חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)
חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) מתוך
חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ״ד–1963
2000350
ס״ח תשכ״ד, 12, 37; תשל״ה, 74; תש״ם, 279; תשמ״א, 179; תשמ״ג, 14; תשמ״ח, 180; תשנ״א, 30; תשנ״ב, 174; תשנ״ג, 19; תשנ״ד, 49; תשנ״ה, 27; תשנ״ח, 142; תשס״ג, 160, 455; תשס״ה, 528; תשס״ז, 40; תשע״ו, 174; תשע״ח, 4, 696; תשפ״ב, 1028.
שינוי שיעורי קנסות: ק״ת תשמ״ג, 675; תשמ״ד, 1500; תשמ״ה, 548; תשמ״ו, 502; תשמ״ז, 286; תשמ״ח, 504; תשמ״ט, 1235; תשנ״א, 780; תשנ״ג, 488; תשנ״ד, 1009; תשנ״ה, 1506; תשנ״ו, 1464; תשנ״ז, 919; תשנ״ח, 1305; תש״ס, 132; תשס״ג, 124; תש״ע, 949.
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשס״ג־2, תשפ״ב]
בחוק זה –
”עופות“ – תרנגולים, אווזים, ברווזים, ברבורים, ברברים, מולרדים, יענים ותרנגולי הודו מכל גזע, מין וגיל;
”ביצי דגירה“ – ביצי עופות המשמשות לדגירה;
”חומר רביה“ – בצי דגירה ואפרוחים בני יומם;
”בשר עוף“ – עוף שחוט וכל חלק או אבר ממנו בכל צורה של טיפול ושל התקנה, לרבות הקפאה ולרבות עוף חי;
”תוצרת הלול“ – ביצים, בשר עוף וחומר רביה;
”מגדל“ – העוסק בגידול עופות לצרכי טיפוח, רביה, הטלה או פיטום, לרבות העוסק בהדגרת עופות, ולמעט יחיד המגדל לא יותר מ־10 עופות לצורך עצמו ובני משפחתו בלבד;
”טיפוח“ – השבחת תכונות תורשתיות של גזעי עופות;
”מדגרה“ – מיתקן המשמש להדגרת ביצים;
”תיקון 18“ – (הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס׳ 18 והוראת שעה), התשפ״ב–2022;
”תקנות 2022“ – (הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022), התשפ״ב–2021;
”השר“, ”שר החקלאות“ – שר החקלאות ופיתוח הכפר;
”השרים“ – שר החקלאות ושר המסחר והתעשיה.
פרק שני: המועצה, תפקידיה ומוסדותיה
הקמת המועצה
מוקמת בזה מועצה לענף הלול (להלן – המועצה).
תפקידי המועצה [תיקון: תשל״ה, תשע״ו, תשפ״ב]
תפקידי המועצה הם:
(1)
לתכנן את היקפו של גידול העופות להטלה, לפיטום ולהדגרה, בהתאם להנחיות שר החקלאות בדבר התכנון החקלאי ולהסדירו בהתאם לתכנון;
(החל מיום 29.6.2032): לתכנן את היקפו של גידול העופות לפיטום ולהדגרה, בהתאם להנחיות שר החקלאות בדבר התכנון החקלאי ולהסדירו בהתאם לתכנון;
(2)
לפקח על הטיפוח;
(3)
להסדיר את הייצור של חומר רביה ושיווקו בארץ ובחוץ לארץ;
(4)
להסדיר שיווק ביצים ובשר עוף בארץ ובחוץ לארץ;
(5)
לעודד ולסייע –
(א)
התקנת בשר עוף לשיווק, לרבות הקפאה ושימור;
(ב)
הקמת מחסני מיון ואריזה לביצים, לרבות מפעלים להקפאה;
(ג)
מחקר השווקים ושיטות הייצור של ענף הלול ודרכי הטיפול בתוצרת;
(6)
לתת שירותים בכל הנוגע לעופות ולתוצרת הלול, למעט שירותים בעת עיבוד של עופות שנעשה לאחר התקנתם; ”התקנה“, לעניין פסקה זו ופסקה (7) – שחיטת עופות, הכשרתם, ביתורם, הקפאתם, החסנתם והטענתם לצורך הובלה;
(7)
(נמחקה);
(8)
לפעול להגברת הצריכה של תוצרת ענף הלול בארץ ובחוץ לארץ.
המועצה
המועצה היא תאגיד, כשר לכל חובה וזכות ופעולה משפטית.
הרכב המועצה
השרים יקבעו את מספר חברי המועצה, שלא יפחת מארבעים ולא יעלה על חמישים, בהם נציגי הממשלה, נציגי ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לא״י (להלן – הסוכנות) ונציגי הציבור.
נציגי הציבור [תיקון: תשס״ג־2]
נציגי הציבור יהיו מקרב המגדלים, מקרב העוסקים במסחר הסיטוני, מקרב העוסקים במסחר הקמעוני ומקרב הצרכנים.
נציגי הממשלה והסוכנות
מספר נציגי הממשלה עם נציגי הסוכנות יהיו כחמישית מספר חברי המועצה ודרך מינוים תיקבע על ידי השרים בתקנות. שר החקלאות ימנה מביניהם יושב ראש המועצה ושר המסחר והתעשיה ימנה מביניהם סגן יושב ראש המועצה.
נציגי הסוכנות
הסוכנות תיוצג על ידי שני נציגים לפחות; נציגיה יתמנו על ידי השרים לפי המלצת הסוכנות.
נציגי המגדלים [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
השרים ימנו למועצה חברים שהם נציגי המגדלים, מכל ענף משנה, שמספרם לא יפחת ממחצית חברי המועצה, ובלבד שמספרם של החברים לפי סעיף זה מכל ענף משנה יהיה – שליש, לפי מספר המגדלים בענף המשנה ביחס למספר המגדלים הכולל בכל ענפי המשנה, ושני שלישים, לפי החלק היחסי של אותו ענף משנה במחזור הכספי השנתי הכולל של ענפי המשנה; לענין זה, ”ענף משנה“ – כל אחד מענפים אלה: גידול עופות להטלה, גידול עופות לרבייה, גידול תרנגולים לפיטום, גידול תרנגולי הודו, וגידול אווזים ומולרדים.
(ב)
החברים האמורים בסעיף קטן (א) ייבחרו על ידי המגדלים מתוכם בבחירות כלליות וחשאיות, כפי שיקבעו השרים בכללים באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
נציגי המסחר הסיטוני [תיקון: תשס״ג־2]
השרים ימנו למועצה חברים מקרב העוסקים במסחר סיטוני בתוצרת הלול שמספרם כחמישית מספר חברי המועצה, אגב מתן ייצוג למסחר הסיטוני בבשר עוף, בשיווק ביצים ובחומר רביה, לרבות העוסקים בהדגרה בלבד אם לדעת השרים מן הראוי לתת להם ייצוג בהתחשב עם משקלם בענף.
תיאום בייצוג המגדלים והייצוג הסיטוני [תיקון: תשס״ג־2]
השרים יקבעו את מספר החברים מקרב המגדלים ואת מספר החברים מקרב העוסקים במסחר הסיטוני בהתחשב ככל האפשר במשקל שיש, לדעת השרים, לציבור המגדלים או לעוסקים במסחר סיטוני, בייצור תוצרת הלול או במסחר הסיטוני בה, הכל לפי הענין.
נציגי המסחר הקמעוני [תיקון: תשס״ג־2]
השרים ימנו למועצה שני חברים מקרב העוסקים במסחר הקמעוני בתוצרת הלול.
נציגי הצרכנים [תיקון: תשס״ג־2]
השרים ימנו למועצה שני חברים בעלי ניסיון וידע בתחום הגנת הצרכן כמייצגים, לדעת השרים, את הצרכנים.
[תיקון: תשס״ג־2]
(בוטל).
מי לא יהא חבר המועצה
לא יתמנה ולא יכהן כחבר המועצה מי שמועסק על ידיה כעובד בשכר; הוראה זו לא תחול על מנהל כללי שנתמנה לפי הוראות סעיף 26.
תקופת כהונה [תיקון: תשע״ח־2]
תקופת כהונתם של נציגי הציבור היא שלוש שנים, אולם הם יוסיפו לכהן עד שיתמנו נציגי הציבור לתקופת הכהונה החדשה, ובלבד שלא יוסיפו לכהן כך תקופה העולה על 12 חדשים.
מינוי שנית
נציג הציבור יכול לשוב ולהתמנות בדרך הקבועה בסעיפים 9–14.
העברת נציג הציבור [תיקון: תשס״ג־2]
השרים יעבירו נציג הציבור מכהונתו אם –
(1)
(נמחקה);
(2)
נעדר, ללא סיבה מספקת, מחמש ישיבות רצופות של המועצה והמועצה המליצה לפני השרים על העברתו מכהונתו;
(3)
פשט את הרגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט;
(4)
הורשע בדין על עבירה שיש עמה קלון.
ממלא מקום נציג הציבור [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
נציג הציבור שנפטר או שהתפטר או שהועבר מכהונתו, ימנו השרים אחר במקומו והוא יכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שבמקומו נתמנה.
