוספת הביטוי ”תושב ישראל“ או ביטוי אחר בענין תושבות, מגורים או ישיבה בישראל האמור בהם, יראו אותו ככולל גם אדם שמקום מגוריו הוא באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י–1950, ואשר אילו מקום מגוריו היה בישראל היה נכנס בגדר ביטוי כאמור.
(ב)
שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את התוספת.
דין חובת שמירה [תיקון: תש״ן]
דין חובת שמירה שהוטלה לפי צו של מפקד כוחות צבא־הגנה לישראל באזור כדין חובת שמירה לפי סעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961.
מתנדב לפי חוק הביטוח הלאומי [תיקון: תש״ן]
מי שקיים חובת שמירה במוסד חינוך לפי צו שהוציא מפקד כוחות צבא־הגנה לישראל באזור יראוהו כמתנדב לענין סעיף 198ה לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
שירותי הבריאות באזור [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו]
(במקור תקנה 6ו) שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, יינתנו על פי הוראות אותו חוק גם לתושבי ישראל שבאזור לפי הסדרים ותיאומים שיקבע שר הבריאות בצו.
חבר המשמר האזרחי בישובים [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו־2]
חבר משמר כאמור בצו שהוציא מפקד כוחות צבא הגנה לישראל לענין משמר אזרחי בישובים, יראוהו כשוטר לענין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981.
עזרה משפטית בענינים אזרחיים [תיקון: תשנ״ו]
(א)
שר המשפטים רשאי, בצו כללי או מסוייג, לקבוע הוראות בדבר –
(1)
המצאתם בישראל של מסמכים שהוצאו בענינים אזרחיים על־ידי בית־משפט, בית־דין, משרד הוצאה לפועל או רשות אחרת באזור;
(2)
אכיפתם וביצועם בישראל של פסקי־דין סופיים ושל צווים והחלטות אחרות שניתנו בענינים אזרחיים על־ידי בית־משפט, בית דין, משרד הוצאה לפועל או רשות אחרת באזור;
(3)
הכרה ואישור של מסמכים שהוצאו או אושרו על־ידי רשות באזור;
(4)
הגנה על זכות יוצרים על יצירות שפורסמו לראשונה באזור, או אם לא פורסמו – שמחברן היה תושב האזור.
(ב)
תקנה זו חלה על מסמכים, פסקי־דין, צווים והחלטות, בין שהוצאו, ניתנו או אושרו לפני היום הקובע ובין לאחריו.
עזרה משפטית בעניני מסים [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב]
(א)
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי, בצו כללי או מסוייג, לקבוע הוראות בדבר הפעלת סמכויות בישראל, לרבות סמכויות חקירה וחיפוש, לצורך הטלתו של מס באזור, ובדבר גבייתו בישראל של מס שהוטל כאמור, וכן בדבר אכיפתן בישראל של החלטות סופיות של רשות מוסמכת באזור בדבר חבות במס.
(ב)
בתקנה זו, ”מס“ – כמשמעותו לפי כל דין או תחיקת בטחון החלים באותו אזור, לרבות תשלום אשר לפי הדין או תחיקת הבטחון באותו אזור נגבה כאילו היה מס.
מסירת ידיעות לרשויות מס באזור [תיקון: תשמ״ח]
(א)
על אף האמור בחוקי המסים לענין חובת שמירת הסודיות על ידי רשויות המס, תהא רשות מס בישראל רשאית למסור ידיעות לרשות מס באזור.
(ב)
על מסירת ידיעות ועל דינן של ידיעות שנמסרו כאמור בתקנת משנה (א) יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967 (להלן – חוק לחילופי ידיעות בין רשויות המס).
(ג)
בתקנה זו, ”חוקי מסים“, ”רשות מס“ ו”ידיעות“ – כמשמעותם בחוק לחילופי ידיעות בין רשויות המס.
[תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
סימן ב׳ – שטחי המועצה הפלסטינית
סמכויות בית המשפט [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
לצורך ביצוע נספח IV להסכם תהיה לבית משפט בישראל הסמכות לתת צווים, לפי הדין החל בישראל כלהלן:
(1)
בענינים פליליים –
(א)
צו לשם ביצוע בישראל של פעולות חקירה, לרבות צו מעצר, על פי בקשת המועצה, לצורך חקירה שהיא מנהלת; צו לפי פסקה זו ישמש אסמכתה להעברת תוצאות פעולות החקירה למועצה;
(ב)
צו למעצרו ולהעברתו לידי המועצה של תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית שאינם ישראלים, הנמצאים בישראל, לשם ביצועו של צו הבאה שהוציא בית משפט מוסמך בשטחי המועצה הפלסטינית נגד אדם לצורך מתן עדות בענין פלילי שבתחום סמכותו;
(ג)
צו למעצרו ולהבאתו בהתאם לתקנה 12(ב) לשם ביצועו של צו הבאה כאמור;
(ג1)
צו עיכוב יציאה מן הארץ לגבי חשוד, נאשם או נידון, הנמצאים בישראל ואינם ישראלים, וכן צו כאמור לגבי תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים, לצורך ביצוע צו שהוציא בית משפט מוסמך בשטחי המועצה הפלסטינית בענין פלילי שבתחום סמכותו;
(ד)
צו למעצרו של אדם שהוא חשוד, נאשם או נידון שטרם ריצה את מלוא עונשו, בעבירה שלבית משפט בישראל יש סמכות לגביה, לצורך העברתו משטחי המועצה הפלסטינית לישראל, הכל בכפוף לתקנות אלה;
(2)
בענינים אזרחיים –
(א)
(נמחקה);
(ב)
צו עיכוב יציאה מן הארץ לצורך ביצוע צו שהוציאה רשות שיפוטית מוסמכת בשטחי המועצה הפלסטינית בענין אזרחי שבתחום סמכותה.
(ב)
בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), תהיה לבית המשפט בישראל כל סמכות אחרת לפי הדין החל בישראל, הדרושה לביצוע נספח IV להסכם בנוגע לענין פלילי או אזרחי.
(ג)
לא יינתן צו מעצר לפי תקנת משנה (א) אם הבקשה למתן הצו לא נתמכה בצו מעצר של בית משפט מוסמך בשטחי המועצה הפלסטינית.
הממונה על העזרה המשפטית [תיקון: תשל״ח, תשמ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
שר המשפטים ימנה מי שכשיר להתמנות שופט מחוזי כממונה על העזרה המשפטית (להלן – הממונה); הממונה יהיה אחראי על פעולות העזרה המשפטית לפי פרק זה.
(ב)
הממונה יעביר בקשות לעזרה משפטית מטעם מדינת ישראל למועצה, יטפל בבקשות כאמור המוגשות מטעם המועצה ויפעל ככל הנדרש ליישום פרק זה ונספח IV להסכם, לאחר שנוכח כי נתמלאו התנאים הדרושים למתן עזרה משפטית.
(ג)
לצורך ביצוע נספח IV להסכם תהיה לממונה סמכות לתת צווים כלהלן:
(1)
צו לגביית הודעה מאדם הנמצא בישראל, שהודעתו דרושה לצורך חקירה פלילית שמנהלת המשטרה הפלסטינית; גביית ההודעה תהיה בנוכחות שוטר פלסטיני, למעט במקרים מיוחדים כפי שתקבע משטרת ישראל;
(2)
צו לביצוע פעולות חקירה בישראל, שאינן טעונות מתן צו בית משפט לפי הדין החל בישראל, ולהעברת תוצאותיהן למשטרה הפלסטינית והכל לצורך חקירה שמנהלת המשטרה הפלסטינית;
(3)
צו למסירה בישראל של הזמנה למשפט שהוציאה רשות שיפוטית מוסמכת בשטחי המועצה הפלסטינית;
(4)
צו למעצרו של מבוקש כאמור בתקנה 10.