(ב)
נציג הציבור שנבצר ממנו באורח זמני למלא את תפקידו רשאים השרים למנות לו ממלא מקום והוא יכהן עד שהחבר שבמקומו נתמנה יוכל למלא תפקידו, ובלבד שממלא המקום של חבר המועצה יהיה מקרב אותה קבוצה שמתוכה נתמנה החבר שבמקומו הוא בא; היה חבר המועצה נציג המגדלים כאמור בסעיף 9, יתמנה לממלא מקום המועמד שקיבל בבחירות כאמור באותו סעיף את המספר הגדול ביותר הבא בתור של קולות המגדלים.
(ג)
(בוטל).
מנין חוקי בישיבות המועצה
(א)
מנין חוקי בישיבות המועצה הוא מחצית חבריה כשביניהם לפחות שנים מנציגי הממשלה.
(ב)
לא היה מנין חוקי מחמת היעדרם של נציגי הממשלה, תידחה הישיבה שבוע ימים. היה המועד שנדחה חל ביום מנוחה, כמשמעותו בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948, תקויים הישיבה למחרתו; בישיבה נדחית כאמור תהיה מחצית חברי המועצה מנין חוקי אף בהעדר נציג הממשלה.
(ג)
החלטת המועצה בישיבה נדחית אמור בסעיף קטן (ב) שנתקבלה שלא בהשתתפות לפחות שנים מנציגי הממשלה תובא לידיעת השרים; הודיעו השרים למועצה על התנגדותם להחלטה תוך שבעה ימים מהיום שהובאה לידיעתם, לא תקבל ההחלטה תוקף אלא אם אושרה על ידי המועצה שנית ברוב של שני שלישים של הנוכחים, ובלבד שנכחו בה לפחות מחצית חברי המועצה, אף בהעדר נציג הממשלה, לא הודיעו השרים על התנגדותם תוך שבעה ימים כאמור, תיכנס ההחלטה לתקפה בתום תקופה זו.
יושב ראש בישיבות המועצה
בראש ישיבות המועצה ישב היושב ראש או סגנו, ובהעדרם יבחרו הנוכחים את היושב ראש מבין נציגי הממשלה; בישיבה נדחית לפי סעיף 20(ב) שבה לא נוכח נציג ממשלה, או בישיבה נוספת לפי סעיף 20(ג) שבה לא נוכח יושב ראש המועצה או סגנו – יבחרו הנוכחים את יושב ראש המועצה מביניהם.
קבלת החלטות
(א)
החלטות המועצה מתקבלות ברוב דעות המצביעים. היו הדעות שקולות תהיה ליושב ראש הישיבה דעה מכרעת.
(ב)
היושב ראש בישיבת המועצה רשאי לקבוע כי החלטה פלונית באותה ישיבה לא תקבל תוקף מיד כדי שהשרים יוכלו לחוות דעה עליה; הודיעו השרים למועצה על התנגדותם להחלטה תוך עשרה ימים מישיבה לא תקבל ההחלטה תוקף; אלא אם אושרה שנית על ידי המועצה ברוב של שני שלישים של הנוכחים; לא הודיעו השרים על התנגדותם תוך עשרה ימים כאמור תקבל ההחלטה תוקף בתום תקופה זו. האמור בסעיף קטן זה אינו בא לגרוע מסמכותם של השרים או אחד מהם לאשר החלטות המועצה אם ההחלטות טעונות אישורם לפי הוראות חוק זה.
הנוהל במועצה
המועצה תקבע סדרי דיוניה במידה שלא נקבע בחוק זה או בתקנות לפיו.
ועד פועל
(א)
למועצה יהיה ועד פועל של לא יותר מעשרים, מהם יתמנו לא יותר מרבע על ידי השרים מבין נציגי הממשלה, ובהם יושב ראש המועצה וסגנו שישמשו גם יושב ראש וסגן יושב ראש של הוועד הפועל; יתר חברי הועד הפועל יתמנו על ידי המועצה מבין נציגי המגדלים והמסחר הסיטוני, ובלבד שמספר נציגי המגדלים יהיה כפליים ממספר נציגי המסחר הסיטוני.
(ב)
הוראות סעיפים 20–23 יחולו על הועד הפועל בתיאומים לפי הענין.
תפקידי הועד הפועל וסמכויותיו
(א)
הועד הפועל יבצע החלטות המועצה, ינהל את עניניה על פיהן ויהא מוסמך בענין זה להשתמש בכל הסמכויות של המועצה, חוץ מן השמורות למועצה לפי סעיף 27.
(ב)
הועד הפועל רשאי להטיל מפעם לפעם על אחד או אחדים מחבריו תפקידי ביצוע בכפוף להחלטותיו.
(ג)
המועצה רשאית לשלם לחברי הועד הפועל דמי אבטלה בעד התשתפותם בישיבות הועד הפועל בשיעור שתקבע המועצה באישור השרים. כן רשאית המועצה באישור השרים לשלם לחברי הועד הפועל גמול סביר בעד מילוי תפקידי ביצוע שיוטלו עליהם מזמן לזמן.
מנהל כללי
הועד הפועל רשאי למנות מנהל כללי של המועצה ולקבוע את תפקידו ושכרו, ובלבד שלא יתמנה למשרה זו חבר המועצה או עובד המדינה אלא על פי החלטה ברוב של שלושה רבעים, ולגבי עובד המדינה יכלול הרוב כאמור גם שלושה רבעים של נציגי הציבור, והוא לא יהיה זכאי לשכר מהמועצה.
סמכויות שמורות למועצה [תיקון: תשס״ג־2]
הסמכויות שלהלן שמורות למועצה בלבד:
(1)
החלטה בדבר תקציב המועצה;
(2)
מינוי ועדת בקורת;
(3)
(נמחקה);
(4)
כל סמכות אחרת שהמועצה החליטה לשמור לעצמה בלבד.
ועדת בקורת
(א)
המועצה, באישור השרים, תמנה ועדת בקורת שלא מבין חבריה שתפקח על ביצוע החלטות המועצה, תבצע תפקידי בקורת אחרים שהמועצה תטיל עליה ותמסור דין וחשבון והמלצות לפני המועה או לפני הועד הפועל ביזמת עצמה או לפי דרישתם.
(ב)
ועדת בקורת תכהן עד עבור שלושה חדשים מתום כהונת המועצה שמינתה אותה.
ועדות שונות
המועצה רשאית למנות ועדות, מין חבריה או שלא מביניהם, שימליצו לפניה בענינים או בסוגי ענינים שתקבע.
קיום סמכויות
קיומם של המועצה, של הועד הפועל או של ועדה מועדות המועצה, ותוקף החלטותיהם לא ייפגעו מחמת פינוי מקומו של חבר או ליקוי במינויו.
פרק שלישי: הסדר גידול עופות
מכסות ארציות ואישיות [תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ב]
(הנוסח הקבוע, יבוטל ביום 29.6.2032):
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע בכללים מדי שנה בשנה, ובהתחשב עם הנחיותיו בדבר התכנון החקלאי –
(1)
גודל משק הלול בהיקף ארצי להטלה, להדגרה ולפיטום (להלן – המכסה הארצית);
(2)
עקרונות לקביעת מכסות ייצור ושיווק אישיות לביצים, לביצי דגירה או לבשר עוף במסגרת המכסה הארצית, ויכול שהמכסות ייקבעו לפי קנה מידה של גודל הלהקות או של מספר הביצים ושל משקל בשר עוף, או לפי קנה מידה אחיד אחר (להלן – מכסות אישיות).
מכסה ארצית ומכסות אישיות לייצור ביצי מאכל לשיווק [תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ב]
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032):
(א)
גודל משק הלול בהיקף ארצי לייצור ביצי מאכל לשיווק בכל שנה יהיה גידול תרנגולות מטילות לייצור 2,500 מיליון ביצי מאכל לשיווק או מספר אחר של ביצי מאכל לשיווק שנקבע לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המכסה הארצית).
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי להגדיל, בצו, אחת לשנה, את היקף המכסה הארצית, אם ראה שנוצרו תנאים המצדיקים זאת, בשיעור שלא יעלה על 6% מהמכסה הארצית, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בשיעור גבוה יותר.
(ג)
מי שנקבעה לו מכסה אישית לפי תקנות 2022 עד ערב פרסומו של תיקון 18 (בסעיף זה – מגדל קיים), רשאי להמשיך ולייצר את מכסתו בתקופת המעבר; הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (ד), יחולו הוראות התקנות על ייצור המכסה לפי סעיף קטן זה; לעניין זה, ”תקופת המעבר“ – התקופה כאמור ברישה של סעיף 10 לתיקון 18.
(ד)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
עקרונות לקביעת מכסות אישיות לייצור ביצי מאכל לשיווק למגדלים קיימים ולמבקשים חדשים של מכסות, ובכלל זה תוספת מכסה למגדלים קיימים, ובלבד שלעניין מגדל קיים, המכסות ייקבעו על בסיס המכסה שהייתה לו בשנה הקודמת ושסך המכסות האישיות שייקבע לא יעלה על המכסה הארצית;
(2)
אמות מידה והגבלות על הקמת שותפויות בין מגדלים, ובכלל זה הגבלת מספר השותפים בהן, מרחק גאוגרפי בין משקיהם וגודל מכסותיהם;
(3)
הוראות לעניין מקום הגידול של המכסות האישיות.
(ה)
כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (ד), יחולו לעניין ייצור מכסות אישיות, בשינויים המחויבים, תקנות 1, 7(א) עד (ד) ו־(יא), 8, 9, ו־11 עד 14 לתקנות 2022 שנוסחן מובא בתוספת, ויראו אותן כאילו הותקנו לפי סעיף קטן (ד).
(ו)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.
ועדת מכסות [תיקון: תשפ״ב]
(יבוטל ביום 29.6.2032):
(א)
המועצה תמנה מבין חבריה ועדת מכסות אחת או יותר, שתהא מוסמכת לקבוע מכסות אישיות או לסרב לקבען בכפוף להוראות סעיף 31(2) ובלבד שהרוב בועדת מכסות יהיה מבין חברי המועצה שהם נציגי המגדלים.
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): המועצה תמנה מבין חבריה ועדת מכסות אחת או יותר, שתהא מוסמכת לקבוע מכסות אישיות או לסרב לקבען בכפוף להוראות סעיף 31(ד) ו־(ה) ובלבד שהרוב בועדת מכסות יהיה מבין חברי המועצה שהם נציגי המגדלים.
(ב)
החלטת ועדת מכסות בדבר קביעת מכסה אישית או בדבר סירוב לקבעה, חתומה בידי יושב ראש הועדה, תומצא למבקש, ואם נשלחה אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום מגוריו האחרון או מקום עסקו הרגיל או מקום עסקו האחרון, יראוה כאילו הומצאה לו בתום שבעה ימים מהיום שנמסרה לדואר זולת אם יוכיח שלא הומצאה.
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): החלטת ועדת מכסות בדבר קביעת מכסה אישית או בדבר סירוב לקבעה, חתומה בידי יושב ראש הועדה, תומצא למבקש בתוך 60 ימים מהמועד האחרון להגשת בקשה למכסה, ואם נקבע שקביעת המכסה תיעשה בהגרלה – בתוך 120 ימים מאותו מועד.
(ג)
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): מבקש מכסה זכאי לקבל את פרוטוקול ההחלטה בעניין בקשתו.
(ד)
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): ועדת המכסות תשלח למבקש את החלטתה לפי סעיף זה לכתובת הדואר האלקטרוני שציין בבקשתו, ואם אין בידי הוועדה כתובת דואר אלקטרוני כאמור – תשלח אליו את החלטתה בדואר.
קביעת מכסות שניתן פיצוי בשל ויתור עליהן [תיקון: תשפ״ב]
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032):
(א)
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין קביעת מכסות שניתן פיצוי בשל ויתור עליהן לפי סעיף 34(ד)(1), בהליך שוויוני, ויכול שייקבע הליך תחרותי לעניין קביעת המכסות כאמור, ובלבד שסך המכסות שייקבע לא יעלה על המכסה הארצית.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע קדימות בקביעת המכסות למגדל שהוא בעל מכסה ומייצר את מכסתו.
(ג)
על אף האמור בסעיף 32, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מוסמך לקבוע את המכסות לפי סעיף קטן (א).
ועדות ערר [תיקון: תשפ״ב]
(יבוטל ביום 29.6.2032):
(א)
לענין סעיף 32 ימנו השרים ועדת ערר אחת או יותר של חמישה חברים, מהם יהיו שלושה לפחות, לרבות היושב ראש, שלא בין חברי המועצה, וחברי המועצה שיתמנו – יהיו שלא מבין חברי ועדת המכסות; שלושה חברים, ובהם שנים שאינם חברי המועצה, יהיו מנין חוקי בישיבות ועדת ערר.
(ב)
הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת ועדת המכסות רשאי לערור עליה, תוך חמישה עשר יום מיום המצאת הצו, לפני ועדת ערר.
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת ועדת המכסות רשאי לערור עליה, תוך חמישה עשר יום מיום קבלת החלטתה של ועדת המכסות, לפני ועדת ערר, ואם לא נמסרה לו ההחלטה – בתוך חמישה עשר ימים מתום המועד האמור בסעיף 32(ב), לפי העניין.
(ג)
החלטת ועדת ערר היא סופית.
העברת מכסות [תיקון: תש״ם, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ח, תשפ״ב]
(יבוטל ביום 29.6.2032):
(א)
מכסה אישית ניתנה להעברה, כולה או מקצתה, בין בעל מכסה אישית אחד למשנהו בלבד.
(א1)
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
מכסה אישית של בעל מכסה שנקבעה לפי תקנה 5 לתקנות 2022 מיום פרסומו של תיקון 18 או לאחריו, ומכסה אישית שנקבעה למגדל חדש משנת 2023 ואילך, אינן ניתנות להעברה; הוראות פסקה זו לא יחולו על הורשה לפי דין כמשמעותה בסעיף 10 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965, ועל הורשה לפי צוואה ליורש שניתן היה להוריש לו בהורשה לפי דין בהתאם לסעיף האמור;
(2)
תוספת מכסה שנקבעה לבעל מכסה אישית לפי תקנה 7(ג) עד (יא) לתקנות 2022 מיום פרסומו של תיקון 18 או לאחריו, וכל תוספת מכסה שנקבעה לבעל מכסה אישית משנת 2023 ואילך, אינן ניתנות להעברה; הודיע בעל מכסה כאמור כי הוא מבקש להעביר את מכסתו, כולה או חלקה, תתבטל תוספת מכסה שנקבעה לו כאמור קודם למועד ההעברה, בגובה חלק המכסה שהוא מבקש להעביר או בגובה התוספת שנקבעה לו, לפי הנמוך; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוספת מכסה שתינתן לפי תקנה 7(א) לתקנות 2022 החלה לפי סעיף 31(ה), או על תוספת מכסה בשל ויתור על שימוש חקלאי בקרקע לטובת הקמת לולים – אם תיקבע לפי סעיף 31(ד).
(ב)
שר החקלאות ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בהודעה שתפורסם ברשומות, מכסה מרבית ומכסה מזערית לגבי כל מין של תוצרת הלול, ומשקבעו כך לא תהיה מכסה אישית ניתנת להעברה לפי סעיף קטן (א), אם יהיה בהעברה כדי להגדיל את מכסתו האישית של הנעבר מעל למכסה המרבית או להקטין את מכסתו האישית של המעביר מתחת למכסה המזערית שקבעו כאמור.
(ג)
דרכי העברת המכסה ורישום ההעברה יהיו בהתאם לנהלים שתקבע המועצה; נהלים כאמור יפורסמו ברשומות.
(ד)
(1)
בעל מכסה, שהודיע למועצה על ויתור על מכסתו, יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה; גובה הפיצוי ואופן ביצועו ייקבעו בידי שר החקלאות ושר האוצר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): בעל מכסה, שהודיע למועצה על ויתור על מכסתו, יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה; גובה הפיצוי, אופן התשלום של הפיצוי, אמות מידה לקדימות בקבלת הפיצוי, מועד תשלומו של הפיצוי והיקף המכסה המזכה בפיצוי ייקבעו בידי שר החקלאות ושר האוצר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(2)
על פיצוי המתקבל לפי סעיף זה בשל ויתור על מכסה, החל בשנת 1995 ואילך, יחול מס בשיעור של 10%.
(ד1)
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): על אף האמור בסעיף קטן (ד)(1), מכסה אישית שנקבעה לפי תקנה 5 לתקנות 2022, תוספת מכסה שנקבעה לפי תקנה 7(ג) עד (יא) לתקנות האמורות וכל מכסה שנקבעה למגדלים חדשים או תוספת מכסה שנקבעה, מיום פרסומו של תיקון 18 או לאחריו, אינה מזכה בפיצוי מהמדינה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תוספת מכסה שתינתן לפי תקנה 7(א) לתקנות 2022 החלה לפי סעיף 31(ה) או על תוספת מכסה בשל ויתור על שימוש חקלאי בקרקע לטובת הקמת לולים – אם תיקבע לפי סעיף 31(ד).
העברת מכסות מהאזור או אליו [תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב]
(יבוטל ביום 29.6.2032):
(א)
בסעיף זה –
”אזור“ – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
”יישוב באזור“ – יישוב באזור, הנתון לפיקוח מנהל השירותים הווטרינריים כאמור בסעיף 30א(ב) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985;
”מכסה מהאזור“ – מכסה אישית לייצור ושיווק לביצים ביישוב באזור, שנקבעה לפי הדין החל באזור.
(ב)
על אף האמור בסעיף 34(א), בעל מכסה אישית רשאי להעביר לבעל מכסה מהאזור את מכסתו האישית, כולה או מקצתה, ורשאי לקבל ממנו מכסה מהאזור.
(ג)
הוראות סעיף 34(ב) ו־(ג) יחולו לעניין סעיף זה.
(ד)
הועברה מכסה מהאזור או אליו כאמור בסעיף קטן (ב), תשתנה המכסה הארצית שנקבעה לפי סעיף 31(1) בהתאם להעברה האמורה.
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): הועברה מכסה מהאזור או אליו כאמור בסעיף קטן (ב), תשתנה המכסה הארצית שנקבעה לפי סעיף 31(א) בהתאם להעברה האמורה.