(ד)
פעולה של עזרה משפטית לפי פרק זה תתבצע, לפי בקשת הממונה, בידי מי שמבצע פעולות מסוג זה בישראל ובדרך שהיא מבוצעת בישראל, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
(ה)
לבקשות של המועצה ולמסמכים הנלווים להן יצורף תרגום מאושר לעברית, ולבקשות המוגשות למועצה יצורף תרגום מאושר לערבית.
העברת מבוקש למועצה [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
הוגשה בקשה על ידי המועצה להעביר לידיה מבוקש, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ולאחר שנוכח כי נתמלאו התנאים להעברת המבוקש בהתאם להסכם, להורות על העברתו למועצה; לענין תקנה זו, ”מבוקש“ – מי שאינו ישראלי והוא חשוד, נאשם או נידון שטרם ריצה את מלוא עונשו, בעבירה שהיא בסמכות השיפוט של המועצה.
(ב)
בקשה כאמור תהיה מנומקת ונתמכת בצו מעצר שהוציא בית משפט מוסמך בשטחי המועצה הפלסטינית.
(ג)
הוגשה בקשה כאמור רשאי הממונה להורות לשוטר לעצור את המבוקש. המבוקש יובא, תוך 48 שעות בפני שופט בית משפט שלום אשר רשאי לצוות על מעצרו עד למתן החלטה בבקשת ההעברה. תקופת המעצר לפי תקנת משנה זו לא תעלה על שלושים ימים אלא אם כן ביקש היועץ המשפטי לממשלה להאריכה על יסוד נסיבות המעכבות את ההחלטה.
(ד)
החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעביר את המבוקש לידי המועצה לפי תקנת משנה (א) תשמש אסמכתה להחזקת המבוקש במעצר עד להעברתו לידי המועצה.
(ה)
הממונה רשאי, על סמך בקשה מטעם המועצה הנתמכת בצו מעצר שהוציא בית משפט בשטחי המועצה הפלסטינית, להורות לשוטר לעצור מבוקש שהמועצה עומדת לבקש את העברתו, אם הוא סבור כי המעצר דרוש להבטחת העברתו של המבוקש. מבוקש שנעצר כאמור יובא, תוך 48 שעות, לפני שופט בית משפט שלום, אשר רשאי להאריך את מעצרו לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
(ו)
על אף האמור בתקנה זו, לא יועבר מבוקש למועצה באחד מאלה:
(1)
דינה של העבירה שבשלה התבקשה ההעברה הוא עונש מוות, והמועצה לא התחייבה שלא יוטל עליו עונש כאמור, או שאם יוטל, יוחלף בעונש קל מזה;
(2)
המועצה לא התחייבה שהמבוקש לא יועמד לדין בשטחי המועצה הפלסטינית בשל עבירה אחרת מזו שבשלה התבקשה העברתו.
(ז)
העברתו של מבוקש שהוא תושב מדינת חוץ תהיה כפופה להוראות ההסכם, בתיאום עם מדינת המוצא שלו ובשים לב לאמנות בין־לאומיות שישראל צד להן; אולם מבוקש תושב חוץ שלא הועבר למועצה ניתן להעמידו לדין בישראל, לפי הדין החל בישראל כאילו נעברה העבירה בישראל, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה והמועצה נתנה הסכמתה לכך.
(ח)
הממונה רשאי לעכב את העברתו של מבוקש שנמצא במעצר או במאסר בישראל, עד תום תקופת מעצרו או מאסרו.
(ט)
אין בתקנה זו כדי למנוע פעולה לפי כל דין כלפי מי שנמצא בישראל שלא כדין.
סמכויות משטרת ישראל [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
לצורך ביצוע נספח IV להסכם תבצע משטרת ישראל צו שנתן בית משפט לפי תקנה 8 וכן צו שנתן הממונה לפי תקנה 9(ג).