שיווק או גידול לפי מכסה [תיקון: תשנ״ד, תשפ״ב]
(יבוטל ביום 29.6.2032):
(א)
בתקופה שבה חלה מכסה ארצית להטלה, להדגרה או לפיטום לפי סעיף 31(א) לא ייצר אדם ביצים, ביצי דגירה או בשר עוף ולא ישווקם, אלא אם נקבעה לו מכסה אישית לייצור או לשיווק אותה תוצרת לפי הסעיפים 32–34 ולא מעל למכסה כפי שנקבעה כאמור או כפי שהופתחה לפי סעיף 36.
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): לא ייצר אדם ביצי מאכל לשיווק אלא אם כן נקבעה לו מכסה אישית לפי תקנות 2022 או לפי סעיף 31(ד) ו־(ה), ולא מעל המכסה שנקבעה לו כאמור, בתוספת מכסה שהועברה אליו או בהפחתת מכסה שהוא העביר לפי סעיף 34(א).
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמגדל לא יותר מ־10 עופות לצריכת עצמו ובני משפחתו בלבד.
(ג)
על אף האמור בפרק זה, רשאים השרים בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להתיר לכלל המגדלים בעלי מכסות אישיות לייצור ולשיווק של מין פלוני של תוצרת הלול, לייצר ולשווק מעל למכסתם; בצו כאמור ייקבעו השיעור או הכמות של התוצרת המותרת לשיווק מעל למכסה.
הפחתה כללית של מכסות [תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ב]
(יבוטל ביום 29.6.2032):
(א)
השר רשאי בכללים להקטין את המכסה הארצית להטלה, להדגרה או לפיטום, שנקבעה לפי סעיף 31, אם נתגלה הצורך בכך עקב צמצום אפשרויות השיווק בארץ או בחוץ לארץ.
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032): השר רשאי בכללים להקטין את המכסה הארצית לפי סעיף 31(א), אם נתגלה הצורך בכך עקב צמצום אפשרויות השיווק בארץ או בחוץ לארץ.
(ב)
הקטין השר את המכסה הארצית כאמור רשאי הוא בכללים ובהתחשב עם הנחיותיו בדבר התכנון החקלאי –
(1)
להפחית באחוזים את המכסות האישיות;
(2)
לדרג את אחוזי ההפחתה בהתחשב במשקלו הכלכלי של הלול במשקו של המגדל ולקבוע הוראות תיאום בקשר לכך;
(3)
לפטור מהפחתה כאמור מכסות שגדלן אינו עולה על מינימום שהשר יקבע באותם כללים.
הסדר הדגרה [תיקון: תשנ״ד, תשס״ג־2, תשפ״ב]
(יבוטל ביום 29.6.2032):
השרים, באישור שר האוצר, רשאים בכללים להסדיר הדגרת ביצים במדגרות ואספקת אפרוחים מהן, ולקבוע איסורים והגבלות בקשר לכך, לרבות השמדת אפרוחים ממין זכר של גזעים קלים.
פיצוי מגדלי תרנגולות מטילות בשל ביטול התכנון בענף ההטלה [תיקון: תשפ״ב]
(החל מיום 29.6.2032):
(א)
מגדל שהתקיים בו אחד מהתנאים שלהלן זכאי לפיצוי מהמדינה בשל ביטול התכנון בענף ההטלה, ובלבד שהמשיך לייצר את המכסה האישית שלו עד יום י״ט בתמוז התשצ״ב (28 ביוני 2032) או עד למועד התחילה שקבע השר לפי סעיף 9 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס׳ 18 והוראת שעה), התשפ״ב–2022 (בסעיף זה – תיקון 18):
(1)
נקבעה לו מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק בהתאם לתקנות לפי סעיף 31 כנוסחו ערב פרסומו של תיקון 18, עד ליום פרסומו של התיקון האמור;
(2)
נקבעה לו לראשונה מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק בהתאם לתקנות לפי סעיף 31 כנוסחו ערב פרסומו של תיקון 18 לשנים 2016 עד 2018, וטרם החל לייצר את מכסתו, ובלבד שהחל לייצרה לא יאוחר משנתיים מיום פרסומו של תיקון 18.
(ב)
השר ושר האוצר יקבעו בתקנות את גובה הפיצוי כאמור בסעיף קטן (א), את היקף המכסה המזכה בפיצוי, את אופן התשלום של הפיצוי ואת מועד התשלום.
פרק רביעי: הסדר טיפוח, ייצור ביצי דגירה, הדגרה וסחר בחומר רביה
כללים בדבר עיסוק בטיפוח, ברביה ובהדגרה [תיקון: תשס״ג־2]
השר רשאי לקבוע כללים בדבר עיסוק בטיפוח, בייצור ביצי דגירה (להלן – רביה) ובהדגרה ולהתנותו על פי הכללים בקבלת רשיון בכתב מאת המועצה.
תנאי רשיונות [תיקון: תשס״ג־2]
קבע השר כללים לפי סעיף 38, יקבע כללים בדבר מתן הרשיונות, ותנאיהם וביטולם, ובלבד שכללים אלה יהיו מכוונים לקיום הרמה המקצועית של טיפוח, רביה והדגרה ולהעלאתה; ויכול שכללים אלה יכללו בין השאר הוראות בדבר –
(1)
הגודל המינימלי של להקות טיפוח או להקות הרביה;
(2)
הרמה הממוצעת של התכונות בלהקות הטיפוח או בלהקות הרביה, המעידה על כשרן לשמש חומר טיפוח או חומר רביה, הכל לפי הענין;
(3)
תנאי החזקה וטיפול, לרבות תנאים סניטריים;
(4)
ניהול רישום ומסירת דינים וחשבונות.
רכישת חמרי ייצור [תיקון: תשס״ג־2]
המועצה רשאית על פי כללים שקבע השר, ובכפוף להוראות סעיף 39, לאסור ייצור ביצי דגירה שלא מחומר טיפוח שנרכש מבעל רשיון לטיפוח, וכן לאסור הדגרת אפרוחים שלא מביצי דגירה שנרכשו מבעל רשיון לרביה או מבעל רשיון לטיפוח, או שנרכשו מבעל רשיון לרביה בלבד, הכל כפי שיקבע השר.
מסחר בחומר רביה [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
השר רשאי לקבוע כללים בדבר המסחר בביצי דגירה ולהתנותו, על פי הכללים, בקבלת רשיון בכתב מאת המועצה לרבות קביעת תנאי הרשיון והוראות בדבר ביטולו.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצרן ביצי דגירה המוכר תוצרתו.
ערר
הרואה עצמו נפגע מסירוב המועצה ליתן רשיון לפי פרק זה, מתנאי שצירפה המועצה לרשיון או מביטולו, רשאי, תוך חמישה עשר יום מהיום שבו נמסר לו על כך, לערור לפני ועדה של שלושה מומחים בענף הלול שיתמנו על ידי השרים שלא מבין חברי המועצה.
פרסום ממצאים
השרים יקבעו תקנות בדבר פרסום ממצאים מדעיים של הטיפוח על ידי המועצה.
פרק חמישי: שיווק ביצים ועופות
קבלנים מורשים [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד]
(א)
שר החקלאות יסמיך קבלנים מורשים לענין שיווק ביצים, בשר עוף וחומר רביה.
(ב)
שר החקלאות יקבע כללים בדבר הסמכת קבלנים מורשים, התנאים להסמכה ולביטולה, והכל מטעמים של שמירה על בריאות הציבור בלבד.
(ג)
החלטת שר החקלאות בדבר ההסמכה לפי סעיף זה תימסר למי שההחלטה חלה עליו.
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד]
(בוטל).
ועדת ערר [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד]
(א)
תוקם ועדת ערר של שלושה לענין סעיף 44; יושב ראש הועדה יתמנה על ידי שר המשפטים מבין השופטים; יתר חברי הועדה יתמנו על ידי השרים שלא מבין עובדי המדינה.
(ב)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר החקלאות שלא להסמיכו כקבלן מורשה או לבטל הסמכתו או מתנאי שהתנה המועצה להסמכה כאמור, רשאי לערור תוך חמישה עשר יום מהיום שנמסר לו על כך.
(ג)
החלטת ועדת ערר היא סופית.
שיווק על ידי קבלנים מורשים [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשפ״ב]
(א)
(יבוטל ביום 29.6.2032): מגדל לא ישווק ביצים, בשר עוף או חומר רביה אלא לקבלן מורשה שהוסמך לאותו מין של תוצרת הלול או באמצעותו.
(ב)
שר החקלאות רשאי במקרים מיוחדים להתיר שיווק שלא לפי הוראות סעיף קטן (א) ולצרף תנאים להיתר.
(ג)
מקום שנקבעה מכסה משותפת לאגודה שיתופית כאמור בסעיף 34 לא ישווק חבר אותה אגודה ביצים, בשר עוף או חומר רביה אלא לקבלן מורשה שנקבע על ידי האגודה או באמצעותו.
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטל).
היתרי יצוא [תיקון: תשס״ג]
לא ייצא אדם, למעט המועצה, תוצרת לול אלא על פי היתר יצוא שנתנה לו המועצה, לפי הוראות סעיף 49 (בחוק זה – היתר יצוא); החלטת המועצה לפי סעיף זה תומצא בכתב למבקש היתר היצוא (בחוק זה – המבקש).
תנאים והגבלות לענין היתר יצוא [תיקון: תשס״ג, תשפ״ב]
(א)
שר החקלאות, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע הוראות, תנאים והגבלות לענין מתן היתר יצוא, והוראות שמקבל ההיתר יהיה חייב לקיימן, בהתחשב, בין השאר, במטרות ובשיקולים אלה:
(1)
ביצוע יצוא ביעילות ובאופן תקין, תוך יצירת תנאים שיאפשרו הגדלת מספר היצואנים;
(2)
הבטחת תמורה הוגנת למגדלים;
(3)
כיבוד אמנות והסכמים בין־לאומיים, לרבות בתחומי החקלאות, המכס והקניין הרוחני שישראל צד להם;
(4)
חלוקה צודקת ויעילה בין המגדלים של הטבות מכס, שתוצרת ישראלית זכאית להן בארצות היעד;
(5)
הבטחת איכות היצוא;
(6)
שמירה על המוניטין של היצוא הישראלי;
(7)
אפשרות פיקוח על מקבלי היתר יצוא;
(8)
(תימחק ביום 29.6.2032): קיום מכסות ייצור ושיווק אישיות שנקבעו לפי סעיף 31;
(9)
קיום הוראות על פי חוק זה.
(ב)
שר החקלאות, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע, בין השאר, הוראות בענינים אלה:
(1)
הכשירות הנדרשת ממבקש, לרבות ניסיון, היקף פעילות, מיתקנים, ציוד ואמצעים הולמים, לצורך ביצוע יצוא;
(2)
נהלים להגשת בקשה להיתר יצוא וסדרי הדיון בה;
(3)
אגרות שישולמו למועצה בעד בקשה להיתר יצוא, ובעד היתר היצוא, חידושו או הארכתו;
(4)
איסור על העברתו של היתר היצוא לאחר, הגבלות ותנאים אחרים;
(5)
תקופת היתר יצוא, שינויו, התלייתו או ביטולו;
(6)
דוחות שעל מקבל היתר יצוא להגיש למועצה.
(ג)
תקנות לפי סעיף קטן (ב)(3) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
ערר לענין היתרי יצוא [תיקון: תשס״ג]
(א)
המבקש או מי שניתן לו היתר יצוא, הרואה עצמו נפגע מהחלטת המועצה לפי סעיף 48, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר, כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ב)
תוקם ועדת ערר לענין היתרי יצוא בת 3 חברים והם: מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש ושני חברים שימנה שר החקלאות מבין עובדי משרדו.
(ג)
על ועדת הערר יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992.
היטלים [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
השר רשאי בכללים לחייב מגדלים או קבלנים מורשים, לרבות משווקים שקיבלו היתר לפי סעיף 47(ב), בתשלום היטלים על כל מין של תורצת הלול או על אמצעים המשמשים או המיועדים לשמש לייצור תוצרת הלול מאותו מין לסוגיהם, כולם או מקצתם, ובלבד שיקויימו שתי אלה:
(1)
סך כל ההיטלים – בין המוטלים על כמות תוצרת הלול ממין פלוני, ובין המוטלים על כמות אמצעים, מכל הסוגים או מקצתם, המשתמשים או המיועדים לשמש בדרך כלל לייצור אותה כמות תוצרת – לא יעלה על 4% מהמחיר הסיטוני של התוצרת;
(2)
לא יחול היטל גם על תוצרת הלול ממין פלוני וגם על האמצעים המשמשים או המיועדים לשמש לייצור אותו מין תוצרת.
(ב)
היו היטלים מוטלים על אמצעים לייצור תוצרת הלול ממין פלוני יראו כמחיר סיטוני לענין סעיף קטן (א) – המחיר הסיטוני הממוצע של אותו מין תוצרת בשנה הקודמת להטלת ההיטלים.
(ג)
השר רשאי בכללים –
(1)
לקבוע מועדים ודרכים לתשלום ההיטלים, לרבות ניכויים מהמגיע לחייבים בהיטלים תמורת תוצרת הלול;
(2)
לחייב מגדלים, קבלנים מורשים ומשווקים שקיבלו היתר לפי סעיף 46(ב) לנהל רישום ולמסור דינים וחשבונות למטרת היטלים.
[תיקון: תשל״ה, תשס״ג־2, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
השר רשאי בכללים לקבוע –
(1)
אגרה בעד מתן שירותים כאמור בסעיף 3(2) ו־(6), למעט אגרה בעד שחיטה;
(2)
מועדים ודרכים לתשלום האגרה, לרבות ניכויה מסכומים המגיעים לחייבים בה מהמועצה, וכן חיוב לנהל רישום ולמסור דינים וחשבונות לענין האגרה.
(ב)
כללים מכוח סעיף קטן (א)(1) ייקבעו בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת.
קרנות [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
כספי ההיטלים שיוטלו על תוצרת של כל ענף משנה ועל אמצעים לייצור אותה תוצרת ייזקפו לחשבון קרן מיוחדת של אותו ענף משנה ויוצאו לפעולות המשמשות רק אותו ענף משנה, ובלבד שרשאית המועצה, באישור השר –
(1)
להעביר לא יותר מ־10% מכספי ההיטלים האמורים לחשבון קרן כללית לביצוע פעולות שאינן משמשות רק אותו ענף משנה;
(2)
לחייב כל קרן מיוחדת בהוצאותיה למינהל לפי חלוקה בין קרנות אלה כפי שהמועצה תקבע.
(ב)
לענין סעיף קטן (א) רשאית המועצה לאחד את ענפי המשנה לבשר עוף למיניהם בקרן מיוחדת אחת, וכן לפצל את ענף המשנה לחומר רביה לשתי קרנות מיוחדות אלה: קרן לחומר רביה מגזעים קלים וקרן לחומר רביה מגזעים כבדים.
תמיכה במחירי תוצרת
(א)
המועצה רשאית באישור השרים להבטיח למגדלים תמורה הוגנת בעד תוצרת הלול, בהתחשב עם התנודות בהוצאות הייצור בענף ועם תנודות המחירים בשוק, באחת או יותר מדרכים אלה:
(1)
קביעת מחירים מובטחים לפני העונה או בראשיתה או קביעת מחירי מינימום מפעם לפעם בתוך העונה;
(2)
תמיכות כספיות;
(3)
קניית עודפים.
(ב)
המועצה רשאית להתנות הבטחת התמורה כאמור בסעיף קטן (א) בקיום הוראות המועצה בדבר ייצור תוצרת הלול או שיווקה.
כללים בענין שיווק [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשס״ג־2, תשפ״ב]
(א)
השר רשאי בכללים לקבוע –
(1)
(תימחק ביום 29.6.2032): חובת הצמדה של כל מגדל לקבלן מורשה שיבחר בו לענין שיווק תוצרת הלול, דרכי ההצמדה ותקופותיה והוראות בדבר ביטולה, תנאי ההצמדה וזכויות וחובות הכרוכות בה, וכן הוראות בדבר יישוב סכסוכים הנובעים מכל אלה; ובלבד שמגדל או קבלן מורשה של תוצרת הלול, למעט אווזים, יהיה רשאי להשתחרר מהצמדה כאמור ולהיצמד לקבלן מורשה אחר על ידי מתן הודעה למועצה ששים ימים מראש, או בתום תקופת הצמדה כאמור שעליה הסכימו בכתב המגדל והקבלן המורשה אם אינה עולה על שנה אחת;
(2)
סיווג תוצרת הלול לסוגים שונים, לפי המשקל, הטיב או לפי כל בחינה אחרת;
(3)
דרכי הטיפול, המיון, האריזה והסימון של תוצרת הלול ופיקוח על פעולות אלה;
(4)
(נמחקה);
(5)
קביעת מכסות לשיווק תוצרת הלול לפי מועדים, וכן חיוב איסומה והקפאתה;
(החל מיום 29.6.2032): חיוב איסומה והקפאתה של תוצרת הלול;
(6)
פיקוח על המסחר בתוצרת הלול ועל הובלתה.
(ב)
(יבוטל ביום 29.6.2032): נקבעה חובת הצמדה כאמור בסעיף קטן (א) חייב המגדל למסור את התוצרת לקבלן המורשה והקבלן המורשה חייב לקבל ממנו את התוצרת כל עוד ההצמדה ביניהם היא בתוקף; לא קויימה חובה זו, חייב הצד המפר, מבלי לגרוע מאחריותו בשל העבירה, בתשלום הנזק שנגרם לצד השני, לא קיים קבלן מורשה את החובה כאמור רשאית המועצה לבטל הסמכתו כקבלן מורשה.
סמכויות המועצה לשווק [תיקון: תשנ״ג]
(א)
המועצה מוסמכת –
(1)
(נמחקה);
(2)
לשווק את התוצרת שקיבלה ליצוא לפי סעיף 49 בשוקי חוץ לארץ בתנאים ובדרכים שתמצא לנכון;
(3)
לחלק את דמי המכר של תוצרת הלול ששווקה על ידיה כאמור בהתאם לשיטה של סיבולת ושל הטבות שתקבע באישור השרים.