(ב)
בביצוע סמכויותיו לפי תקנה זו יחול על שוטר הדין החל עליו בישראל שעה שהוא פועל לביצוע סמכויות מסוג זה.
(ג)
משטרת ישראל רשאית להעביר למשטרה הפלסטינית מידע מהמרשם הפלילי, ממאגר טביעות אצבעות של חשודים, ממרשם בעלות רכב, ממרשם האוכלוסין, וכן מידע אחר וחפצים, ככל שהם נחוצים לדעת משטרת ישראל, לצרכי חקירה שמנהלת המשטרה הפלסטינית.
(ד)
דינה של הודעה שנגבתה בידי המשטרה הפלסטינית בנוכחות שוטר ישראלי כדין הודעה שנגבתה על ידי השוטר הישראלי שהיה נוכח בגבייתה.
(ה)
לענין סעיף זה יראו כשוטר גם מי שהוענקו לו סמכויות שוטר או מי שהוסמך לערוך חקירות לפי סעיף 109 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, סעיף 86 לפקודת המכס [נוסח חדש], סעיף 20 לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952, וסעיף 227 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
ביצוע צווי הבאה [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
בקשה מטעם המועצה לביצוע צווי הבאה שהוציא בית משפט מוסמך בשטחי המועצה הפלסטינית נגד אדם לצורך מתן עדות בענין פלילי שבתחום סמכותו תכלול הצהרה שההעברה דרושה לצורך מתן העדות בלבד.
(ב)
ישראלי או מי שאינו תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, המובא לבית משפט מוסמך בשטחי המועצה הפלסטינית לצורך מתן עדות לפי תקנה 8(א)(1)(ב) ו־(ג), או המתייצב למתן עדות בבית משפט כאמור בענין פלילי, ילווה בידי שוטר או חייל, שיהיה נוכח גם בעת מתן העדות; בתום מתן העדות ילווה השוטר או החייל את העד בחזרה אל מחוץ לשטחי המועצה הפלסטינית, והכל אלא אם כן ויתר העד על הליווי.
סייגים לעזרה משפטית [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
לא תיעשה פעולה לפי פרק זה אם קבע היועץ המשפטי לממשלה כי היא עלולה לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בבטחונה, בתקנת הציבור או בענין חיוני אחר של מדינת ישראל.
(ב)
לא יימסר מידע לפי ההסכם אלא לאחר שמקבל המידע התחייב, בדרך כלל או לענין מסוים, שלא ייעשה בו שימוש אלא למטרה שלשמה נמסר, ויבטיח את שמירת סודיותו של המידע, במקרים שבהם, על פי הדין, יש לשמור על סודיות כאמור.
(ג)
לא תיעשה פעולת חקירה לפי ההסכם בענין חשד לעבירה, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי הפעולה המבוקשת קשורה לעבירה שנעברה.
(ד)
שר המשפטים רשאי להורות, דרך כלל או לענין מסויים, כי פעולה לפי פרק זה לא תיעשה אם המועצה נמנעת ממתן עזרה משפטית לפי בקשת מדינת ישראל.
העברת חשוד לישראל [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
בקשה להעביר מהמועצה לישראל חשוד, שיש לבית משפט בישראל סמכות שיפוט לגביו על פי כל דין וטרם הוגש נגדו כתב אישום, תהיה נתמכת על ידי צו מעצר של בית משפט; הבקשה לצו מעצר תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה, ויצוין בה כי יש יסוד סביר לכך שנעברה עבירה בידי החשוד.
(ב)
חשוד שהועבר לישראל לפי בקשה כאמור, זכאי להיעזר בתקופת החקירה בעורך דין לפי בחירתו, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 29 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, למעט סעיף קטן (ו) שבו.