(ב)
האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל התחייבות בכתב של המועצה.
הוצאות השיווק [תיקון: תשנ״ג]
המועצה רשאית לגבות מדמי המכר של תוצרת הלול שקיבלה לשיווק לפי סעיף 49 הוצאותיה בקשר לשיווק התוצרת.
פרק ששי: הוראות שונות
סמכויות המועצה לעסקאות ולמפעלים
המועצה מוסמכת לעשות כל פעולה לביצוע תפקידיה לרבות –
(1)
מקח וממכר של חמרים וציוד הדרושים לייצור בענף הלול; אין הוראה זו באה להקנות למועצה זכות יחודית למקח וממכר כאמור;
(2)
השתתפות במפעלים והקמתם, על פי החלטת המועצה ברוב של שני שלישים ובאישור השרים, למיון ביצים ואריזתן;
(3)
קבלת הלוואות, באישור כללי או מיוחד של השרים, למימון פעולות שבתחום תפקידיה, ושעבוד רכושה בשעבוד צף או קבוע לבטחון ההלוואה;
(4)
מתן מקדמות למגדלים, וכן מתן הלוואות ממקורות שמחוץ לקרנותיה לפי סעיף 51.
המועצה – סוכן הממשלה
המועצה תשמש סוכן הממשלה למתן תמיכות כספיות לתוצרת ענף הלול, לייצואה, לאיסומה ולעיבודה התעשייתי או לכל פעולה להבטחת כל ענין מהענינים האמורים.
סמכויות
מי שיורשה לכך על ידי הועד הפועל יהיה רשאי לחתום בשם המועצה, בכפוף לכל סייג שבהרשאה, וחתימתו כאמור תחייב את המועצה.
תקציב [תיקון: תשנ״א, תשס״ג־2]
(א)
שנת התקציב של המועצה היא מ־1 בינואר עד 31 בדצמבר.
(ב)
חדשיים לפחות לפני שנת התקציב תגיש המועצה לאישור השרים ושר האוצר הצעת תקציב של אותה שנה; ורשאית היא באמצע שנת התקציב להגיש לאישורם תקציב נוסף; המועצה לא תוציא כספים מחוץ לתקציב שאושר.
קנס [תיקון: תש״ם, [ק״ת צווי עונשין], תשפ״ב]
המפר, בין בעצמו ובין על ידי הבאים מכוחו, הוראה של חוק זה או הוראה שניתנה מכוחו, רשאית ועדת הקנסות שנתמנתה לפי סעיף 61 להטיל עליו קנס כאמור להלן לזכות המועצה, ומשעשתה כן לא יועמד לדין על המעשה ששימש עילה להטלת הקנס:
(1)
על מגדל שהוא יחיד – 4,700 שקלים חדשים;
(2)
על מגדל שהוא חברה, אגודה שיתופית או חבר בני אדם אחר – 19,700 שקלים חדשים;
(3)
על קבלן מורשה, בין שהוא יחיד ובין שהוא חברה, אגודה שיתופית או חבר בני אדם אחר – 19,700 שקלים חדשים;
(4)
(תימחק ביום 29.6.2032): על אגודה שיתופית שהפרה את הוראות סעיף 34(ג) – 19,700 שקלים חדשים.
ועדות קנסות [תיקון: תשמ״א, תשס״ג־2]
(א)
יוקמו ועדות קנסות.
(ב)
ועדת קנסות תדון בשלושה, והם שופט בית משפט שלום או חבר לשכת עורכי הדין והוא כשיר לכהן כשופט בית משפט שלום, שמינה אותו שר המשפטים והוא ישמש יושב ראש הועדה, ושני נציגי ציבור.
(ג)
השרים יקבעו שתי רשימות של נציגי ציבור, האחת מקרב המגדלים והשניה מקרב הקבלנים המורשים, ובלבד שחברי המועצה לא ייכללו ברשימות.
(ד)
יושב ראש הועדה יקבע את שני נציגי הציבור מתוך רשימות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) אשר ידונו בענין פלוני, ובלבד שכאשר מואשם קבלן מורשה יקבע נציג מתוך הרשימה שקבעו השרים מבין הקבלנים המורשים.
(ה)
הודעה על הקמת ועדות קנסות ועל מענן תפורסם ברשומות.
(ו)
שר המשפטים רשאי לקבוע את סדרי הדין של הועדות; כל עוד לא נקבעו סדרי דין כאמור רשאית ועדת קנסות לקבוע את סדרי הדין.
(ז)
כתב אישום יוגש לועדת קנסות בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, על פי בקשת המועצה.
(ח)
ועדת קנסות לא תהיה קשורה בדיני ראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ט)
על ועדת קנסות יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968.
(י)
עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני ועדת קנסות, רשאי יושב ראש הוועדה לפסוק לו דמי נסיעה ולינה או שכר בטלה כמו לעד שהוזמן להעיד בפני בית משפט; סכום שנפסק לפי סעיף קטן זה ישולם מקופת המועצה.
שמיעת טענות
ועדת קנסות לא תטיל קנס אלא לאחר שנתנה לנקנס הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו.
ועדת ערר
(א)
תוקם ועדת ערר לענין קנסות.
(ב)
ועדת ערר תדון בשלושה והם שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים, והוא יושב ראש הועדה, ושני נציגי הציבור.
(ג)
השרים יקבעו שתי רשימות של נציגי הציבור, אחת של מייצגים לדעת השרים את ציבור המגדלים (להלן – נציגי המגדלים) ואחת של מייצגים לדעת השרים את ציבור הקבלנים המורשים (להלן – נציגי הקבלנים המורשים), ובלבד שחברי המועצה לא ייכללו ברשימות.
(ד)
נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מכהן השופט שהוא יושב ראש הועדה, ובלבד שאם העומד לדין הוא מגדל ייקבע לפחות אחד מנציגי הציבור מתוך רשימת נציגי המגדלים, ואם העומד לדין הוא קבלן מורשה ייקבע לפחות אחד מנציגי הציבור מתוך רשימת נציגי הקבלנים המורשים.
(ה)
הודעה על הקמת ועדת ערר ועל מענה תפורסם ברשומות.
ערר [תיקון: תשמ״א]
על החלטה של ועדת קנסות ניתן לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה לפי סעיף 63, תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה.
דיון בועדת ערר
ועדת ערר תודיע למועצה ולעורר על המועד שבו תדון בערר וכל בעל דין רשאי להתייצב לפניה ולטעון בעצמו או על ידי בא כוחו.
דין החלטה בדבר הקנס
החלטת ועדת קנסות בדבר חיוב בקנס שלא הוגש עליה ערר, וכן החלטת ועדת ערר אם הוגש ערר, הן סופיות ודינן בכל הנוגע לביצוע כשל פסק דין סופי של בית משפט מוסמך במשפט אזרחי; המועצה רשאית לנכות את הקנס מדמי המכר של תוצרת הלול המגיעים לנקנס.
הפרשי הצמדה [תיקון: תשמ״א]
(א)
לא שולם הקנס תוך חמישה עשר ימים מיום שהטילה אותו ועדת קנסות, יתווספו לקנס שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורש בסעיף קטן (ב).
(ב)
עלה מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני מועד התשלום בפועל של הקנס, לעומת המדד שפורסם בסמוך לפני יום הטלת הקנס, יוגדל הקנס לפי שיעור עליית המדד כאמור.
(ג)
דין הפרשי ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתם, כדין הקנס.
בקורת [תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ב]
(א)
המועצה רשאית למנות בכתב מבקר שיהא מוסמך כל אימת שיש לו יסוד להניח שהדבר דרוש כדי להבטיח ביצועו של החוק או התקנות או הכללים לפיו או כדי למנוע עבירה על הוראותיהם:
(1)
להיכנס לכל מקום ולעצור כל כלי הובלה ולערוך בהם חיפוש, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך, והוראות הסעיפים 19–22 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים), יחולו בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
(2)
לדרוש מכל אדם המחזיק או המוביל תוצרת הלול – למעט תוצרת הלול בכמות המקובלת לתצרוכת עצמית כפי שקבע השר אותה בכללים – שיראה את התעודות בנוגע לאותה תוצרת וימסור פרטים ביחס אליה ולחקור אותו ביחס לאותם פרטים, אולם לא יידרש אדם למסור כל פרטים או ידיעות שיש בהם כדי להפלילו;
(3)
(תימחק ביום 29.6.2032): לדרוש מכל אדם, שיש ברשותו מסמכים הנוגעים לחלוקת מכסה משותפת לפי סעיף 34, להראות לו את המסמכים וכן לתפסם, אם לפי הנחתו הסבירה עשויים הם לשמש ראיה במשפט על עבירה לפי הסעיפים 34(ג) או 35(א).
(ב)
המבקר רשאי לתפוס תוצרת הלול שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בה עבירה לפי חוק זה או התקנות או הכללים שניתנו לפיו, את חמרי אריזתם, או מסמכים הנוגעים לאותה תוצרת, שלפי הנחתו הסבירה עשויים הם לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
טיפול בדברים שנתפסו [תיקון: תשמ״א]
(א)
נתפס דבר לפי סעיף 67, רשאית המועצה לשמרו עד שבית המשפט או ועדת קנסות, שהוגש לפניהם כתב אישום נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, יחליטו מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ארבעים ימים מיום התפיסה – יוחזר הנתפס, ואם נתעורר ספק למי יש להחזירו יכריע יושב ראש הועדה לפי בקשת אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו, או לפי בקשת המועצה הטוענת שהנתפס מגיע לה או שיש לה טובת הנאה בו.
(ב)
דבר שנתפס לפי סעיף 67 והוא נשמד או ניזוק או ערכו ירד, רשאים בית המשפט או ועדת קנסות, אם שוכנעו שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את המועצה בנזיקין בסכום שיקבעו.
(ג)
דבר שנתפס כאמור בסעיף קטן (א) והוא עלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, רשאית המועצה למכרו במחיר המקובל ביום המכירה; דמי המכר יופקדו במועצה ויחולו עליהם הוראות סעיף קטן (א) כאילו היו דבר שנתפס.
(ד)
זוכה הנאשם, יוחזרו לו דמי המכר של הדבר שנתפס בתוספת הפרשי הצמדה כמפורש בסעיף קטן (ה).
(ה)
עלה מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני מועד המכירה של הדבר שנתפס, לעומת המדד שפורסם בסמוך לפני יום החזרת המכר בפועל, יוגדלו דמי המכר בשיעור עליית המדד כאמור.
ענשים [תיקון: תש״ם]
מי שעבר על הוראה מהוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, או הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה, או הפריע למבקר או מנע ממנו למלא תפקידו, או לא נתן פרטים נכונים ומלאים או תשובות נכונות ומלאות לפי דרישה או בחקירה בהתאם לסעיף 67, או סירב להראות את התעודות או המסמכים שהוא חייב להראות לפי חוק זה, דינו, ביחיד – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל״ז–1977, ובתאגיד – כקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק האמור, או בכל אחד מהם – פי ארבעה מערך הדבר שבו נעברה העבירה, הכל לפי הקנס הגבוה שבהם; ורשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל, לצוות על חילוט התוצרת שבה נעברה העבירה וחמרי אריזתה או על חילוט דמי מכרם, לטובת המועצה, וחילוט כאמור יכול שיהיה מלא או חלקי.
[תיקון: תשס״ג־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג־2]
(בוטל).
ביצוע ותקנות
השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
אצילת סמכויות [תיקון: תשל״ה]
(א)
השרים רשאים לאצול מסמכויותיהם לפי חוק זה חוץ מהסמכות להתקין תקנות ולאשר כללים ותקציב המועצה.
(ב)
המועצה רשאית לאצול לועד הפועל מסמכויותיה לפי החוק חוץ מן הסמכויות השמורות לה לפי סעיף 27.
הוראות מעבר [תיקון: תשכ״ד]
(א)
בסעיף זה –
”החברה הקיימת“ – החברה המוגבלת במניות הרשומה בשם ”המועצה לייצור ושיווק ביצים ועופות בע״מ“;
”זכויות של חברה“ – הנכסים שבבעלותה או שבהחזקתה, מקרקעין ומיטלטלין, כל זכות ראויה או מוחזקת וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;
”התחייבויות של חברה“ – החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק.
(ב)
ביום שבו תתכנס המועצה לישיבתה הראשונה יועברו אליה כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת, ושר החקלאות יפרסם ברשומות הודעה על היום האמור.
פרסום ברשומות
חוק זה יפורסם ברשומות תוך עשרים ואחד יום מיום קבלתו בכנסת.
מינוי מינהלה זמנית – הוראה מיוחדת [תיקון: תשס״ג־2]
בתוך 30 ימים מיום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003) (בפרק זה – יום התחילה) ימנה השר מינהלה זמנית בת חמישה חברים שבה יכהנו השר או מי מטעמו והוא יהיה היושב ראש, חבר נוסף מבין עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושלושה חברים שהם מגדלים (בפרק זה – המינהלה הזמנית); המינהלה הזמנית תנהל את המועצה ויהיו נתונות לה הסמכויות הנתונות למועצה ולועד הפועל שלה.
מינוי חברי המועצה החדשים [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
חברי המועצה שכיהנו ערב המועד האמור בסעיף 76 יגדלו מלכהן ביום מינוי המינהלה הזמנית לפי הוראות סעיף 76 ובתוך שנה מהמועד האמור ימנה השר את חברי המועצה החדשים לפי הוראות חוק זה כנוסחו בפרק י״א בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003 (בסעיף זה ובסעיף 78 – חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל); לא מינה השר את חברי המועצה בתוך התקופה האמורה, תמשיך לפעול המינהלה הזמנית עד למינוים.
(ב)
ביום מינוים של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א) תחדל מלפעול המינהלה הזמנית.
תוקף וביצוע [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ה, תשס״ז]
(א)
עד לכניסתם לתוקף של כללים ותקנות שיתקין השר לפי חוק זה כנוסחו בפרק י״א לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, ימשיכו לעמוד בתוקפם הכללים והתקנות שנקבעו על ידי המועצה לפי חוק זה כנוסחו ערב המועד האמור, בשינויים המחויבים לפי הענין.
(ב)
[תיקון: תשפ״ב]
תוספת
(סעיף 31(ה))
תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022), התשפ״ב–2021
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 28.6.2032):
1.
הגדרות
”אפרוחות“ – אפרוחים משעת בקיעתם מהביצה עד גיל שבעה ימים;
”אתר חדש“ – אתר שיוקם בשנת התכנון או שהוקם בשנת התכנון הקודמת, אשר יועתק אליו לול הבסיס ומתקיימים לגבי הלול שהוקם בו התנאים הקבועים בתקנה 9(ב)(3)(א) ו־(ב);
”בעל מכסה“ – מי שנקבעה לו מכסה לשנת התכנון לפי תקנות אלה;
”גיל אחד“ – עופות שבקעו בפרק זמן של לא יותר מ־10 ימים;
”ועדת המכסות“ – ועדת המכסות שמונתה לפי סעיף 32 לחוק;
”כללי 2021“ – תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021), התשפ״א–2020;
”כללי 2016“ – תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016), התשע״ו–2015;
”להקה“ – מטילות בגיל אחד שמחזיק מגדל;
”לול בלא כלובים“ – לול ששטחו הכולל עולה על 10 מ״ר ושהמטילות שבו אינן סגורות בכלובים ויש להן אפשרות לתנועה חופשית במתחם הלול;
”לול הבסיס“ – לול המצוי במשקו של בעל מכסה במען הרשום שלו או במשק של בעל מכסה אחר בתחום אותו יישוב;
”לול חדש“ – לול שהוקם ואוכלס לראשונה במהלך שנת התכנון ומתקיימים לגביו התנאים הקבועים בתקנה 9(ב)(3);
”לול כלובים“ – לול הטלה שהתרנגולות המטילות שבו מוחזקות בכלובים;
”מטילות“ – תרנגולות שגילן עולה על חמישה חודשים;
”עופות להטלה“ – מטילות, פרגיות ואפרוחות;
”פרגית“ – תרנגולת בגיל שמונה ימים עד חמישה חודשים;
”שנת התכנון“ – שנת 2022;
”שנת התכנון הקודמת“ – שנת 2021.
7.
תוספות קבועות
(א)
ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה שוויתר בשנת התכנון או בשנת התכנון הקודמת על שימוש חקלאי בקרקע שעיבד כדין עד אותו מועד, לטובת האגודה החקלאית שבה נמצא משקו, לצורך הקמת אתר חדש שבו יוקמו לולים בלא כלובים בלבד, תוספת מכסה בהיקף של עד 25,000 ביצים לכל דונם קרקע שעובד כדין במועד עקירת הגידול, אם התקיימו כל אלה:
(1)
הקרקע אינה קרקע בחלקה א׳; בפסקה זו, ”חלקה א׳“ – חלק מנחלה שהוא שטח רצוף של קרקע המיועד בתוכנית תקפה למגורים, למבני משק של בעל הזכויות בנחלה ולעיבוד חקלאי;
(2)
זכות השימוש בקרקע שעליה יוקם האתר החדש תינתן לכל בעלי הנחלות מאותו יישוב המגדלים את מכסתם בלול זה;
(3)
הבעלות על הלול שיוקם באתר תהיה של כל בעלי המכסה מאותו יישוב המגדלים בלול;
(4)
הוכח להנחת דעתה של ועדת המכסות שהמגדל עתיד להעתיק את גידול מכסתו לאתר חדש ביישוב שבו מצוי משקו;
(5)
לבקשה לוועדת המכסות יצורף אישור מנהל המחוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שבתחומו מצויה הקרקע, על עיבוד הקרקע כדין במועד עקירת הגידול;
בתקנת משנה זו, ”אגודה חקלאית“ – כמשמעותה בתקנה 2(1) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995.
(ב)
תוספת מכסה לפי תקנת משנה (א) תתבטל אם בעל המכסה לא יגדל את כל מכסתו באתר חדש ביישוב שבו מצוי משקו בתוך 24 חודשים מיום עקירת הגידול או אם יפסיק להתקיים תנאי אחר מהתנאים האמורים בתקנת המשנה האמורה.