העברת פלסטיני שנדון בישראל [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו]
(א)
תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים, אשר נידון למאסר בבית משפט בישראל, יהיה עונשו במידה שלא בוצע בישראל, ניתן לביצוע בשטחי המועצה הפלסטינית שהוא תושב בהם, זולת אם התנגד לכך; ביצוע עונש כאמור יהיה בכפוף להסדרים שייקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין המועצה, ועל־פי צו של שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או שר המשטרה, לפי הענין.
(ב)
קטין תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים אשר בית המשפט בישראל הטיל עליהם עונש או דרך טיפול כאמור בסעיפים 25 ו־26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971, ניתן יהיה לבצעם, במידה שלא בוצעו בישראל, בשטחי המועצה הפלסטינית שהם תושבים בהם, זולת אם התנגד לכך; ביצוע עונש או דרך טיפול כאמור יהיו בכפוף להסדרים שייקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין המועצה ועל פי צו של שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון, השר לבטחון פנים או שר העבודה והרווחה, לפי הענין.
עזרה משפטית בענינים אזרחיים [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תש״ס]
שר המשפטים, בהתייעצות עם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר –
(1)
המצאתם בישראל של מסמכים שהוציאה רשות שיפוטית מוסמכת בשטחי המועצה הפלסטינית (בסעיף זה – רשות שיפוטית) בענינים אזרחיים;
(2)
הוכחת תעודות חוץ שנערכו או שהוצאו בשטחי המועצה הפלסטינית;
(3)
דרכי גבייתה בישראל של עדות לצרכי הליכים אזרחיים המתנהלים ברשות שיפוטית;
(4)
אכיפתם וביצועם בישראל של פסקי דין חלוטים שנתנה רשות שיפוטית בענינים אזרחיים;
(5)
הכרה או אישור של מסמכים שהוציאה או שאישרה רשות מוסמכת בשטחי המועצה הפלסטינית;
(6)
הגנה על זכות יוצרים על יצירות שפורסמו לראשונה בשטחי המועצה הפלסטינית, או אם לא פורסמו – שמחברן היה תושב שטחי המועצה הפלסטינית.
מסירת מידע וידיעות למועצה [תיקון: תשנ״ו]
(א)
על אף הוראות כל דין, ובכפוף להוראות תקנה 13(ב), רשאים משרדי הממשלה, מוסדות המדינה האחרים ותאגידים שהוקמו בחוק, לשם קיום התחייבויות המדינה כלפי המועצה, למסור למועצה מידע וידיעות בנוגע לתושב אזור או לתושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים, ולגבי עסקה או הסכם בין תושב כאמור לבין אדם אחר – גם מידע וידיעות לגבי אותו אדם בנוגע לעסקה או להסכם.
(ב)
מי שמסר מידע או ידיעות לפי סעיף זה יקיים רישום של המידע שנמסר.
(ג)
כל שר בתחום משרדו רשאי לקבוע עובדים שיהיו רשאים להעביר מידע למועצה בהתאם לתקנה זו.
ביצוע [תיקון: תשנ״ה]
שר המשפטים, בהתיעצות עם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין צווים לצורך ביצוע פרק זה.
שמירת סמכויות [תיקון: תשנ״ה]
תקנות אלה אינן גורעות מסמכויות לפי דין אחר.
[תיקון: תשמ״ד, תשמ״ד־2]
תוספת
(תקנה 6ב)
1.
2.
[תיקון: תש״ן]
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
[תיקון: תש״ן]
10.
[תיקון: ק״ת תשנ״ד]
11.
[תיקון: ק״ת תשנ״ד]
12.
[תיקון: תשנ״ד]
13.
[תיקון: תשנ״ה]
14.
[תיקון: ק״ת תשס״א]
15.
[תיקון: ק״ת תשס״א]
16.
[תיקון: ק״ת תשס״א]
17.
[תיקון: ק״ת תשס״א]
כ״ה בסיון תשכ״ז (2 ביולי 1967)
- משה דיין
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.