(ג)
ועדת המכסות תקבע, לבקשתו של בעל מכסה שמכסת הבסיס שלו קטנה מ־500,000 ביצים, תוספת מכסה שתשלים את מכסת הבסיס שלו ל־500,000 ביצים, אם הוא מייצר את מלוא מכסתו בשנת התכנון בלול חדש בלא כלובים ביישוב שבו מצוי משקו, במתחם שאינו במשקו של בעל מכסה אחר, וכל עוד הוא ייצר את מלוא מכסתו באותו הלול.
(ד)
ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה שבשנת התכנון הקודמת גידל, בצמוד למכסה שנקבעה לו לפי תקנה 4 לכללי 2021, את התוספת שנקבעה לו לפי תקנה 8(ה) או (ו) לאותם כללים, תוספת מכסה בגובה התוספת שאושרה לו כאמור.
(יא)
ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה שבשנת התכנון העתיק את הגידול שלו, במלואו, לראשונה, מלול שאינו עומד בדרישות האמורות בתקנה 9(ב)(3)(ב), ללול חדש בבעלותו המצוי במשקו או ללול באתר חדש המצוי ביישוב שבו מצוי משקו, ושאינו במשקו של בעל מכסה אחר, תוספת מכסה של עד 100,000 ביצים, ובלבד שהוא לא קיבל תוספת מכסה בשל העתקת גידול כאמור בעבר, ושהשטח שיעמוד לרשות כל תרנגולת מטילה לא יפחת מ־750 סמ״ר בלול כלובים או מ־1,110 סמ״ר בלול בלא כלובים.
8.
תוספת חד־
(א)
ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה שהעתיק בשנת התכנון את הגידול שלו מלול הבסיס שאינו עומד בדרישות האמורות בתקנה 9(ב)(3)(ב), ללול בלא כלובים שבבעלותו ואשר נמצא באתר חדש ביישוב שבו מצוי משקו שאוכלס לראשונה בשנת התכנון, בהתאם לבקשתו, תוספת מכסה חד- פעמית בהיקף השווה לכמות הביצים שתטיל הלהקה המצויה בלול הבסיס בתקופה שממועד העתקתו כאמור עד תום שנת התכנון או עד הגעת הלהקה לגיל 26 חודשים, לפי המוקדם מביניהם; בתום התקופה האמורה בתקנת משנה זו לא יגדל בעל המכסה את מכסתו או חלק ממנה בלול הבסיס, אלא אם כן בזמן שחלף ממועד העתקת הגידול ניתן ללול הבסיס אישור כי הוא עומד בדרישות לפי תקנה 9(ב)(3).
(ב)
מכסה לפי תקנת משנה (א) תינתן בכפוף לתנאים האלה:
(1)
לבקשה לוועדת המכסות תצורף התחייבות של המגדל, חתומה בפני עורך דין, ולפיה המגדל מתחייב כי בתום התקופה האמורה בפסקה (א), יפסיק את הגידול בלול הבסיס, אלא אם כן בזמן שחלף ממועד העתקת הגידול ניתן ללול הבסיס אישור כי הוא עומד בדרישות לפי תקנה 9(ב)(3);
(2)
הבקשה לוועדת המכסות תכלול את פרטי האתר החדש, שנת הקמתו, ותאריך האכלוס של הלהקה;
(3)
לבקשה לוועדת המכסות יצורף אישור מנהל המחוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שבתחומו מצוי האתר החדש, כי מדובר באתר חדש וכי אכלוסו הראשוני של הלול הוא בשנת התכנון.
(ג)
המכסה הכוללת שתוקצה לפי תקנת משנה (א) לא תעלה על 50 מיליון ביצים.
(ד)
בעל מכסה שנקבעה לו תוספת חד־פעמית מכוח תקנה 8(א) לכללי 2016 לא יגדל את מכסתו או חלק ממנה בלול הבסיס, אלא אם כן בזמן שחלף ממועד העתקת הגידול ניתן ללול הבסיס אישור כי הוא עומד בדרישות לפי תקנה 9(ב)(3)(א) ו־(ב).
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (א), ועדת המכסות, באישור המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תיתן לבעל מכסה תוספת מכסה כמפורט בתקנת המשנה האמורה, גם אם הלול שבו תיוצר המכסה הוא לול כלובים, ובלבד שהלול יאוכלס לראשונה בשנת התכנון ושהשטח שיעמוד לרשות כל תרנגולת מטילה לא יפחת מ־750 סמ״ר.
9.
מקום הגידול
(א)
לא ייצר בעל מכסה את מכסתו בלול שאינו מצוי במשקו, אלא אם כן קיבל היתר מוועדת המכסות.
(ב)
ועדת המכסות תיתן לבעל מכסה, לבקשתו, היתר לייצר את מכסתו בלול שאינו מצוי במשקו אם מצאה שהתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא בעל מכסה שייצר כדין עד המועד הקובע את מלוא מכסתו בלול של בעל מכסה אחר, והוא ממשיך לייצרה בשנת התכנון באותו הלול או בלול אחר שעד המועד הקובע יוצרה בו כדין, מכסה של יותר מבעל מכסה אחד;
(2)
הוא בעל מכסה שעד המועד הקובע ייצר כדין בלול שבמשקו את מלוא מכסתו ומכסה של בעל מכסה אחר, והוא מבקש לייצר בשנת התכנון את מלוא מכסתו בלול אחר שעד המועד הקובע יוצרה בו, כדין, מכסה של יותר מבעל מכסה אחד;
(3)
הוא בעל מכסה שייצר את מלוא מכסתו בלול שמתקיימים לגביו כל התנאים שלהלן:
(א)
הלול עומד בהוראות חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994, והתקנות שהותקנו מכוחו;
(ב)
ניתן לגבי הלול רישיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, ובלבד שמתקיימות לגביו ההוראות הקבועות בתקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ״א–1981;
(ג)
הלול שבו תיוצר המכסה הוא לול בלא כלובים; לבקשה לוועדת המכסות תצורף התחייבות של המגדל, חתומה בפני עורך דין, ולפיה הוא מתחייב לייצר את המכסה שתיקבע לו בלול כאמור.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3)(ג), ועדת המכסות, באישור המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תיתן לבעל מכסה היתר לפי פסקה (3) לתקנת המשנה האמורה, גם אם הלול שבו תיוצר המכסה הוא לול כלובים, ובלבד שהשטח שיעמוד לרשות כל תרנגולת מטילה לא יפחת מ־750 סמ״ר.
11.
מכסת עופות להטלה
(א)
המועצה תקבע לכל בעל מכסה, בתחילת שנת התכנון וכן, לפי הצורך, במהלכה, מכסת עופות להטלה לייצור מכסתו על פי מפתחות אחידים כמפורט בתוספת השנייה.
(ב)
המועצה תנפיק לבעל מכסה תעודת מגדל שתפורט בה מכסת העופות שנקבעה לו לייצור מכסתו לפי תקנת משנה (א).
12.
שיווק אפרוחות
קבלן מורשה כמשמעותו בסעיף 44 לחוק לשיווק חומר רבייה להטלה לא ישווק אפרוחות לבעל מכסה אלא באישור בכתב של המועצה ובהתאם לתנאי האישור.
13.
גידול פרגיות ושיווקן
(א)
לא יגדל אדם פרגיות אלא אם כן הוא קיבל אותן כאפרוחות מקבלן מורשה לשיווק חומר רבייה כמשמעותו בסעיף 44 לחוק.
(ב)
לא ישווק אדם פרגיות לבעל מכסה אלא באישור בכתב של המועצה ובהתאם לתנאי האישור.
14.
החזקת מטילות
(א)
לא יחזיק אדם מטילות אלא אם כן בידיו תעודת מגדל לפי תקנה 11(ב), ובהתאם לכמות הרשומה בה.
(ב)
המועצה רשאית להורות לבעל מכסה המחזיק עופות להטלה בכמות עודפת על מכסת העופות להטלה שקבעה לו או לאדם שאינו בעל מכסה שמחזיק עופות להטלה שלא כדין, להעביר את הכמות העודפת או את כל העופות שהוא מחזיק, לפי העניין, להמתה, באופן שתורה ובהתאם להוראות כל דין.
תוספת שנייה לתקנות
(תקנה 11(א))
קביעת מכסת עופות להטלה על בסיס גיל הלהקה או סוג הגידול
עד גיל 28 חודשים עם הנשרה כפויה – 250 ביצים למטילה;
עד גיל 21 חודשים בלא הנשרה כפויה – 260 ביצים למטילה;
לגידול אורגני או לגידול בלול בלא כלובים בלא הנשרה כפויה – 200 ביצים למטילה;
בתוספת זו, ”הנשרה כפויה“ – מניעת מזון מתרנגולות מטילות במטרה ליצור אצלן מחזור הטלה נוסף.
נתקבל בכנסת ביום ב׳ בכסלו תשכ״ד (18 בנובמבר 1963).
- לוי אשכול
ראש הממשלה - משה דיין
שר החקלאות - פנחס ספיר
שר המסחר והתעשיה - שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.